מליסרון: עליה של 12% ב-NOI ו-11% ב-FFO
מליסרון מסכמת רבעון עם עלייה דו-ספרתית ב-NOI ו-FFO – המשך גידול בדמי השכירות, אכלוס פרויקטים חדשים, והתרחבות בפעילות המגורים
מליסרון - חברת הנדל״ן המניב והייזום מליסרון 1.27% מדווחת על תוצאות הרבעון הראשון: ה-NOI המיוחס לבעלים ברבעון עלה בכ-12% לכ-396 מיליון שקל; משקף קצב שנתי של כ-1.6 מיליארד שקל - זאת הודות לעלייה המתמשכת בדמי השכירות הריאליים ואכלוס פרויקט הדגל לנדמארק ת"א ה-FFO ברבעון עלה בכ-11% לכ-298 מיליון שקל; משקף קצב שנתי של כ-1.2 מיליארד שקל הרווח הנקי המיוחס לבעלים ברבעון הסתכם בכ-237 מיליון שקל, בהשוואה לכ-244 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
דוח רווח והפסד של מליסרון (מתוך דוחות החברה)
הפדיונות בקניוני מליסרון ברבעון הראשון של שנת 2025 נותרו זהים בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2024 וגבוהים ב-10% מהפדיונות בשנת 2023. בתקופה של ינואר-אפריל 2025, ירדו פדיונות הקמעונאים בכ-2% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2024 (בעיקר רשתות מזון), ועלו בכ-12% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2023. שנת 2024 היתה שנת שיא בפדיונות החברה בעיקר כתוצאה מירידה בכמות היציאות של ישראלים לחו"ל והתרכזות האוכלוסייה במרכז הארץ עקב פינוי ישובים.
ה-NOI המיוחס לבעלים ברבעון הראשון של שנת 2025 עלה בכ-12% לכ-396 מיליון שקל, בהשוואה לכ-353 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בעיקר כתוצאה מאכלוס מגדל A בפרויקט לנדמארק ת"א עם תרומה של כ-26 מיליון שקל ב-NOI (חלק החברה), לצד גידול של כ-4% ב-NOI מנכסים זהים לאור עלייה ריאלית בדמי שכירות ומעליית המדד. להערכת החברה, קצב ה-NOI השנתי המייצג בסוף שנת 2025 יעמוד על כ-1.7 מיליארד שקל, בתמיכת המשך אכלוס פרויקטים חדשים שהקמתם הסתיימה, ובראשם מגדל A בפרויקט הדגל 'לנדמארק' ששיעור השיווק שלו עלה לכ-95%, לצד תרומת אכלוס קומה נוספת בקניון עופר רמת אביב. בתוך כך, ברבעון הראשון של השנה הציגה החברה עלייה ריאלית ממוצעת של כ-5% בדמי השכירות בגין חוזים חדשים, מימושי אופציות וחידושי חוזים.
- עונת הדוחות נפתחת והמשקיעים נערכים לתנודות חדות בשוק
- דלתא מכה שוב את הציפיות - וממריאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ה-FFO ברבעון הראשון של שנת 2025 עלה בכ-11% לכ-298 מיליון שקל, בהשוואה לכ-268 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד – בעיקר כתוצאה מהגידול האמור ב-NOI. להערכת החברה, קצב ה-FFO השנתי המייצג בסוף שנת 2025 יעמוד על כ-1.3 מיליארד שקל.
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון הראשון של שנת 2025 הסתכם בכ-237 מיליון שקל, בהשוואה לכ-244 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי ברווחים נבע בעיקר מכך שברבעון המקביל אשתקד הכירה החברה בעליית ערך נדל"ן להשקעה, נטו ממס בסך של כ-42 מיליון שקל, בעוד שברבעון הראשון של השנה הכירה החברה בסכום מתון יותר של כ-20 מיליון שקל.
ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות לסוף הרבעון הראשון של שנת 2025 עלה לכ-11.9 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-10.7 מיליארד שקל בסוף הרבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-1.2 מיליארד שקל, תוך שהחברה חילקה דיבידנד לבעלי מניותיה בסכום כולל של כ-350 מיליון
שקל באותה התקופה.
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
אופיר שריד מנכ"ל מליסרון: "אנו מסכמים את הרבעון הראשון לשנת 2025 עם תוצאות טובות, לרבות גידול דו ספרתי בפרמטרים המרכזיים, ה-NOI וה-FFO, תוך המשך מגמת העלייה הריאלית בדמי השכירות. הפדיונות בקניוני מליסרון נותרו גבוהים, ברמה המקבילה לשנת 2024 שהייתה שנת שיא יוצאת דופן בפדיונות ענף הקמעונאות. עם זאת, בהשוואה לרבעון המקביל בשנת 2023 (טרום המלחמה) עלו הפדיונות בכ-10%. נתונים אלה משקפים את העוצמה הרבה של קניוני מליסרון ואנו פועלים כל העת לפיתוחם ולהשבחתם. במקביל, נמשכת תנופת הפיתוח וההשבחה של נכסי הנדל"ן המניב שלנו, עם בנייה והרחבה של שטחי מסחר ומשרדים בפרויקטים מובילים דוגמת עופר רמת אביב, עופר פ"ת, עופר נוף הגליל, עופר יבנה ולנדמארק תל אביב.
״במסגרת פעילות החברה בתחום המגורים, באמצעות 'אביב מליסרון'
אנו צפויים להגדיל משמעותית את היקפי הפעילות השנה כך שבסופה יהיו בשלבי בנייה שונים עשרה פרויקטים הכוללים 1,270 יח"ד. בנוסף ממשיכה אביב מליסרון להגדיל את צבר יחידות הדיור שלה, כולל זכייה במכרז היוקרתי בשדה דב ובמכרזי התחדשות עירונית באיזור המרכז. אנו ממשיכים
כל העת לבחון הזדמנויות נוספות בשוק, במכרזים חדשים, בקרקעות המוצעות למכירה ובפרויקטים של התחדשות עירונית באזורי ביקוש.
מניית מליסרון ב-5 השנים האחרונות (מקור: ביזפורטל)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.