התעשיה האווירית נכנסת למירוץ על חלל
ההצעה משאירה את בעלי האג"ח עם רוב הכסף אך ללא פוטנציאל השבחה עתידי, ומה עם בעלי המניות?
שחקנית חדשה נכנסת למירוץ על חלל תקשורת - התעשיה האווירית - שמגישה הצעה משותפת עם הפניקס חיתום. לפי ההצעה, בעלי האג"ח של החברה, שלה הם חייבים 378 מיליון דולר, צפויים לקבל לפי המתווה שמציעות התעשייה האווירית והפניקס חיתום סכום של 345 מיליון דולר. הפניקס בזאת מושכת את ההצעה שהגישה יחד עם איפקס, כשכרגע נותרו על השולחן עדיין ההצעות של לידר וברק קפיטל ושל דיסקונט קפיטל.
התעשייה האווירית תהפוך לבעלת השליטה בחברה, לאחר הנפקת אג"ח בהיקף של 155 מיליון דולר. יחד עם 210 מיליון הדולר שכבר נמצאים
בקופת החברה, יתאפשר תשלום חוב של 345 מיליון דולר לבעלי האג"ח, כאשר 20 מיליון דולר יישארו בקופת חלל תקשורת לצורכי פעילות שוטפת.
לאחר מימוש ההצעה, תחזיק התעשייה האווירית ב-80.01% ממניות חלל תקשורת, והפניקס חיתום תחזיק ביתרת המניות כ-19.99%. התעשייה האווירית, הפועלת בתחום הלוויינים ושותפה בעבר לפיתוח לווייני "עמוס" של חלל, רואה במהלך השקעה אסטרטגית שתאפשר להוביל את החברה לשיפור תוצאותיה.
היתרונות מול החסרונות
הצעה חדשה שפורסמה הבוקר מטעם התעשייה האווירית והפניקס מציגה גישה ישירה, גיוס של 155 מיליון דולר באג"ח רגילות, מובטחות בשעבוד ראשון על נכסי החברה, שישמשו יחד עם המזומנים הקיימים בקופה, לפירעון של כ-91% מחוב האג"ח הקיים. בתמורה, החברה תעבור לידיים פרטיות וחזקות 80.01% מהבעלות תעבור לתע"א ו־19.99% לפניקס, כאשר בעלי המניות הקיימים יימחקו לחלוטין ללא תמורה.
- דירקטור בפלאנט לאבס מכר מניות ב-6 מיליון דולר - בוול-סטריט ממשיכים להאמין בחברה
- פיירפליי צוללת ב־23% לאחר פיצוץ רקטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהצעה הזו, לעומת ההצעות הקודמות, בעלי החוב מוותרים על יתרת החוב, בסך מוערך של כ-33 מיליון דולר, ללא אופציה להנות מהתזרים העתידי של החברה. בהצעות הקודמות, בעלי החוב היו צפויים לקבל חלק מהחוב באג"ח להמרה ו/או אופציות, דבר אשר היה מאפשר להם לקבל את יתרת החוב וכן להנות במידת ההצלחה של החברה לאחר הסדר החוב.
הייתרון המהותי כאן הוא הביטחון בתעשייה האווירית כחברה מובילה בתחומה, עם גב כלכלי חזק וידע ניהולי, שיאפשר לחברה להבריא תחת שליטתה. אלו יתמכו בגיוס ההון ויאפשרו לחברה לגייס חוב חדש בריביות נמוכות יותר (במידת ההצלחה של הגיוס), מה שישאיר לחברה יותר כסף בשורה התחתונה לאחר תשלומי החוב ויאפשר לה לצמוח מחדש.
בשורה התחתונה, ודאות מול פוטנציאל
היתרון המרכזי בהצעה הוא ודאות כמעט מלאה. רוב החוב נפרע במזומן, ללא תספורת "פורמלית" וללא תלות בהנפקות או מימושי אופציות בעתיד. עבור מחזיקי האג"ח, מדובר בפירעון מהיר, מגובה, ובעל סיכויי מימוש גבוהים, במיוחד לנוכח התמיכה של גוף ממשלתי כמו התעשייה האווירית. עם זאת, ההצעה אינה כוללת מניות או כתבי אופציה, ולכן אינה מציעה כל אפסייד עתידי במקרה של שיקום החברה, והיא מקבעת הפסד של כ־33 מיליון דולר לעומת הפארי המלא. בנוסף, התשלומים יתבצעו בהתאם לתזרים בפועל בשנים הקרובות, כך שחלק מהקרן עשוי להתעכב.
- הבנקים חוזרים לעלות, טאואר תרד; מה יהיה היום בבורסה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
מבחינת בעלי
האג"ח, הצעת תע"א מציעה את מה שאין באחרות, קרי ודאות, תשלום גבוה וגב מוסדי חזק. מצד שני, מי שבנה על התאוששות החברה או על עליית שווי עתידית, ימצא את הדלת הזו סגורה. כאן אין אופציות, אין מניות, רק תשלום מיידי או כלום.
ובמקרה שההצעה תתקבל, בעלי המניות שקיוו לקבל "פירורים" לאחר הסדר החוב, עשויים למצוא את עצמם עם מגן מס עמוק במיוחד. למרות זאת, נכון לפתיחת המסחר המניה נסחרת בעליות של כ-11%.

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024

הבנקים חוזרים לעלות, טאואר תרד; מה יהיה היום בבורסה?
מניות הבנקים בלטו אתמול לחיוב ושמרו את ת"א 35 בטריטוריה חיובית למרות ההבנה שהפסקת האש עשויה להיות שברירית; טאואר חוזרת עם ארביטרז' שלילי ותרד בפתיחה
אתמול המסחר בת"א היה בסימן תיקון לירידות של יום ראשון. מדד ת"א 35 עלה 1.1% בתמיכת מניות הבנקים, שזינקו ב-3%, בעוד מדד ת"א 90 עלה בכ-0.1%, כאשר מדד הנפט והגז הכביד עם ירידה של מעל 1%, בעוד מדד הנדל"ן רשם עלייה קלה.
הזינוקים בסקטור הפיננסי אתמול היו הסיפור המרכזי, מדד הבנקים עלה בכ-3%. הריבית הולכת לרדת ויש מי שמיהר להספיד את הבנקים. אבל אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזאת לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק שקרה אצלם לאורך 4 השנים האחרונות. הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל - הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
מניות הבנקים היו מהמניות החזקות בשוק מתחילת השנה, בטח בהסתכלות על עליות מתואם שווי שוק, כאשר הבנקים הגדולים (לאומי לאומי 0% ופועלים פועלים 0% ) עלו בכ-50% מתחילת השנה, והבנקים הקטנים יותר (מזרחי מזרחי טפחות 0% , דיסקונט דיסקונט 0% , בינלאומי בינלאומי 0% וירושלים ירושלים 0% ) עלו בכ-30-40%. מכפילי ההון, שעמדו בעבר על 0.7 בתקופות טובות, עלו לכ-1.3 בממוצע, בעוד מזרחי מציג את התמחור היקר ביותר - 1.62 על ההון.
בעוד הפסקת האש נשמרת לעת עתה, המשקיעים הבינו עד כמה היא עלולה להיות שברירית והחזרה ללחימה יכולה להיות קצרה. חלק מקובעי המדיניות בישראל עדיין מתנגדים לסיום המלחמה, ועל פי דיווחים גורמים בממשל האמריקאי הביעו חששות ממצב כזה, כאשר אי שחרור כלל הגופות מצד ארגון הטרור חמאס עשוי לשמש כסיבה. הדבר מוסיף שכבה של אי וודאות מצד הצבא שעדיין מוכן לכל תרחיב, עם מספר מילואימניקים גבוה שמשפיע על שוק התעסוקה, וגם צורך להסיט כספים לתקציבים צבאיים. באותו נושא, ראש הממשלה ציין אתמול כי בכוונת הממשלה להעביר את תקציב 2026 בקרוב ויהיה מעניין לראות כיצד יוקצו המשאבים לשנה הבאה.
- הבנקים זינקו; מדד ת"א 35 עלה ב-1%
- ההתחממות בעזה הרעידה את הבורסה: חברות הביטוח איבדו 2%, ת"א 90 נפל 1.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, מה שעוד נותר כאי וודאות זה מה יעשה בנק ישראל בהחלטה הקרובה בסוף נובמבר. מצד אחד, השוק תמחר באופן מלא הורדת ריבית, אך אי הוודאות שנכנסה סביב יציבות הפסקת האש עלולה לשנות את התמונה. כך או כך, טוב עשה בנק ישראל שלא הקדים את החלטת הריבית ולא התחייב לתוואי מסוים, כאשר נותר עוד זמן לראות כיצד יתפתחו הדברים שישפיעו על המדיניות.