לווין לוויין עמוס 17
צילום: חלל תקשורת

התעשיה האווירית נכנסת למירוץ על חלל

ההצעה משאירה את בעלי האג"ח עם רוב הכסף אך ללא פוטנציאל השבחה עתידי, ומה עם בעלי המניות? 

רוי שיינמן |

שחקנית חדשה נכנסת למירוץ על חלל תקשורת - התעשיה האווירית - שמגישה הצעה משותפת עם הפניקס חיתום. לפי ההצעה, בעלי האג"ח של החברה, שלה הם חייבים 378 מיליון דולר, צפויים לקבל לפי המתווה שמציעות התעשייה האווירית והפניקס חיתום סכום של 345 מיליון דולר. הפניקס בזאת מושכת את ההצעה שהגישה יחד עם איפקס, כשכרגע נותרו על השולחן עדיין ההצעות של לידר וברק קפיטל ושל דיסקונט קפיטל.


התעשייה האווירית תהפוך לבעלת השליטה בחברה, לאחר הנפקת אג"ח בהיקף של 155 מיליון דולר. יחד עם 210 מיליון הדולר שכבר נמצאים בקופת החברה, יתאפשר תשלום חוב של 345 מיליון דולר לבעלי האג"ח, כאשר 20 מיליון דולר יישארו בקופת חלל תקשורת לצורכי פעילות שוטפת.


לאחר מימוש ההצעה, תחזיק התעשייה האווירית ב-80.01% ממניות חלל תקשורת, והפניקס חיתום תחזיק ביתרת המניות כ-19.99%. התעשייה האווירית, הפועלת בתחום הלוויינים ושותפה בעבר לפיתוח לווייני "עמוס" של חלל, רואה במהלך השקעה אסטרטגית שתאפשר להוביל את החברה לשיפור תוצאותיה.


היתרונות מול החסרונות

הצעה חדשה שפורסמה הבוקר מטעם התעשייה האווירית והפניקס מציגה גישה ישירה, גיוס של 155 מיליון דולר באג"ח רגילות, מובטחות בשעבוד ראשון על נכסי החברה, שישמשו יחד עם המזומנים הקיימים בקופה, לפירעון של כ-91% מחוב האג"ח הקיים. בתמורה, החברה תעבור לידיים פרטיות וחזקות 80.01% מהבעלות תעבור לתע"א ו־19.99% לפניקס, כאשר בעלי המניות הקיימים יימחקו לחלוטין ללא תמורה.


בהצעה הזו, לעומת ההצעות הקודמות, בעלי החוב מוותרים על יתרת החוב, בסך מוערך של כ-33 מיליון דולר, ללא אופציה להנות מהתזרים העתידי של החברה. בהצעות הקודמות, בעלי החוב היו צפויים לקבל חלק מהחוב באג"ח להמרה ו/או אופציות, דבר אשר היה מאפשר להם לקבל את יתרת החוב וכן להנות במידת ההצלחה של החברה לאחר הסדר החוב.


הייתרון המהותי כאן הוא הביטחון בתעשייה האווירית כחברה מובילה בתחומה, עם גב כלכלי חזק וידע ניהולי, שיאפשר לחברה להבריא תחת שליטתה. אלו יתמכו בגיוס ההון ויאפשרו לחברה לגייס חוב חדש בריביות נמוכות יותר (במידת ההצלחה של הגיוס), מה שישאיר לחברה יותר כסף בשורה התחתונה לאחר תשלומי החוב ויאפשר לה לצמוח מחדש.


בשורה התחתונה, ודאות מול פוטנציאל


היתרון המרכזי בהצעה הוא ודאות כמעט מלאה. רוב החוב נפרע במזומן, ללא תספורת "פורמלית" וללא תלות בהנפקות או מימושי אופציות בעתיד. עבור מחזיקי האג"ח, מדובר בפירעון מהיר, מגובה, ובעל סיכויי מימוש גבוהים, במיוחד לנוכח התמיכה של גוף ממשלתי כמו התעשייה האווירית. עם זאת, ההצעה אינה כוללת מניות או כתבי אופציה, ולכן אינה מציעה כל אפסייד עתידי במקרה של שיקום החברה, והיא מקבעת הפסד של כ־33 מיליון דולר לעומת הפארי המלא. בנוסף, התשלומים יתבצעו בהתאם לתזרים בפועל בשנים הקרובות, כך שחלק מהקרן עשוי להתעכב. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מבחינת בעלי האג"ח, הצעת תע"א מציעה את מה שאין באחרות, קרי ודאות, תשלום גבוה וגב מוסדי חזק. מצד שני, מי שבנה על התאוששות החברה או על עליית שווי עתידית, ימצא את הדלת הזו סגורה. כאן אין אופציות, אין מניות, רק תשלום מיידי או כלום.

ובמקרה שההצעה תתקבל, בעלי המניות שקיוו לקבל "פירורים" לאחר הסדר החוב, עשויים למצוא את עצמם עם מגן מס עמוק במיוחד. למרות זאת, נכון לפתיחת המסחר המניה נסחרת בעליות של כ-11%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.