אורבניקה: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי – כמה הרוויחה קסטרו על החברה?
המגזר הצומח של קסטרו ממשיך להציג נתוני צמיחה, כשההכנסות עלו ב-11% ל-219.7 מיליון שקל והרווח הנקי עלה ב-5% ל-11.7 מיליון שקל; כמה הרוויחה קסטרו על ההשקעה באורבניקה, מאז 2016?
הכנסות אורבניקה - חברת קמעונאות אופנה מבית קסטרו - הסתכמו ברבעון הראשון ב-219.7 מיליון שקל, עליה של 11% לעומת 197.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי הסתכם ב-11.7 מיליון שקל, עליה של 5% לעומת 11.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. גם שיעור הרווחיות הגולמית עלה מעט, 53.5% לעומת 52.4% ברבעון המקביל, מה שמצביע על קצב מכירות בריא, ללא צורך בהנחות מאסיביות לצורך שמירה על הכנסות גבוהות, לצד התייעלות בתהליך המכירה.
הרווח הגולמי של החברה ברבעון הראשון הסתכם בכ-117 מיליון שקל עליה של 13.1% לעומת כ-103.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בשיעור הרווחיות הגולמית נובע מהגידול בהכנסות, מירידה בעלויות ההובלה והשילוח ומהשינוי בשער החליפין.
הכנסות החברה ברבעון הראשון של שנת 2025 צמחו בכ-11.2% והסתכמו בכ-219.7 מיליון שקל לעומת כ-197.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מגידול במצבת החנויות לצד גידול במכירות החנויות הזהות ומגידול בשטחי המסחר במגזר פעילות הודיס כתוצאה ממעבר לחנויות בקונספט העיצובי החדש.
הכנסות החברה מאתרי האונליין הסתכמו בכ-18.6 מיליון שקל, גידול של כ-23% לעומת כ-15.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מכירות החנויות הזהות גדלו בכ-3.8% והסתכמו בכ-195.3 מיליון שקל בהשוואה לכ-188.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- אינטל מציגה רבעון חזק מהצפוי - אך מזהירה מהאטה ברבעון הבא
- נטפליקס עם פספוס מהותי ברווח למניה; המניה נפלה במסחר המאוחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום אורבניקה אופנת הלבשה הציגה החברה גידול של כ-6% במכירות החנויות הזהות כולל אתרי האונליין, בתחום אורבניקה אביזרי אופנה רשמה החברה קיטון של כ-1.9% במכירות החנויות הזהות כולל אתרי האונליין ובתחום פעילות הודיס נרשם גידול של כ-2.8%.
הפדיון החודשי הממוצע למ"ר של מותגי אורבניקה והודיס גדל בכ-1.5% והסתכם ברבעון הראשון לשנת 2025 בכ-1,568 שקל לעומת כ-1,545 שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות תחום אופנת ההלבשה באורבניקה הסתכמו בכ-111.8 מיליון ש"ח, גידול של כ-14.9% לעומת כ-97.3 מיליון שקלברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי צמח בכ-19.9% לכ-8.2 מיליון שקל לעומת כ-6.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות תחום אביזרי אופנה באורבניקה הסתכמו בכ-28.8 מיליון שקל, גידול של כ-6.3% לעומת כ-27.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם בכ-3.5 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד.
סך הכנסות תחום
פעילות הודיס הסתכמו בכ-79.1 מיליון שקל, גידול של כ-8% לעומת כ-73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי צמח בכ-26% והסתכם בכ-11.2 מיליון שקל לעומת כ-8.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- ורידיס תרשום רווח של כ-170 מיליון שקל משיערוך נכסי אינפיניה
- שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
מריאנו
קרפ, מנכ"ל אורבניקה (פאלו) ריטייל: ״אנו מציגים צמיחה מתמדת ואיתנות פיננסית עם תזרים מזומנים חזק. הצלחת המותגים שלנו כפי שבאה לידי ביטוי בגידול במכירות ושיפור ברווחיות הגולמית, הובילה את אורבניקה לרשום גידול של כ-19% ברווח התפעולי ברבעון הראשון לעומת
הרבעון המקביל אשתקד. אנו נחושים להמשיך ולפתח את פעילות החברה לטובת כלל הלקוחות, העובדים שלנו ובעלי המניות.״
ההנפקה של אורבניקה
קסטרו תכננה להנפיק את הודי'ס ואורבניקה לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל, אך תתפשר על
שווי של 1 מיליארד שקל לפני הכסף; אורבניקה עשויה להיות מוערכת בכ-530 מיליון שקל והודי'ס בכ-470 מיליון שקל, מה שגוזר להן מכפיל על הרווח התפעולי של 6-7.
קסטרו רכשה 50% מאורבניקה בתמורה ל-90 מיליון שקל ב-2016 והיא הפעילו הצומחת של קסטרו. כיום מחזיקה קסטרו בכ-70% ממניות אורבניקה. נכון לסוף חודש מרץ היו לה 30 סניפים והיא ממשיכה לפתוח סניפים מדי רבעון. ב-2024 התוצאות שלה היו מרשימות - צמיחה של 33% בהכנסות שהסתכמו ב-472.5 מיליון שקל וזינוק של פי יותר מ-2 ברווח התפעולי שהסתכם ב-69.4 מיליון שקל, כ-14.7% מההכנסות.
אורבניקה נסחרת לפי שיווי של 1.54 מיליארד שקל נכון לסגירת המסחר אמש. מאז החלה להיסחר בשלהי חודש אפריל, עלתה אורבניקה בכ-9.7%. המכפיל של אורבניקה על הרווח הנקי מרבעון ראשון של 2024 עד הרבעון הראשון 2025, לפי השיווי לעיל הוא 13.26. עבור קסטרו ובעלי מניותיה מדובר בהשבחה של פי 17.2 על ההשקעה באורבניקה, תוך פחות מ-9 שנים.
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהדולר צונח 1%; הבנקים עולים 0.6%, חברות הביטוח מאבדות 1%
המדדים במגמה מעורבת, הסנטימנט החיובי מאמש נדחק על ידי גורמי המאקרו המקומיים והמגמה החיובית שאפיינה את השעה הראשונה הופכת למעורבת. ת"א 35 עולה 0.2%, בעוד ת"א 90 יורד 0.4%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים עולה 0.6%, מדד הביטוח מאבד 1%, מדד הנדל"ן יורד 0.5% ומדד הנפט והגז יורד 0.3%.
בעוד יומיים ו-8 שעות (רביעי ב-21:00) יפרסם הבנק הפדרלי את החלטת הריבית כשהציפיות בשוק הן להורדת ריבית של 25 נ״ב. ההסתברות הנגזרת מהחוזים על ריבית הפד׳ משקפת כעת כי המשקיעים צופים הסתברות של 96% להורדה של רבע אחוז מה שיעמיד את ריבית הפד׳ בטווח של 3.75-4%. הורדת ריבית מורידה מהאטרקטיביות של הדולר ומחלישה את כוחו, מדד הדולר אינדקס שמודד את כוחו של הדולר מול סל מטבעות מאבד הבוקר קרוב ל-0.1% בעוד אצלינו זה מתבטא בהתחזקות משמעותית יותר של השקל שנתמך בגורמי מאקרו מקומיים כמו ההסדרה הביטחונית בעזה וגם עליות במדדי וול סטריט שדוחפות את המוסדיים לאזן את התיקים עם רכישה של השקל.
שוק ההנפקות בתל אביב מתעורר: במחצית הראשונה של 2025 הצטרפו לבורסה תשע חברות מניות חדשות שגייסו למעלה מ-1.4 מיליארד שקלים, רובן בתחום הנדל״ן, והמגמה נמשכת גם בחודשים האחרונים. אחת החברות שמבקשות לנצל את הגאות היא סוגת, שמתקרבת להנפקה ראשונה בבורסה בתל אביב. חברת המזון הוותיקה, שבשליטת קרן פורטיסימו, צפויה לצאת להנפקה
עד לסוף השנה, בשווי גבוה מהערכת השוק ב-2021. סוגת, מוכרת למשקיעים ממכירת אורז, סוכר, קטניות ופסטה, ונמצאת באור הזרקורים גם מהצד הציבורי לאחר שספגה ביקורת על העלאת מחירים למרות ירידה במחירי האורז בעולם.
עם זאת, בשוק כבר נשמעות אזהרות כי גל ההנפקות
הנוכחי מתפתח במהירות לשוק חם מדי. הערכות השווי של חלק מהחברות מזנקות לרמות שלא תמיד משקפות את הביצועים בפועל, וחלק מהמשקיעים מזהירים מפני אופוריה שמזכירה את תקופת 2020-2021.
- זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הסקטורים שהיו חלשים בשנים האחרונות היה הקלינטק, והמדד עלה בחצי מהעליות שרשמו המדדים המובילים כמו ת"א 35. עכשיו שהריבית בדרך לרדת עולה השאלה האם זה הזמן של המניות לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים שיכולים לקרות ואיך הם ישפיעו על החברות במדד שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?
