אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:

מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

• רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
• רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

מעבר לכך, הן מייצרות תמחור השוואתי עולה. כשאנחנו מנתחים שוק מסוים ומשווים אותו לשוק אחר כאמת מידה, אז כאשר השוק האחר - עולה, גם השוק שאנחנו בוחנים עולה, ובפשטות - אם מכפילי הרווח של ה-S&P 500 עלו במהלך כמה שנים מ-15 ל-30, אז צפוי שמכפילי הרווח של השווקים באירופה ובשאר המקומות גם יעלו, ולרוב בשיעור קרוב. קוראים לזה תמחור יחסי והוא פועל גם בהשוואה של שווקים וגם בהשוואה של מניות. אם שתי מניות מאותו תחום נסחרות במכפיל רווח של 20, ואחת מזנקת בחודשיים למכפיל של 28, ייתכן מאוד שבהמשך השנייה תזנק אחריה.

אחרי יום חיובי במיוחד, המדדים המרכזיים בבורסה סגרו במגמה מעורבת. ת"א 35 עלה 0.4% בעוד ת"א 90 ירד כ-0.2%.

ועוד סיבה שוול סטריט משפיעה על ישראל - יש מניות דואליות שנסחרות בישראל ובוול סטריט וכששם עולה הן גם עולות. הן חוזרות לבורסה בת"א אחרי ערב-לילה של מסחר בוול סטריט ומשפיעות מאוד על המסחר בת"א. יש סיבות נוספות לרבות החשיבות של הטכנולוגיה על השוק המקומי ועל הכלכלה המקומית, אבל אלו הקשרים העיקריים בין וול סטריט לת"א. אתמול וול סטריט עלתה - לסקירת וול סטריט, אבל המניות הדואליות חוזרות עם פער שלילי של 0.2% ( לטבלה המלאה של מניות הארביטאז') - הכיצד?  ובכן, ראשית זה לא מדע מדויק. יש מעל 120 מניות ישראליות בוול סטריט, באזור 50 מניות דואליות. הן לא בהכרח מתנהגות כמו המדדים או כמו ענקיות הטק. שנית, יש זמן חפיפה במסחר - בסוף המסחר אצלנו ובתחילת המסחר בוול סטריט (לרוב בין 16:30 עד 17:25, עכשיו ולזמן קצר מ-15:30 עד 17:25 בגלל הזזת השעון). בזמן הזה ההשפעות של וול סטריט כבר מתבטאות במחירי המניות הדואליות. כלומר, אם וול סטריט רק לשם הדגמה עלתה 2% עד 17:25 וזה מתבטא במניות הדואליות, אבל סגרה לבסוןף על האפס והדואליות בהתאם, אז ת"א תפתח למחרת עם ארביטראז' שלילי משמעותי כי הדואליות ירדו 2% (למרות שוול סטריט על האפס).

וזה אפילו מורכב יותר. יש מסחר שאחרי הסגירה בוול סטריט. אז אם שם יש שינויים, זה אמור להתבטא במניות הדואליות וגם בארביטראז', כלומר מי שרוצה לקבל תמונה מלאה צריך להבין בבוקר מה ההשפעה של הדואליות ומה ההשפעה של החוזים על וול סטריט. 

דוחות ענקיות הטק השפיעו על המניות שלהן אחרי הסגירה - קראו כאן על :בזמן שישנתם: התוצאות של ענקיות הטק ואיך הן ישפיעו על השווקים? כשהחוזים על המדדים העיקריים בוול סטריט בירידות קלות.

• קמטק זינקה 9%, טבע 4.2%; ת"א 35 קפץ 1.6%
• תיגבור איבדה 7%, דנאל 11%; ורידיס זינקה 8% - נעילה שלילית ברקע תקיפות אוויריות בעזה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טראמפ מזיז את השווקים

אסיה במגמה מעורבת. טראמפ ושי נפגשו. עוד קודם טראמפ הטיל פצצה. במהלך ביקור בדרום קוריאה, הודיע טראמפ כי הנחה את הפנטגון להתחיל בניסויים גרעיניים באופן מיידי - לראשונה מזה 33 שנים. ההצהרה התקבלה כצעד תקיף שמחזיר את נושא הגרעין למרכז השיח הביטחוני העולמי. "לארה"ב יש את מלאי הנשק הגרעיני הגדול ביותר בעולם", כתב טראמפ בפלטפורמה החברתית שלו Truth Social, כשהוא מתייחס לשדרוג ולחידוש המלאי שבוצע לדבריו במהלך כהונתו הראשונה. עוד הוסיף כי "בתוך חמש שנים סין תשתווה לרוסיה בכמות הנשק הגרעיני שברשותה", והציג זאת כעילה לפתיחת ניסויים חדשים בנשק גרעיני.