ארז בלשה
צילום: אייל טואג

"מניית ג'נריישן צריכה לעלות ב-64%"

האנליסטים באנטרופי מעריכים את שווי מניית ג'נריישן ב־1.33 שקל, גבוה ב־64% ממחיר השוק; לדברי האנליסטים, החברה ביצעה מהלכים משמעותיים כמו איחוד פלטפורמות, צמצום דמי ניהול והשקת מיזמים עם בזק ויעקובי, אך עדיין נסחרת במכפיל נמוך לעומת חברות דומות

רוי שיינמן | (17)

על פי סקירה שפרסמה חברת המחקר אנטרופי, שווי המניה של ג'נריישן ג'נריישן קפיטל -0.57%   לפי שווי הנכסים שלה מוערך ב-1.33 שקל, כ-64% מעל מחיר השוק, כשבניתוח נכתב כי "הערכת השווי משקפת מודל Discounted NAV מורכב, עם אפסייד פוטנציאלי של 97% לפני דיסקאונט מבני של 15%". מניית ג'נריישן נסחרת לפי שווי של כ-1.03 מיליארד שקל אחרי עלייה של 31.7% בשנה האחרונה.


באנטרופי מסבירים שהשווי מבוסס על שורה של הנחות יסוד שכוללות תחזיות לתזרימים מהנכסים, שיעורי היוון, ומבנה אחזקות מורכב. לדברי האנליסטים, השווי הנוכחי של החברה "אינו משקף נאמנה את השווי הכלכלי".


קרן  ג'נריישן משקיעה בתחום התשתיות והאנרגיה והיא מחזיקה בנכסים בהיקף של כ-4.2 מיליארד שקל, המתפלגים בעיקר בין תחומי האנרגיה, איכות הסביבה ותחבורה. את הפעילויות בתחומים השונים היא מרכזת בכמה זרועות עיקריות: PowerGen בתחום החשמל והאגירה, BlueGen בתחום המים והפסולת, ובון-תור בתחום התחבורה הציבורית. את הנהלת החברה מובילים המנכ"ל ארז בלשה והיו"ר יוסף זינגר, שניהם גם בעלי עניין בחברת הניהול.


"המכפיל לא משקף את ערך החברה"

לדבריהם של האנליסטים באנטרופיק, השוק מעריך את ג'נריישן בחסר כבר תקופה ארוכה, מכפיל ההון הנוכחי שלה עומד על כ-0.46 בלבד, בעוד שבחברות דומות בענף (כמו קיסטון או אלומה) המכפיל נע בין 0.6 ל-1.2. באנטרופי מדגישים כי "המכפיל הנוכחי אינו משקף נאמנה את ערך החברה, נכסיה והתפתחותה". עוד מוסיפים האנליסטים כי ג'נריישן דווקא בלטה לחיוב ברבות מהפעולות שננקטו בענף: הפחתת דמי הניהול, ניתוקם משווי הנכסים, איחוד פלטפורמות, ומיקוד בפעילויות ליבה רווחיות. כל אלו, לטענת אנטרופי, יוצרים פוטנציאל להשבחת שווי משמעותית:


באנטרופיק מציינים שג'נריישן לא נשארה על הגדר בזמן שהמניה שלה נחלשה. במהלך השנתיים האחרונות נקטה החברה בשורה של מהלכים אסטרטגיים שהיו אמורים לתקן את התמחור החסר. בין השאר, היא צמצמה באופן דרמטי את דמי הניהול שנגבו ממשקיעים, ובעיקר ניתקה את הקשר בין גובה דמי הניהול לשווי הנכסים, מהלך שבא לפתור את אחת מהבעיות הגדולות בתחום הקרנות הציבוריות.


במקביל, החברה איחדה את כלל הנכסים בתחום האנרגיה תחת פלטפורמת PowerGen, וביצעה השקעות גדולות בהקמת מתקני ייצור ואגירה של חשמל. היא גם השיקה מיזם חדש לאספקת חשמל ללקוחות פרטיים ועסקיים בשיתוף בזק, מה שלדברי האנליסטים מחזק את השדרה העסקית של ג'נריישן ומאפשר לה להרחיב את בסיס ההכנסות המניב.


בתחום איכות הסביבה, ג'נריישן חתמה לאחרונה על מזכר הבנות עם קבוצת יעקובי להקמת חברה חדשה שתאגד את פעילות הפסולת שלה. באנטרופי מציינים שהמהלך ייצור יתרון לגודל, סינרגיה תפעולית, ויאפשר הקמת פלטפורמה רווחית ועצמאית בתחום שצפוי ליהנות מצמיחה מואצת בשנים הקרובות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


פורטפוליו מגוון, מינוף סביר ותזרים מבוסס

הערכת השווי מבוססת על פורטפוליו הנכסים של החברה, כאשר כ-30% ממנו נובע מהשקעות בתחום האנרגיה, 26% בתחום הסביבה ו-21% בתחום התחבורה בישראל. החברה פועלת עם יחס חוב נטו לנכסים של 48%, ותשואת הדיבידנד שלה מוערכת ב-6% לשנה הקרובה, על בסיס חלוקת דיבידנד של כ-60 מיליון שקל.


באנטרופי מדגישים כי הנכסים של ג'נריישן מבוססים על חוזים ארוכי טווח, לרוב מול המדינה או גופים מוניציפליים, עם רמות סיכון תפעולי נמוכות. יתרה מכך, מרבית ההכנסות צמודות למדד ומוגנות בפני שינויים בריבית, מה שמעניק לחברה יציבות תזרימית משמעותית גם בסביבה מאקרו כלכלית תנודתית.


באנטרופי מציינים כי "ג'נריישן נהנית מגמישות פיננסית טובה, מערכות אשראי פעילות, ויכולת מימון נאותה גם בפרויקטים חדשים". החברה האריכה לאחרונה הסכמי אשראי משמעותיים עם בנקים, וסיימה מהלכים עסקיים שכללו רכישת שליטה ברפק אנרגיה וכניסת שותפים אסטרטגיים כמו הפניקס.


פעילות האנרגיה - PowerGen

זרוע האנרגיה PowerGen כוללת פעילות בתחומי ייצור ואגירה של חשמל, בשילוב עם פרויקטים כמו תחנת הפיקר באלון תבור, מתקני קוגנרציה בתחנות הצפוניות (אלון תבור ורמת גבריאל), פרויקט ריינדיר בהספק של עד 900 מגה-וואט, ותחנת PSP לאגירה שאובה בגלבוע.


בנוסף לכך, פועלת החברה בתחום אספקת החשמל' הן כלקוח בשוק המוסדי והן כשחקנית חדשה בתחום הביתי, עם מיזם משותף עם בזק בשם "בזק-ג'ן". באנטרופי כותבים כי "הפעילות מהווה מנוע צמיחה משמעותי, עם סיכוי להגיע לעשרות אלפי לקוחות פרטיים".


בשנת 2024 הסתכמו ההכנסות ב־1.5 מיליארד שקל, גידול של כ־34.4% לעומת השנה הקודמת, כאשר גם ה־EBITDA וה־FFO הציגו מגמת עלייה. באנטרופי מציינים כי "הגיוון הטכנולוגי והפריסה הרחבה מאפשרים ל-PowerGen לבלוט ביחס למתחרות המקומיות".


פעילות הפסולת, ההתפלה והמחזור - BlueGen

הזרוע השנייה של החברה, BlueGen, כוללת פעילות בתחומי התפלת מים, טיפול בשפכים, מיחזור ופסולת עירונית. בין השאר, מחזיקה החברה ב־50% מממתקן ההתפלה באשדוד, 51% מהמתקן בפלמחים, ובחלק ממפעלים כמו סמארט וויסט ודיה. מוקדם יותר החודש כאמור הודיעה החברה על מהלך לאיחוד פעילות הפסולת עם קבוצת יעקובי תחת חברה משותפת, ובאנטרופי רואים בכך התפתחות חיובית: "יצירת גוף משמעותי שירכז את תחום הפסולת תאפשר לספק סינרגיות תפעוליות, יתרון לגודל, וחזית אסטרטגית מול הרגולציה". החברה כבר פעילה בתחום מיון האשפה העירונית, מטפלת בקרקעות מזוהמות, ובונה מתקן נוסף בחירייה.


שווי הפעילות של BlueGen בסוף 2024 הוערך בכ־1.1 מיליארד שקל, גידול של כ־12% בשנה. התחום מהווה כיום 26% משווי נכסי הפורטפוליו של ג'נריישן.


פעילות התחבורה

בתחום התחבורה הציבורית, ג'נריישן מחזיקה ב־73% ממניות חברת בון-תור, המפעילה קווים בישראל ומחזיקה בחברת האוטובסים מטרופולין, וב־10% מחברת Porterbrook האנגלית, אחת השחקניות הגדולות בתחום קרונות הרכבת, אם כי ג'נריישן פועלת למימוש האחזקה בחברה האנגלית.


התחום מהוו כ־21% מנכסי החברה בישראל ועוד כ־13% באנגליה. באנטרופי מעריכים שתחום זה ייהנה מהשקעות ציבוריות מוגברות בשנים הקרובות, במיוחד לאור מגמות קיימות לחיזוק התחבורה הירוקה ולחיזוק תשתיות רכבתיות באירופה.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    אבי 17/06/2025 17:02
    הגב לתגובה זו
    בשער 125 ....בקיצור אחת המניות העלובות ביותר ....ממליץ לא להתקרב ...מופסד בנייר 30000שח
  • 16.
    חיים 25/04/2025 02:32
    הגב לתגובה זו
    כל 4 שנים
  • 15.
    אנונימי 24/04/2025 17:00
    הגב לתגובה זו
    קיויתי שהם כבר פשטו רגל
  • 14.
    ישראבלוף 24/04/2025 13:14
    הגב לתגובה זו
    כל החברות הבנות הן תפעוליות והחברה מציגה נותני FFO שמתאים רק לנדלן מניב...כל החברה הזו זו תרמית אחת גדולה
  • 13.
    יוסי 24/04/2025 12:52
    הגב לתגובה זו
    דיבידנד של 6 % כיום הון שמושקע בפרוייקטים קיימים ועתידיים יגדיל את התזרים החופשי בעתיד. ולכן שווי מנייה חייב לעלות או אחוז דיבידנד ילך ויעלה. ועוד לא דברנו על צפי הורדת ריבית שתעלה את שווי ההיוון של התזרים. צריך סבלנות.החברה הזאת היא יזמית של פרוייקטים ולכן צריך סבלנות שפרוייקטים יבשילו.
  • 12.
    אנונימי 24/04/2025 11:42
    הגב לתגובה זו
    היחידים שהרויחו עשרות מיליונים עח המשקיעים הם בעלי החברה שגובים דמי ניהול שערוריתים שלא משאירים למשקיעים כלום.חמש שנים תשואה אפסית לא מומלץ להתקרב לחברות עם הנהלות כאלה.
  • 11.
    ביל אקמן 24/04/2025 09:12
    הגב לתגובה זו
    אם היו חושבים שצריכה לעלות היו קונים. ואם קנו הם מריצים. שורה תחתונה תסתמו.
  • 10.
    זיכרון עמוק 24/04/2025 09:06
    הגב לתגובה זו
    כל מי שהיה מושקע במניה ואני הייתי למשך תקופה ארוכה זוכר שתמיד הייתה בדיסקאונט על הנכסיםאבל שגם תמיד דיללה המשקיעים והמנהלים תמיד לקחו לעצמם הרבה מאד כסף כדמי ניהול ללאהשאת תשואות למשקיעים.זוכרים ולא שוכחים.
  • 9.
    מקסים קטוביץ 24/04/2025 04:39
    הגב לתגובה זו
    חברה מלאה מניפולציות שומר נפשו ירחק
  • 8.
    נורמן 24/04/2025 00:24
    הגב לתגובה זו
    פח זבל
  • 7.
    אנונימי 23/04/2025 21:22
    הגב לתגובה זו
    גרועים כבר אמרנוניהול תת רמה ללא כיוון ברור64% המניה בקושי שווה 64 אג
  • 6.
    יעקובי 23/04/2025 20:21
    הגב לתגובה זו
    אפשר גם לה ניתוח כזה
  • 5.
    יעקובי 23/04/2025 20:20
    הגב לתגובה זו
    אפשר גם לה ניתוח כזה
  • 4.
    פעם אחת הפסדתי המון בגלל הקרן הזו (ל"ת)
    דני 23/04/2025 19:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 23/04/2025 19:23
    הגב לתגובה זו
    מנייה גרועה.דמי הניהול הדערורייתים חיסל. את המניה.רק הורדה של דמי הניהול לשברי אחוזים יזניקו את המניה.עד אז ההמלצה איך לומר לא מקצועית בעליל
  • 2.
    חחחח זהירות מהמלצות של קשקשנים (ל"ת)
    אנונימי 23/04/2025 18:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    63.5% (ל"ת)
    אם לדייק אז 63.5% 23/04/2025 17:31
    הגב לתגובה זו
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

בנקים
צילום: אילוסטרציה
ניתוח Bizportal

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?

אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ריבית

למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים, שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.

בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.

צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים. 

בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.

אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.