קנבוטק; קרדיט: אתר החברהקנבוטק; קרדיט: אתר החברה

קנבוטק משנה כיוון: מו"מ למיזוג עם חברת ביומד המפתחת טיפול לדיכאון

החברות חתמו על מזכר הבנות לקראת מיזוג בדרך של החלפת מניות; עם השלמת העסקה תהפוך פסיירקס לחברת בת, ותחזיק עד 75% מהמניות בכפוף לעמידה באבני דרך

אביחי טדסה | (7)
נושאים בכתבה קנבוטק

חברת קנבוטק קנבוטק 0.46%   דיווחה על מזכר הבנות לא מחייב עם פסיירקס, חברת ביומד פרטית המפתחת תרופה חדשנית לטיפול בדיכאון, לקראת מיזוג על דרך של החלפת מניות. המהלך, אם יושלם, יהפוך את פסיירקס לחברה ציבורית לכל דבר, באמצעות מיזוג לתוך שלד בורסאי קיים, ויכניס לראשונה את פעילותה לשוק ההון.


פסיירקס, שהוקמה ב-2020, מפתחת תרופה המבוססת על שילוב בין מינון נמוך של איבוגאין, חומר פסיכואקטיבי טבעי, לבין תרופות ממשפחת ה-SSRI המקובלות כיום לטיפול בדיכאון. בחברה מאמינים כי השילוב בין שני המנגנונים עשוי לספק השפעה מהירה על תסמיני דיכאון תוך הפחתת תופעות לוואי. עד כה, הושלמו ניסויי בטיחות פרה-קליניים בבעלי חיים, ובקרוב צפויה פסיירקס להגיש בקשה לאישור ניסוי קליני בבני אדם בישראל, כהכנה לניסוי רחב יותר בדרך לאישור ה-FDA.


לצד פעילות הפיתוח, פסיירקס כבר גייסה כ-11 מיליון שקל ממשקיעים פרטיים, לפי שווי חברה של 60 מיליון שקל. בצוות החברה נכללים אנשי מקצוע בכירים, בהם פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ופרופ' אהרון צ'חנובר, זוכה פרס נובל.


המיזוג: הקצאה של עד 75% מהון המניות, תלוי בעמידה באבני דרך


על פי תנאי מזכר ההבנות, תועבר פסיירקס בשלמותה לבעלות קנבוטק בתמורה להקצאה של מניות וכתבי אופציה, כך שבעלי המניות של פסיירקס יחזיקו עם השלמת העסקה עד 50% מהון המניות של קנבוטק (ללא דילול). אם החברה תעמוד באבני דרך שייקבעו מראש, יוענקו לה מניות נוספות שיביאו את ההחזקה עד לשיעור מקסימלי של כ-75%. 

העסקה מותנית בשורת תנאים מתלים, כולל מכירת הפעילות הקיימת של קנבוטק, גיוס הון שיבטיח מזומנים לצרכים התפעוליים של פסיירקס לאחר המיזוג, קבלת אישורים מבורסה ורשות המיסים, וכן אישור של כלל בעלי המניות של קנבוטק ופסיירקס.


מדובר במהלך שמאפשר לפסיירקס לעקוף את תהליך ההנפקה הרגיל ולהיכנס לשוק ההון באמצעות מיזוג עם חברה קיימת,  מה שמכונה "כניסה לבורסה בדלת האחורית". אם העסקה תושלם, קנבוטק תשנה ככל הנראה את שמה ותמקד את פעילותה בפיתוח התרופה לדיכאון של פסיירקס. כניסה לבורסה בדלת האחורית היא אמנם דרך מהירה יותר להגיע לשוק ההון, אך היא עלולה להציב אתגר עבור המשקיעים מאחר שהחברה הממוזגת לא נבחנת באותו הליך הנפקה רגיל, שעובר תחת בדיקות רגולטוריות קפדניות ושקיפות נרחבת.


המהלך של קנבוטק לעבור מעיסוק בקנאביס רפואי לתחום התרופות הכימיות מבליט שינוי כיוון חד, לא רק ברמת המוצר אלא גם בגישה הרפואית והעסקית. בעוד תחום הקנאביס נתפס כטיפול טבעי, הפעילות של פסיירקס מבוססת על מולקולה פסיכואקטיבית סינתטית ונשענת על תהליכי פיתוח פרה-קליניים וקליניים ממושכים. מעבר לכך, תחום הביומד נחשב לאחד הסקטורים התנודתיים בשוק ההון: חברות רבות תלויות בגיוסי הון תכופים להמשך הפעילות, וכל עדכון - הצלחה או כישלון, בניסוי קליני או קבלת אישור רגולטורי, עלול לגרור תנודה חדה בשווי. עבור קנבוטק, מדובר לא רק בשינוי תחום, אלא גם בכניסה לעולם עסקי שונה בתכלית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    המפנטז הלאומי 20/04/2025 15:48
    הגב לתגובה זו
    מחזיק אופציות מאמין בחברה צוות מעולה
  • 6.
    גם אנונימי 20/04/2025 15:19
    הגב לתגובה זו
    קניתי פנטזי ב 2 שח ומכרתי ב 8 פי 4 בכמה חודשים לא רע
  • 5.
    מומחה פיננסי 16/04/2025 09:01
    הגב לתגובה זו
    אם מישהו ילמד אותי על מקום אחד שמשקיעים עשו איתם לירה שחוקה יקבל ממני ארגז של דולרים
  • 4.
    אנונימי 15/04/2025 23:33
    הגב לתגובה זו
    שןוי 0 עגול וכמה מליונים בכיס של מספר מצומצם של אשפי מיתוג והצגה מי יקנה את המניה השו
  • 3.
    קונה בזול 15/04/2025 14:46
    הגב לתגובה זו
    כל השאר זה שטויות והסקת מסקנות מכישלונות של אחרים.
  • 2.
    עבודה בעיניים 15/04/2025 13:43
    הגב לתגובה זו
    לא סתם מניה מתקרבת לנמוך שלה מיום ההודעה מניה רק צוללתאל.תיגעו
  • 1.
    יובל דני 15/04/2025 10:36
    הגב לתגובה זו
    יכול להיות הדבר הבא בבורסה
אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
ראיון

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"

אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרג'יקס
אנרג'יקס אנרג'יקס -2.72%   סיכמה את הרבעון השני עם ירידה של כ־10% בהכנסות וירידה חדה יותר ב-EBITDA, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות צנח ל-2 מיליון שקל בלבד, בעיקר בשל ירידת ערך של 36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן. למרות זאת, בחברה מדגישים כי מדובר בתנאי השוואה "לא מחמיאים" אך התוצאה בפועל היא שההכנסות והרווחיות יורדת וכרגע השוק מתמחר את החברה על התוצאות העדכניות. 

להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.

ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.

מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?

ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק. 

ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי 

ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.

האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ? 

זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים. 

חיסכון חסכון כסף יורו
צילום: Pixabay

שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי

התעשיה כולה גייסה ביולי האחרון 12.5 מיליארד שקל, בקרנות המסורתיות נרשם גיוס של 3.9 מיליארד שיא חודשי שלא נראה מאז ינואר 2018; קרנות הסל הוסיפו לגיוס סכום של כ-3.2 מיליארד שקל, זהו הגיוס הגדול ביותר מתחילת השנה הן בקרנות המחקות והן בקרנות הסל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

ברקע העליות בשוק המקומי בזמן האחרון, הקרנות המנייתיות רושמות שיא חודשי של שבע שנים בגיוסים. ביולי האחרון החוסכים-משקיעים הזרימו סכומי עתק לקרנות הנאמנות במה שנראה בלא רק חזרה של האמון מצד הציבור והמוסדיים, אלא גם מיקוד מחודש באפיקים מנייתיים ושקליים תוך הפניית גב מסוימת להשקעות בחו"ל. מספרים כאלה לא ראינו בתעשייה כבר שנים, ויכול להיות שהם מאותתים על שינוי מגמה מבחינה מבנית בהתנהלות של המשקיעים.

על פי סקירה שפרסם נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב, תעשיית הקרנות כולה גייסה במהלך חודש יולי סכום יוצא דופן של כ-12.5 מיליארד שקל. מדובר בגיוס החודשי הגבוה ביותר שנרשם בקרנות המסורתיות מאז ינואר 2018, ובשיא מתחילת השנה בקרנות הפסיביות נתון המעיד על דינמיקה חדשה בזירת ההשקעות המקומית. מיטב מציינים כי עיקר ההון זרם לקרנות פסיביות וקרנות כספיות, ובעיקר לאותן קרנות שמתמקדות בשוק הישראלי, הן באג"ח והן במניות.

במרכז חגיגת הגיוסים עומדות הקרנות הפסיביות, עם גיוס מרשים של כ-5 מיליארד שקל ביולי לבדו. חלוקת הסכום מצביעה על העדפה ברורה של המשקיעים לקרנות סל, שגייסו 3.2 מיליארד שקל יותר מכל מחצית השנה הראשונה גם יחד בעוד שהקרנות המחקות גייסו 1.8 מיליארד שקל.

הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה מניות בישראל, שבלעה כמעט את כל הגיוסים בקרנות הסל עם כ-3.1 מיליארד שקל, והובילה גם בקרנות המחקות עם גיוס של כ-1.1 מיליארד. מדובר באינדיקציה ברורה לתיאבון הולך וגדל של משקיעים מוסדיים לחשיפה לשוק המניות המקומי.

מאידך, קטגוריות של מניות ואג"ח בחו"ל דווקא סיימו את החודש עם פדיונות. הקרנות המחקות פדו כ-250 מיליון שקל מקרנות מניות חו"ל, ואילו קרנות הסל פדו 110 מיליון שקל מקטגוריית חברות והמרה.