איתמר דויטשר מנכל אלקטרה
צילום: טל גבעוני

אלקטרה תקים את מגדל האשפוז באסותא תמורות 530 מיליון שקל

החברות הבנות של אלקטרה זכו בשני מכרזים בתחום בתי החולים להקמת מגדל אשפוז באסותא אשדוד ולבניית 3 קומות באיכילוב בתל אביב, בסכום כולל של כ-643 מיליון שקל

איתן גרסטנפלד | (3)

חברת אלקטרה אלקטרה -3.33%  זכתה  בשני מכרזים בתחום בתי החולים בסכום כולל של כ-643 מיליון שקל. במסגרתם, היא תקים את מגדל האשפוז בבית החולים אסותא באשדוד ותבנה 3 קומות באיכילוב בתל אביב. 



על פי הדיווח, חברת הבת אלקטרה בניה, זכתה במכרז של בית החולים אסותא באשדוד לעבודות שלד, התקנת מערכות, מעליות וביצוע עבודות גמר לפרויקט של הקמת בניין מגדל אשפוז חדש בבית החולים, בסמוך למגדל קיים. במסגרת הפרויקט, תקים החברה מגדל אשפוז שיכלול 7 קומות עיליות ו-2 קומות תת קרקעיות, בשטח כולל של כ-54 אלף מ"ר. התמורה הכספית לאלקטרה בניה בגין ביצוע העבודות האמורות צפויה לעמוד על כ-530 מיליון שקל. עבודות הקמת המתקן צפויות להתחיל בתקופה הקרובה ולהימשך עד כ-64 חודשים ממועד צו התחלת העבודה.


במקביל, זכתה חברת אלקטרה דנקו, שבבעלות הקבוצה, במכרז של בית החולים איכילוב בתל אביב, לביצוע תוספת בניה של 2 קומות מלאות ועוד קומה אחת טכנית וגג ב'מגדל עופר' בבית החולים. העבודה כוללת תוספת ביסוס, הגבהת פירים וביצוע גמרים ומערכות באופן מלא. שטח הקומות החדשות כ-3,000 מ"ר ושטח הקומה הטכנית כ-2,000 מ"ר . התמורה הכספית לאלקטרה דנקו בגין ביצוע העבודות האמורות צפויה לעמוד על כ-113 מיליון שקל. עבודות הקמת הפרויקט צפויות להתחיל בתקופה הקרובה ולהימשך עד כ-18 חודשים ממועד צו התחלת עבודה.


הזכייה במכרזים מגיעה לאחר שלפני כחודש, זכתה אלקטרה בניה במכרז של החברות קנדה ישראל, ב.ס.ר הנדסה וכלל ביטוח ופיננסים, לביצוע עבודות דיפון וביסוס, ולתכנון והקמת החניון לשני מגדלים המתוכננים במסגרת פרויקט 'ורטיקל סיטי', שהחברות מקימות במתחם הבורסה ברמת גן. החניון שתתכנן ותבנה אלקטרה בניה בפרויקט יבנה על פני 6 קומות בשטח של כ-37 אלף מ"ר ויכלול 900 מקומות חניה, מתחת לדרך מנחם בגין, ויבוצע בשיטת "תכנון וביצוע" ובגמר מלא. התמורה הכספית לאלקטרה בניה בעבור העבודות תסתכם לסך של כ-390 מיליון שקל. בפרויקט 'ורטיקל סיטי' יבנו מגדלים שישמשו לצרכי תעסוקה, מגורים ומסחר, ביניהם מגדל שיתנשא לגובה של 111 קומות וצפוי להיות המגדל הגבוה בישראל.



איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "אלקטרה ממשיכה להגדיל את צבר העבודות שלה עם שתי זכיות חשובות להקמת פרויקטים בבתי החולים איכילוב בתל אביב ואסותא באשדוד. זכיות אלה מדגישות את הניסיון והמומחיות של קבוצת אלקטרה בתחום הבינוי וההקמה של מבני ציבור בכלל ובתי חולים בפרט, וכן ממחישות את מגוון היכולות של הקבוצה, המרוכזות כיום במסגרת המותג 'אלקטרה בילדינג', בתחומים כגון: בניה, מערכות מיזוג ואלקטרו-מכניקה, מעליות, עבודות גמר ועוד. לאלקטרה מעגל שלם של יכולות איכותיות בתחומי הבניה השונים, מה שמאפשר לנו לזכות במכרזים משמעותיים ואיכותיים בישראל וברחבי העולם. בהתאם, אנו מתמודדים בימים אלה במסגרת מכרזים נוספים, כדי להמשיך ולהרחיב את צבר הפרויקטים שלנו בישראל ובמדינות הפעילות האחרות שלנו".



סיימה את השנה בצורה חזקה

בשבוע שעבר, פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון הרביעי של השנה אות סיימה עם הכנסות של כ-3.3 מיליארד שקל, צמיחה של כ-14.9% לעומת כ-2.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע מעלייה בהכנסות מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ומגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום, בעיקר כתוצאה מהשפעה שלילית של מלחמת 'חרבות ברזל' על מגזרים אלו ברבעון המקביל ב-2023. בנוסף, נרשמה עלייה במגזר הפעלה, שירות ואחזקה. בשורה התחתונה, הרווח הנקי צמח ברבעון בכ-27.7% לכ-60 מיליון שקל, לעומת כ-47 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.


במבט שנתי, ההכנסות בשנת 2024 עלו בכ-6.1% לכ-12.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-11.6 מיליארד שקל בשנה הקודמת. בסיכום שנת 2024, בשורה התחתונה, החברה רשמה עלייה של כ-7% ברווח הנקי שעמד על כ-260 מיליון שקל, לעומת כ-243 מיליון שקל בשנת 2023. הגידול ברווח הנקי משקף, בין היתר, את הגידול ברווחים במגזר ההפעלה, השירות והאחזקה, ובמגזרי הזכיינות והנדל"ן בייזום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"



ממאזן החברה עולה כי סך אמצעיה הנזילים של הקבוצה (מזומנים ושווי מזומנים והשקעות לזמן קצר) הסתכמו בכ-1.2 מיליארד שקל. ההון של החברה, נכון לסוף השנה הסתכם בכ-2.3 מיליארד שקל, לעומת כ-1.9 מיליארד בשנת 2023. צבר העבודות של אלקטרה עלה לכ-37.33 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-29.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2023, עלייה בשיעור של כ-26%. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יעקב 04/04/2025 10:14
    הגב לתגובה זו
    דיי דיי דיי לך הביתה
  • 1.
    רודי 03/04/2025 23:03
    הגב לתגובה זו
    איתמר דויישר הורס משפחות נוטל אימהות מילדהם בכדי לרצות את הצרכים שלו
  • עבו 04/04/2025 10:15
    הגב לתגובה זו
    יאללה חאלס הביתה
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות 9.77%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה ממרוד תדיראן
צילום: סיון פרג'
דוחות

תדיראן: ירידה נוספת בהכנסות וברווח, והיעדים נראים רחוקים מתמיד

למרות שהרבעון השלישי הוא החזק ביותר עונתית, תדיראן מסכמת ירידה דו ספרתית בהכנסות ושחיקה בכל מדדי הרווחיות; החברה עדיין מאשררת יעד של 2.5 מיליארד שקל ל-2026, אך בפועל החברה מציגה צמיחה שלילית והפסד מצטבר מתחילת השנה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה משה ממרוד תדיראן

תדיראן תדיראן גרופ -0.6%  , המתמחה בייצור מוצרי צריכה ומערכות אנרגיה מתחדשת, מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי בצל של ציפיות שנשחקו. החברה שהציגה פעם יעד שאפתני של 4.5 מיליארד שקלים להכנסות ב-2026, קיצצה את היעד ל-2.5 מיליארד שקל בלבד, לאחר שורת עדכוני תחזית כלפי מטה ושחיקת שולי רווח. ברקע הדברים, למרות שהרבעון השלישי נחשב לחזק בצד ההכנסות של מגזר הצריכה, הגידול לא הגיע, וברבעון זה החברה מתמודדת עם ירידה הן בהכנסות והן ברווח.

מחזור המכירות ברבעון השלישי של שנת 2025 קטן בשיעור של כ-12.6% והסתכם לכ-523.4 מיליון שקל לעומת כ-599.0 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברבעון נובע הן מירידה בהכנסות מגזר מוצרי הצריכה אשר נבעה בעיקר כתוצאה מירידה כמותית במכירות המזגנים ושינוי בתמהיל המוצרים, והן מירידה בהכנסות מגזר האנרגיה אשר נבעה מקיטון בהכנסות בגין פרוייקטי אגירה.

בפילוח מגזרים, עיקר הפגיעה מגיע ממגזר מוצרי הצריכה: הכנסות המגזר ברבעון השלישי ירדו לכ-265.8 מיליון שקל לעומת כ-318.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 16.5%, בעיקר בשל ירידה כמותית במכירות מזגנים ושינוי בתמהיל המוצרים. במגזר האנרגיה ההכנסות ירדו ברבעון לכ-257.5 מיליון שקל לעומת כ-280.4 מיליון שקל אשתקד, ירידה של 8.2%, שמיוחסת בעיקר לירידה בהיקף ההכנסות מפרויקטי אגירה.

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם לכ-104.6 מיליון שקל (שיעור של כ-20.0%), המהווה קיטון של כ-16.1% לעומת כ-124.7 מיליון שקל (שיעור של כ-20.8%) ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח הגולמי ובשיעורו נבע בעיקר מירידה בהיקף ההכנסות של מגזר מוצרי צריכה ומקיטון בהיקף ההכנסות מפרוייקטי אגירה. 

הרווח התפעולי ברבעון הסתכם לכ-40.2 מיליון שקל (שיעור של כ-7.7%), קיטון של כ-24.8% לעומת כ-53.5 מיליון שקל (שיעור של כ-8.9%) ברבעון המקביל אשתקד.