איתמר דויטשר מנכל אלקטרה
צילום: טל גבעוני

אלקטרה תקים את מגדל האשפוז באסותא תמורות 530 מיליון שקל

החברות הבנות של אלקטרה זכו בשני מכרזים בתחום בתי החולים להקמת מגדל אשפוז באסותא אשדוד ולבניית 3 קומות באיכילוב בתל אביב, בסכום כולל של כ-643 מיליון שקל

איתן גרסטנפלד | (3)

חברת אלקטרה אלקטרה 1.03%  זכתה  בשני מכרזים בתחום בתי החולים בסכום כולל של כ-643 מיליון שקל. במסגרתם, היא תקים את מגדל האשפוז בבית החולים אסותא באשדוד ותבנה 3 קומות באיכילוב בתל אביב. 



על פי הדיווח, חברת הבת אלקטרה בניה, זכתה במכרז של בית החולים אסותא באשדוד לעבודות שלד, התקנת מערכות, מעליות וביצוע עבודות גמר לפרויקט של הקמת בניין מגדל אשפוז חדש בבית החולים, בסמוך למגדל קיים. במסגרת הפרויקט, תקים החברה מגדל אשפוז שיכלול 7 קומות עיליות ו-2 קומות תת קרקעיות, בשטח כולל של כ-54 אלף מ"ר. התמורה הכספית לאלקטרה בניה בגין ביצוע העבודות האמורות צפויה לעמוד על כ-530 מיליון שקל. עבודות הקמת המתקן צפויות להתחיל בתקופה הקרובה ולהימשך עד כ-64 חודשים ממועד צו התחלת העבודה.


במקביל, זכתה חברת אלקטרה דנקו, שבבעלות הקבוצה, במכרז של בית החולים איכילוב בתל אביב, לביצוע תוספת בניה של 2 קומות מלאות ועוד קומה אחת טכנית וגג ב'מגדל עופר' בבית החולים. העבודה כוללת תוספת ביסוס, הגבהת פירים וביצוע גמרים ומערכות באופן מלא. שטח הקומות החדשות כ-3,000 מ"ר ושטח הקומה הטכנית כ-2,000 מ"ר . התמורה הכספית לאלקטרה דנקו בגין ביצוע העבודות האמורות צפויה לעמוד על כ-113 מיליון שקל. עבודות הקמת הפרויקט צפויות להתחיל בתקופה הקרובה ולהימשך עד כ-18 חודשים ממועד צו התחלת עבודה.


הזכייה במכרזים מגיעה לאחר שלפני כחודש, זכתה אלקטרה בניה במכרז של החברות קנדה ישראל, ב.ס.ר הנדסה וכלל ביטוח ופיננסים, לביצוע עבודות דיפון וביסוס, ולתכנון והקמת החניון לשני מגדלים המתוכננים במסגרת פרויקט 'ורטיקל סיטי', שהחברות מקימות במתחם הבורסה ברמת גן. החניון שתתכנן ותבנה אלקטרה בניה בפרויקט יבנה על פני 6 קומות בשטח של כ-37 אלף מ"ר ויכלול 900 מקומות חניה, מתחת לדרך מנחם בגין, ויבוצע בשיטת "תכנון וביצוע" ובגמר מלא. התמורה הכספית לאלקטרה בניה בעבור העבודות תסתכם לסך של כ-390 מיליון שקל. בפרויקט 'ורטיקל סיטי' יבנו מגדלים שישמשו לצרכי תעסוקה, מגורים ומסחר, ביניהם מגדל שיתנשא לגובה של 111 קומות וצפוי להיות המגדל הגבוה בישראל.



איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "אלקטרה ממשיכה להגדיל את צבר העבודות שלה עם שתי זכיות חשובות להקמת פרויקטים בבתי החולים איכילוב בתל אביב ואסותא באשדוד. זכיות אלה מדגישות את הניסיון והמומחיות של קבוצת אלקטרה בתחום הבינוי וההקמה של מבני ציבור בכלל ובתי חולים בפרט, וכן ממחישות את מגוון היכולות של הקבוצה, המרוכזות כיום במסגרת המותג 'אלקטרה בילדינג', בתחומים כגון: בניה, מערכות מיזוג ואלקטרו-מכניקה, מעליות, עבודות גמר ועוד. לאלקטרה מעגל שלם של יכולות איכותיות בתחומי הבניה השונים, מה שמאפשר לנו לזכות במכרזים משמעותיים ואיכותיים בישראל וברחבי העולם. בהתאם, אנו מתמודדים בימים אלה במסגרת מכרזים נוספים, כדי להמשיך ולהרחיב את צבר הפרויקטים שלנו בישראל ובמדינות הפעילות האחרות שלנו".



סיימה את השנה בצורה חזקה

בשבוע שעבר, פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון הרביעי של השנה אות סיימה עם הכנסות של כ-3.3 מיליארד שקל, צמיחה של כ-14.9% לעומת כ-2.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע מעלייה בהכנסות מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ומגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום, בעיקר כתוצאה מהשפעה שלילית של מלחמת 'חרבות ברזל' על מגזרים אלו ברבעון המקביל ב-2023. בנוסף, נרשמה עלייה במגזר הפעלה, שירות ואחזקה. בשורה התחתונה, הרווח הנקי צמח ברבעון בכ-27.7% לכ-60 מיליון שקל, לעומת כ-47 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.


במבט שנתי, ההכנסות בשנת 2024 עלו בכ-6.1% לכ-12.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-11.6 מיליארד שקל בשנה הקודמת. בסיכום שנת 2024, בשורה התחתונה, החברה רשמה עלייה של כ-7% ברווח הנקי שעמד על כ-260 מיליון שקל, לעומת כ-243 מיליון שקל בשנת 2023. הגידול ברווח הנקי משקף, בין היתר, את הגידול ברווחים במגזר ההפעלה, השירות והאחזקה, ובמגזרי הזכיינות והנדל"ן בייזום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"



ממאזן החברה עולה כי סך אמצעיה הנזילים של הקבוצה (מזומנים ושווי מזומנים והשקעות לזמן קצר) הסתכמו בכ-1.2 מיליארד שקל. ההון של החברה, נכון לסוף השנה הסתכם בכ-2.3 מיליארד שקל, לעומת כ-1.9 מיליארד בשנת 2023. צבר העבודות של אלקטרה עלה לכ-37.33 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-29.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2023, עלייה בשיעור של כ-26%. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יעקב 04/04/2025 10:14
    הגב לתגובה זו
    דיי דיי דיי לך הביתה
  • 1.
    רודי 03/04/2025 23:03
    הגב לתגובה זו
    איתמר דויישר הורס משפחות נוטל אימהות מילדהם בכדי לרצות את הצרכים שלו
  • עבו 04/04/2025 10:15
    הגב לתגובה זו
    יאללה חאלס הביתה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.