מנורה: תשואה להון של 26% ברבעון; רווח של 422 מיליון שקל
חברת הביטוח רשמה תשואה להון של 19.3% בשנת 2024 עם רווח לאחר מס של כ-1.24 מיליארד שקל - זינוק של 75%
חברת הביטוח מנורה מבטחים מנורה מב החז -0.75% מדווחת על רווח כולל לאחר מס של כ-422 מיליון שקל ברבעון הרבעי של השנה עם תשואה על ההון של 26.2%. בשנת 2024 כולה רשמה מנורה רווח כולל לאחר מס של 1.24 מיליארד שקל, זינוק של 75%, עם תשואה על ההון של 19.3%.
הרווחיות החיתומית בשנת 2024 גדלה בכ-50% והסתכמה לסך של כ-1.5 מיליארד שקל (לפני מס), זאת בהשוואה לכ-1 מיליארד שקל בשנת 2023. סך הפרמיות ודמי הגמולים שנגבו על-ידי הקבוצה בשנת 2024 הסתכם לכ-33.5 מיליארד שקל,
זאת בהשוואה לסך של כ-30.3 מיליארד שקל בשנת 2023 - גידול של כ-10.5%. סך הנכסים הפיננסיים המנוהלים על-ידי הקבוצה הסתכם נכון לסוף שנת 2024 לכ-374 מיליארדי שקל, לעומת כ-315 מיליארדי שקל בסוף שנת 2023 - גידול של כ-18.6%.
ההון העצמי של
החברה המיוחס לבעלי המניות הסתכם לסך של כ-7.2 מיליארד שקל (בהשוואה לכ-6.4 מיליארד שקל נכון לסוף שנת 2023). יחס כושר הפירעון של מנורה מבטחים ביטוח ללא תקופת הפריסה עומד על 169.1%, נכון ליום 30 ביוני 2024. עודפי ההון נכון לאותו מועד עומדים על סך של כ-3 מיליארד
שקל.
סך הדיבידנדים שחילקה הקבוצה בשנת 2024 מסתכם ב-460 מיליון שקל ובחודש מרץ 2025 הכריזה החברה על דיבידנד נוסף בסך 150 מיליון שקל.
גם מנורה יישמה את תקן IFRS 17 בדוחות - התקן אמור ליצור תנודתיות נמוכה יותר ברווחי חברות הביטוח מצד אחד ומצד שני להביא לקיטון בהון, זאת מאחר וכחלק מהשינויים שמחיל התקן, ההכנסות בין פרמיות שמקבלות חברות הביטוח מוכרות לאורך תקופת הפרמיה, ולא כסכום חד פעמי במועד התשלום. כתוצאה מכך, החברה ציינה כי כתוצאה מהמעבר לתקן החדש, ההון העצמי שלה יקטן בכ-200 מיליון שקל.
- מנורה: תשואה על ההון של 31.6%; הרווח הנקי טיפס בכ-9%
- ארכימדס ומנורה יממנו כ-1.2 מיליארד שקל לדוניץ-אלעד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת החברה מדווחת גם על מחסנית הרווח העתידית - כלומר הרווח הגלום בפעילות ביטוחי החיים, הבריאות והפנסיה שישתחרר לאורך מתן השירות ואינו כלול בהון העצמי של החברה. מחסנית הרווח אינה כוללת רווחיות עתידית בגין פעילות הביטוח הכללי ופעילויות נוספות (אשראי, סוכנויות ואחרים). על-פי נתוני הקבוצה, מחסנית הרווח העתידי של הקבוצה נכון ליום 1.1.24 עומדת על 19.4 מיליארד שקל.
"אנו מסכמים את שנת 2024 עם צמיחה וגידול ברווח הכולל וברווח החיתומי בכלל תחומי הפעילות של הקבוצה", מסר מיכאל קלמן, מנכ"ל מנורה מבטחים ביטוח. "הרווח הכולל, אשר הסתכם בכ-1.24 מיליארד
שקל, הנו הגבוה ביותר בתולדות הקבוצה ומשקף את מגמת הרווחיות הגוברת של הקבוצה בשנים האחרונות. בשנת 2024 נמשך הגידול המשמעותי ברווחיות החיתומית, וזו הסתכמה במעל ל-1.5 מיליארד שקל (לפני מס), כאשר הרווחיות החיתומית הגבוהה ניכרת בכלל תחומי הפעילות של הקבוצה. הדוחות
הכספיים, הן בהתאם לתקן הקודם והן בהתאם ל-IFRS17, מלמדים כי הישענות על תמהיל פעילות מגוון, יחד עם מובילות בתחום הפנסיה והביטוח האלמנטרי, מביאים לידי ביטוי את האסטרטגיה של הקבוצה ומאפשרים לה להשיא על-פני שנים ובאופן מובהק רווחיות גבוהה, תשואה עודפת ותנודתיות
נמוכה ברווח ביחס לשוק".
- 1.טוני המרוקאי 16/03/2025 09:50הגב לתגובה זועמלות גבוהות והרגולטור שותקכי אחרי הגוב הנוכחי הולך לעבוד בבנק או בחברת בטוחשוד בחסות המדינה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
