מנורה: תשואה להון של 26% ברבעון; רווח של 422 מיליון שקל
חברת הביטוח רשמה תשואה להון של 19.3% בשנת 2024 עם רווח לאחר מס של כ-1.24 מיליארד שקל - זינוק של 75%
חברת הביטוח מנורה מבטחים מנורה מב החז 1.31% מדווחת על רווח כולל לאחר מס של כ-422 מיליון שקל ברבעון הרבעי של השנה עם תשואה על ההון של 26.2%. בשנת 2024 כולה רשמה מנורה רווח כולל לאחר מס של 1.24 מיליארד שקל, זינוק של 75%, עם תשואה על ההון של 19.3%.
הרווחיות החיתומית בשנת 2024 גדלה בכ-50% והסתכמה לסך של כ-1.5 מיליארד שקל (לפני מס), זאת בהשוואה לכ-1 מיליארד שקל בשנת 2023. סך הפרמיות ודמי הגמולים שנגבו על-ידי הקבוצה בשנת 2024 הסתכם לכ-33.5 מיליארד שקל,
זאת בהשוואה לסך של כ-30.3 מיליארד שקל בשנת 2023 - גידול של כ-10.5%. סך הנכסים הפיננסיים המנוהלים על-ידי הקבוצה הסתכם נכון לסוף שנת 2024 לכ-374 מיליארדי שקל, לעומת כ-315 מיליארדי שקל בסוף שנת 2023 - גידול של כ-18.6%.
ההון העצמי של
החברה המיוחס לבעלי המניות הסתכם לסך של כ-7.2 מיליארד שקל (בהשוואה לכ-6.4 מיליארד שקל נכון לסוף שנת 2023). יחס כושר הפירעון של מנורה מבטחים ביטוח ללא תקופת הפריסה עומד על 169.1%, נכון ליום 30 ביוני 2024. עודפי ההון נכון לאותו מועד עומדים על סך של כ-3 מיליארד
שקל.
סך הדיבידנדים שחילקה הקבוצה בשנת 2024 מסתכם ב-460 מיליון שקל ובחודש מרץ 2025 הכריזה החברה על דיבידנד נוסף בסך 150 מיליון שקל.
גם מנורה יישמה את תקן IFRS 17 בדוחות - התקן אמור ליצור תנודתיות נמוכה יותר ברווחי חברות הביטוח מצד אחד ומצד שני להביא לקיטון בהון, זאת מאחר וכחלק מהשינויים שמחיל התקן, ההכנסות בין פרמיות שמקבלות חברות הביטוח מוכרות לאורך תקופת הפרמיה, ולא כסכום חד פעמי במועד התשלום. כתוצאה מכך, החברה ציינה כי כתוצאה מהמעבר לתקן החדש, ההון העצמי שלה יקטן בכ-200 מיליון שקל.
- מנורה: תשואה על ההון של 31.6%; הרווח הנקי טיפס בכ-9%
- ארכימדס ומנורה יממנו כ-1.2 מיליארד שקל לדוניץ-אלעד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת החברה מדווחת גם על מחסנית הרווח העתידית - כלומר הרווח הגלום בפעילות ביטוחי החיים, הבריאות והפנסיה שישתחרר לאורך מתן השירות ואינו כלול בהון העצמי של החברה. מחסנית הרווח אינה כוללת רווחיות עתידית בגין פעילות הביטוח הכללי ופעילויות נוספות (אשראי, סוכנויות ואחרים). על-פי נתוני הקבוצה, מחסנית הרווח העתידי של הקבוצה נכון ליום 1.1.24 עומדת על 19.4 מיליארד שקל.
"אנו מסכמים את שנת 2024 עם צמיחה וגידול ברווח הכולל וברווח החיתומי בכלל תחומי הפעילות של הקבוצה", מסר מיכאל קלמן, מנכ"ל מנורה מבטחים ביטוח. "הרווח הכולל, אשר הסתכם בכ-1.24 מיליארד
שקל, הנו הגבוה ביותר בתולדות הקבוצה ומשקף את מגמת הרווחיות הגוברת של הקבוצה בשנים האחרונות. בשנת 2024 נמשך הגידול המשמעותי ברווחיות החיתומית, וזו הסתכמה במעל ל-1.5 מיליארד שקל (לפני מס), כאשר הרווחיות החיתומית הגבוהה ניכרת בכלל תחומי הפעילות של הקבוצה. הדוחות
הכספיים, הן בהתאם לתקן הקודם והן בהתאם ל-IFRS17, מלמדים כי הישענות על תמהיל פעילות מגוון, יחד עם מובילות בתחום הפנסיה והביטוח האלמנטרי, מביאים לידי ביטוי את האסטרטגיה של הקבוצה ומאפשרים לה להשיא על-פני שנים ובאופן מובהק רווחיות גבוהה, תשואה עודפת ותנודתיות
נמוכה ברווח ביחס לשוק".
- 1.טוני המרוקאי 16/03/2025 09:50הגב לתגובה זועמלות גבוהות והרגולטור שותקכי אחרי הגוב הנוכחי הולך לעבוד בבנק או בחברת בטוחשוד בחסות המדינה
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTעברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם
השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.
חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.
כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.
הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי
חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.
