מיכאל קלמן
צילום: מנורה מבטחים
דוחות

מנורה: תשואה להון של 26% ברבעון; רווח של 422 מיליון שקל

חברת הביטוח רשמה תשואה להון של 19.3% בשנת 2024 עם רווח לאחר מס של כ-1.24 מיליארד שקל - זינוק של 75%

רוי שיינמן | (1)

חברת הביטוח מנורה מבטחים מנורה מב החז 2.4%   מדווחת על רווח כולל לאחר מס של כ-422 מיליון שקל ברבעון הרבעי של השנה עם תשואה על ההון של 26.2%. בשנת 2024 כולה רשמה מנורה רווח כולל לאחר מס של 1.24 מיליארד שקל, זינוק של 75%, עם תשואה על ההון של 19.3%.


הרווחיות החיתומית בשנת 2024 גדלה בכ-50% והסתכמה לסך של כ-1.5 מיליארד שקל (לפני מס), זאת בהשוואה לכ-1 מיליארד שקל בשנת 2023. סך הפרמיות ודמי הגמולים שנגבו על-ידי הקבוצה בשנת 2024 הסתכם לכ-33.5 מיליארד שקל, זאת בהשוואה לסך של כ-30.3 מיליארד שקל בשנת 2023 - גידול של כ-10.5%. סך הנכסים הפיננסיים המנוהלים על-ידי הקבוצה הסתכם נכון לסוף שנת 2024 לכ-374 מיליארדי שקל, לעומת כ-315 מיליארדי שקל בסוף שנת 2023 - גידול של כ-18.6%.


ההון העצמי של החברה המיוחס לבעלי המניות הסתכם לסך של כ-7.2 מיליארד שקל (בהשוואה לכ-6.4 מיליארד שקל נכון לסוף שנת 2023). יחס כושר הפירעון של מנורה מבטחים ביטוח ללא תקופת הפריסה עומד על 169.1%, נכון ליום 30 ביוני 2024. עודפי ההון נכון לאותו מועד עומדים על סך של כ-3 מיליארד שקל.


סך הדיבידנדים שחילקה הקבוצה בשנת 2024 מסתכם ב-460 מיליון שקל ובחודש מרץ 2025 הכריזה החברה על דיבידנד נוסף בסך 150 מיליון שקל.


גם מנורה יישמה את תקן IFRS 17 בדוחות - התקן אמור ליצור תנודתיות נמוכה יותר ברווחי חברות הביטוח מצד אחד ומצד שני להביא לקיטון בהון, זאת מאחר וכחלק מהשינויים שמחיל התקן, ההכנסות בין פרמיות שמקבלות חברות הביטוח מוכרות לאורך תקופת הפרמיה, ולא כסכום חד פעמי במועד התשלום. כתוצאה מכך, החברה ציינה כי כתוצאה מהמעבר לתקן החדש, ההון העצמי שלה יקטן בכ-200 מיליון שקל.


לצד זאת החברה מדווחת גם על מחסנית הרווח העתידית - כלומר הרווח הגלום בפעילות ביטוחי החיים, הבריאות והפנסיה שישתחרר לאורך מתן השירות ואינו כלול בהון העצמי של החברה. מחסנית הרווח אינה כוללת רווחיות עתידית בגין פעילות הביטוח הכללי ופעילויות נוספות (אשראי, סוכנויות ואחרים). על-פי נתוני הקבוצה, מחסנית הרווח העתידי של הקבוצה נכון ליום 1.1.24 עומדת על 19.4 מיליארד שקל.



"אנו מסכמים את שנת 2024 עם צמיחה וגידול ברווח הכולל וברווח החיתומי בכלל תחומי הפעילות של הקבוצה", מסר מיכאל קלמן, מנכ"ל מנורה מבטחים ביטוח. "הרווח הכולל, אשר הסתכם בכ-1.24 מיליארד שקל, הנו הגבוה ביותר בתולדות הקבוצה ומשקף את מגמת הרווחיות הגוברת של הקבוצה בשנים האחרונות. בשנת 2024 נמשך הגידול המשמעותי ברווחיות החיתומית, וזו הסתכמה במעל ל-1.5 מיליארד שקל (לפני מס), כאשר הרווחיות החיתומית הגבוהה ניכרת בכלל תחומי הפעילות של הקבוצה. הדוחות הכספיים, הן בהתאם לתקן הקודם והן בהתאם ל-IFRS17, מלמדים כי הישענות על תמהיל פעילות מגוון, יחד עם מובילות בתחום הפנסיה והביטוח האלמנטרי, מביאים לידי ביטוי את האסטרטגיה של הקבוצה ומאפשרים לה להשיא על-פני שנים ובאופן מובהק רווחיות גבוהה, תשואה עודפת ותנודתיות נמוכה ברווח ביחס לשוק".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טוני המרוקאי 16/03/2025 09:50
    הגב לתגובה זו
    עמלות גבוהות והרגולטור שותקכי אחרי הגוב הנוכחי הולך לעבוד בבנק או בחברת בטוחשוד בחסות המדינה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%

עליות בבורסה, נובה עלתה 4.5%, אלביט 2.6%; מניות הבנקים ירדו 0.9%

מערכת ביזפורטל |

המדדים סגרו בעלייה של כ-0.55% במדדים המרכזים. בזק זינקה ב-5%, על רקע כוונה למכירת השליטה, אם כי, לא בטוח בכלל שהרוכשים החדשים יידעו להשביח אותה כמו בעלי השליטה הקודמים שקנו בשפל. בזק כעת היא הכל חוץ משפל. היא בשיא של כעל הזמנים וגם התמחור די נדיב (ראו בהמשך). גם אלביט מערכות המשיכה בעליות, מגד ארית קרסה ומניות הבנקים איבדו 0.9%



ארית נמצאת 15% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים של מקורבים למוסדיים שעוברים מבלי שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה שחזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אז כעת היא רוצה להנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות 


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקטור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך, ולכן לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק על מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.