ראסל אלוואנגר טאואר
צילום: יח"צ
דוחות

טאואר מכה את הצפי בשורה התחתונה ומספקת תחזית טובה

יצרנית השבבים הישראלית סיימה את הרבעון הרביעי של 2024 עם  צמיחה של 10% בהכנסות שעמדו על387 מיליון דולר, לצד רווח נקי מתואם של 59 סנט למניה;  צופה לרבעון הקרוב הכנסות של 358 מיליון דולר, המשקיעים שכנראה חיפשו תחזיות חזקות יותר שולחים את המניה לירידות שערים
איתן גרסטנפלד | (7)

יצרנית השבבים הישראלית טאואר טאואר -1.74%  סיימה את הרבעון הרביעי של 2024 עם  צמיחה של 10% בהכנסות שעמדו על387 מיליון דולר, לצד רווח נקי מתואם של 59 סנט למניה. בנוסף, החברה מפרסמת תחזית לרבעון הקרוב אותו היא צופה לסיים עם הכנסות של 358 מיליון דולר (אמצע הטווח), נתון גבוה מצפי האנליסטים המוקדם.


ראסל אלוונגר מנכ 

ראסל אלוונגר מנכ"ל טאואר; קרדיט יח"צ


ההכנסות ברבעון הרביעי של 2024 עמדו על 387.2 מיליון דולר, צמיחה של 10% בהשוואה ל-371 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2023, זאת בדומה לצפי האנליסטים להכנסות של 387.1 מיליון דולר.




בשורה התחתונה, הרווח הנקי המתואם עמד על 66.4 מיליון דולר, או 0.59 דולר למניה, מעל לצפי האנליסטים לרווח של 0.53 דולר למניה.



הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2024 הסתכם ב-87 מיליון דולר בהשוואה ל-84 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2023. ברבעון הרביעי לשנת 2024 החברה רשמה לראשונה את חלקה בעלויות התוספתיות של המפעל שהוקם באיטליה.


הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2024 הסתכם ב-46 מיליון דולר בהשוואה ל-45 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2023.



את הרבעון הראשון של שנת 2025 צופה החברה כי תסיים עם מכירות של 358 מיליון דולר, עם טווח תחזית של 5% כלפי מעלה או מטה, המשקפת כ-10% צמיחה מול הרבעון הראשון של שנת 2024. צפי האנליסטים היה להכנסות של 355.5 מיליון דולר.



קיראו עוד ב"שוק ההון"

במבט שנתי, החברה סיימה את 2024 עם הכנסות של 1.44 מיליארד דולר, לצד רווח נקי של כ-208 מיליון דולר (1.85 דולר למניה). לצורך השוואה, בשנת 2023 הסתכמו מכירות החברה בכ-1.42 מיליארד דולר, והרווח הנקי הסתכם ב-518 מיליון דולר (4.66 דולר למניה), בין היתר הודות לתקבול של 314 מיליון דולר בצל ביטול הסכם המיזוג עם אינטל.


ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר סמיקונדקטור: "עם סיום שנת 2024, אנו מרוצים מכך שאנו ממשיכים להציג לשוק מוצרים בטכנולוגיות מתקדמות וייחודיות ובכך לחזק את המיצוב שלנו להשגת צמיחה בת-קיימא. היעדים שלנו ל-2025 הם צמיחה שנתית במכירות לעומת 2024, צמיחה במכירות מרבעון לרבעון במהלך השנה והאצה בצמיחה במחצית השנייה של 2025. תנופה זו מתאפשרת על ידי הגדלת כמות המשלוחים ללקוחותינו במקביל להתקדמות בהשקעות בהרחבת כושר הייצור עליהן דיווחנו ובמקביל לעבודה מול הלקוחות על הכשרת הטכנולוגיות המתקדמות שלנו לייצור."



שמה את המשברים מאחוריה


אחרי שמנייתה זינקה בכ-70% במהלך השנה החולפת, גולשי ביזפורטל בחרו באלוואנגר כאחד מאנשי השנה בשוק ההון. במהלך וועידת המשקיעים של ביזפורטל הוא סיפר כיצד הצליחה החבר לצלוח את שורת המשברים שפקדו אותה, ״בשנת 2005, טאואר הייתה בצרות. היינו בשווי שוק של כ-20 מיליון דולר, עם תזרים מזומנים שלילי, חובות כבדים והפסד נקי משמעותי. הצלחנו בעשרים השנים האחרונות להביא את החברה משיווי של 20 מיליון דולר לשיווי של 6 מיליארד דולר; מחברה הפסדית לחברה עם רווח נקי שצומח כבר למעלה מעשור, לתזרים מזומנים חזק ולצמיחה מתמדת בהכנסות שאיפשרה לנו להשיג את כל זה״, הוא סיפר.


לדבריו, ״הדבר הראשון שהיה צריך לעשות היה לייצב חזון ברור, ולהתאים את הצוות לחזון הזה. חזון של חברה מכתיב את המיומנויות הדרושות בצוות, וצוות חזק תורם להרחבת החזון. אני חושב שזה אחד הדברים הכי חשובים שעשינו – גיבשנו צוות מצוין, שאפשר לחזון שלנו לצמוח.״



"אני עובד בטאוור כמעט 20 שנה, ואני כבר לא עוף צעיר. אבל אם מדברים על זקנה - בין אישית ובין זקנה של חברה - אני חושב על ציטוט של ביל קלינטון שאומר שאומר: ׳זקנה היא כשכמות הזיכרונות עולים על החלומות שלך'. אני לא אוהב את הציטוט הזה, כי הרבה אנשים כבר בגיל 20 רק חולמים – אבל לא עושים כלום כדי להגשים את החלומות האלה. מבחינתי, זקנה היא כשכמות הזכרונות עולה על כמות החלומות ומתוך משפיעה על העשייה שלך. כחברה, אנחנו רחוקים מלהיות ׳זקנים׳. יש לנו שאיפות גדולות מאוד. פרסמנו תחזית פיננסית ארוכת טווח – של 2.7 מיליארד דולר הכנסות ורווח נקי של 500 מיליון דולר. אנחנו מתקדמים בצורה מצוינת בדרך למימוש היעדים האלה. יש לנו שאיפות גבוהות, אנחנו מאמינים בחלומות הגדולים שלנו אבל חשוב מכך אנחנו עושים את הדברים הנכונים כדי להגשים את החלומות הללו״., הוא סיכם.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 10/02/2025 20:29
    הגב לתגובה זו
    שיעלו משכורות לעובדים
  • 3.
    קדימה טאואר אני מחכה לך (ל"ת)
    תגיעי לשמיים 10/02/2025 20:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איזה מהלך חכם היה לנתק מגע מאינטל..ועוד צחקו עליו על ההחלטה הזו.. (ל"ת)
    סילבנו 10/02/2025 16:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 10/02/2025 14:42
    הגב לתגובה זו
    תקוע חזק עד שלא תפרוץ 50.17 היא תעצבן אותי.איףףף איזה מנייה פח אשפה שבבים שלא זזים
  • אנונימי 10/02/2025 17:29
    הגב לתגובה זו
    קניתי אותה ב 80 אגורות בשנות המשבר 2007. מורווח עלייה פי 200. על מה אתה מדבר
  • אנונימי 11/02/2025 06:31
    המניה עשתה ספליט ענק אחד ל15.המניה דוללה בלי סוף. גם אני מושקע עוד משנת 2005. הרווח שלך הוא פי 4 לא יותר.השקעה הרבה יותר טובה משנת 2005 היתה נייס
  • היתה כבר ב241 על 54תעקוב יותר צמוד... (ל"ת)
    אנונימי 10/02/2025 16:56
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.