שבוע לאחר הבחירות בארה"ב: האם צריך לבצע שינויים בתיקי ההשקעות?

בחירות בעקבות בחירות: שבוע אחרי שטראמפ זכה בנשיאות, האם על המשקיעים לבחור שלנות את תיקי ההשקעות שלהם? גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים, מסביר
גלעד גרומר | (2)
נושאים בכתבה אג"ח דונלד טראמפ

תסריט "הברקזיט האמריקאי" התממש, והמשקיעים שכבר מתורגלים באירועים כאלו, בעיקר לאחר הברקזיט עצמו, כבר הגיעו מוכנים לאירוע. עוד לפני שדונלד טראמפ עלה לשאת את נאום הניצחון שלו, השווקים כבר החלו למחוק את הירידות החדות ועד מהרה עברו לעליות מרשימות. במקביל, התשואות לעשר שנים עברו מירידה של כ-10 נקודות בסיס לעלייה של כ-15 נקודות בסיס, כלומר, הפסד תוך יומי של כ-2.5% באיגרות חוב לאלו שרכשו בזמן הפאניקה. עליית התשואות נמשכה גם לאחר מכן, ואף הגיעה אלינו, עם ירידות חדות למדי באיגרות החוב הממשלתיות הארוכות.

בבחינה כלכלית נראה שהטריגר לשינוי המדהים בשווקים היה נאום הניצחון של טראמפ. בזמן שהנשיא הנבחר הכריז שהוא יבנה מחדש את ארצות הברית, יכפיל את הצמיחה ויחזיר מקומות עבודה - המשקיעים שמעו הרחבה פיסקאלית, הגדלת גירעון וסיכוי לעלייה מסוימת באינפלציה. כתוצאה מכך, עלו התשואות בארצות הברית לרמה הגבוהה ביותר מאז חודש ינואר. כעת נשאלת השאלה, האם הפרדיגמה ששררה בקרב המשקיעים לפני בחירתו של טראמפ, על פיה עליית התשואות לעשר שנים אל מעל 2%, מהווה הזדמנות להאריך את תיק ההשקעות, עדיין רלוונטית?

להערכתנו, התשובה לעת עתה היא שלילית ולו מסיבה אחת פשוטה - האופציה שארצות הברית נמצאת על סף הרחבה פיסקאלית, אולי אפילו כזו שתוביל לגידול בגרעון ובאינפלציה, צריכה להילקח בחשבון ולבוא לידי ביטוי בתשואות איגרות החוב.

לכן, בהתחשב בעובדה שעוד צפויים לנו חודשים רבים עד שנדע אילו מבין הצהרותיו הפופוליסטיות של הנשיא הנבחר של ארצות הברית יצאו אל הפועל, קשה לראות את התשואות חוזרות חזרה לרמות של כ-1.85%, כפי שהיו לפני הבחירות.

הנקודה המעודדת מבחינת משקיעי איגרות החוב היא שפער התשואות בין איגרות החוב לעשר שנים של ממשלת ארצות הברית לאלו של גרמניה נמצאות בשיא של למעלה מעשרים שנה. בנוסף, היות שהבנק המרכזי של יפן החליט לשמור על התשואות לעשר שנים ברמה מקסימאלית של 0%, עליית תשואות חדה מידי בארצות הברית עשויה להוביל לאסטרטגיה של מכירה של איגרות החוב היפאניות ורכישה של איגרות החוב האמריקאיות. פעולה דומה יכולים לבצע המשקיעים באיגרות החוב של גרמניה, שוויץ, אנגליה ומדינות נוספות בהן הפער בין התשואות האמריקאיות לתשואות המקומיות גבוה מידי. מהלך כזה יכול לגרור עליית תשואות מסוימת באיגרות החוב של מדינות אחרות, להוציא את יפן, ולהערכתנו, זוהי גם הסיבה המרכזית להיחלשות האגרסיבית של היין מול הדולר מספר שעות לאחר תוצאות הבחירות בארצות הברית.

השוק הישראלי

בשוק הישראלי ניכר כי עליית התשואות אגרסיבית פחות מאשר בארצות הברית. יחד עם זאת, המשקיעים הפסידו כ-1.5% באיגרות החוב השקליות הארוכות וכ-0.6% באיגרות הצמודות המקבילות. באופן פרדוקסלי, דווקא בחירה סלקטיבית של איגרות החוב קונצרניות בדירוגים נמוכים יחסית עשויה להוביל לתיק השקעות הגנתי יותר, זאת היות והירידות בשוקי החוב מגיעות מהאפיק הממשלתי, בעוד האיגרות המפולפלות פחות מושפעות מכך.

גם באפיק המנייתי נראה לדעתנו שהגיע הזמן לשינוי פרדיגמה. דונלד טראמפ הזכיר מספר פעמים מאז היבחרו שהוא מתכוון להציב את ארצות הברית ראשונה בסדרי העדיפויות שלו, ורק לאחר מכן את שאר המדינות. בנוסף, פערים משמעותיים בצמיחה ובמדיניות הכלכלית בעידן טראמפ, עשויים לשנות את התפיסה המוכרת של Risk On, Risk Off , לפיה המתאם בין נכסי הסיכון בעולם גבוה מאוד.

קיראו עוד ב"אג"ח"

להערכתנו, במצב החדש, המשמעות של בחירת המדינות, האפיקים והנכסים בתוך האפיקים חוזרת להיות מרכזית. בהיבט הזה, נראה שישנה עדיפות לשוק הישראלי שנראה פתאום מעניין.

בשורה התחתונה, הערך של בחירת הנכסים עולה להערכתנו בתקופה הנוכחית, ומנגד, ניתן לחפש הזדמנויות באפיקים שירדו באופן מוגזם כתוצאה מפאניקה. דוגמה לכך, להערכתנו, הן מניות הפארמה.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ממ 18/11/2016 16:21
    הגב לתגובה זו
    יש בישראל בורסה? יש אנשים שמשקיעים וסוחרים בישראל? צריך להציג אותם במוזיאון שנראה איך היה פה פעם
  • 1.
    כמה פודים החודש ? (ל"ת)
    יוסי מ 17/11/2016 16:07
    הגב לתגובה זו
מניות אגרות חוב השקעה
צילום: Marga Santoso on Unsplash

שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?

פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפד עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019 - האם מתקרבים למשבר נזילות? ואיך זה עלול להשפיע על השווקים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ריפו אגרות חוב

פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפדרל ריזרב עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019. מאחורי הקלעים של שוק החוב האמריקאי מתרחש תהליך שקט אך משמעותי: תזרים המזומנים העודף, שנחסם בעבר באמצעות מתקן הריפו ההפוך (RRP) של הפדרל ריזרב, מתכווץ במהירות. במקומו, הכסף זורם לרכישת איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills) שמנפיק משרד האוצר האמריקאי בקצב שיא. אם קצב הגיוסים הזה יימשך, השוק עלול להיתקל במחסור במזומן כבר בטווח הקצר - תופעה שעלולה להשפיע על הריביות וליצור לחץ על השווקים הפיננסיים.


מהו שוק הריפו ומדוע הוא קריטי לנזילות?


שוק הריפו (קיצור של Repurchase Agreement) הוא שוק פיננסי חיוני שבו מתבצעות עסקאות קצרות טווח, בדרך כלל ליום אחד או לכמה ימים, בהן צד אחד מוכר ניירות ערך (כגון איגרות חוב) לצד שני ומתחייב לקנות אותם חזרה במחיר גבוה יותר. למעשה, מדובר בהלוואה מאובטחת, שבה ניירות הערך משמשים כבטוחה. שוק זה מאפשר לבנקים, קרנות גידור וגופים מוסדיים אחרים לנהל את הנזילות שלהם ביעילות. ן הריפו ההפוך (RRP) של הפד הוא כלי שבו הבנק המרכזי מוכר ניירות ערך ומבטיח לקנות אותם חזרה, ובכך סופג נזילות עודפת מהמערכת כדי למנוע אינפלציה או בועות. 

בנקודת השיא בדצמבר 2022, שימש מתקן ה-RRP של הפד כמעין מאגר עודף נזילות שבו הוזרמו כ-2.6 טריליון דולר על ידי יותר מ-100 גופים מוסדיים. אך לפי הנתונים העדכניים, נכון לאמצע אוגוסט 2025, נותרו בו פחות מ-30 מיליארד דולר - ירידה של יותר מ-98%. גם מספר הגופים המשתמשים בו ירד ל-14 בלבד, כפי שמעידים נתוני הפד האחרונים, שמראים כי השימוש במתקן ירד לרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2021, עם צפי להתקרבות לאפס עד סוף אוגוסט.


הכסף עוזב את הפד - וזורם לאוצר: ההשפעה של מדיניות ההנפקות


מה שקורה בשטח זה השלכה ישירה של מדיניות ההנפקות של משרד האוצר האמריקאי: היקף ההנפקות של איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills), שהן איגרות אוצר קצרות טווח (עד שנה) גדל. מדובר באג"ח שנמכרות בהנחה מהערך הנקוב שלהן ומחזירות את ההשקעה בפדיון. אלה נחשבות להשקעה סולידית במיוחד, "נזילה כמעט כמו מזומן", אך מציעות תשואה מעט גבוהה יותר מאשר במכשיר הריפו של הפד. זה הוביל את קרנות ההשקעה שמתמקדות בנכסים נזילים ובטוחים כמו T-Bills - להעדיף לרכוש אותן במקום להחנות כספים אצל הפד.

ביולי 2025 לבדו, רכישת ה-T-Bills נטו עמדה על כ-212 מיליארד דולר, כש-66% מהסכום נרכש על ידי קרנות כספיות, כך לפי ניתוח של ג'יי.פי מורגן. האוצר גם שבר שיאים בהנפקות: בתחילת אוגוסט הנפיק בו זמנית 100 מיליארד דולר של איגרות לחודש ועוד 85 מיליארד דולר לתקופה של שישה שבועות, כחלק ממגמה של הגדלת היקפי גיוסים כדי לבנות מאגר מזומנים של 500 מיליארד דולר. רבים מהמשקיעים מימנו זאת על חשבון כספים שהיו עד כה בריפו של הפד, מה שמאיץ את התרוקנות של ההשקעות בריפו.