התחרות בענף הסלולר לא נרגעת - הנה הסיבות למה
לאחרונה, אנו עדים להחרפת התחרות בענף הסלולר, למרות הערכות ששררו בתחילת כניסתן לשוק של גולן טלקום והוט מובייל, כי התחרות תירגע עם הזמן, לאחר ששתי החברות ישיגו נתחי שוק משמעותיים לצורך החזר ערבויות. למרות העלייה בתחרות והצפי לירידה בפעילות העסקית של חברות הסלולר, הן עדיין לא "זכו" לשינויים בדירוג. יתרה מזאת, לאחרונה קיבלה סלקום אשרור הדירוג ע"י מעלות ברמה של A+ להרחבת שתי סדרות בסך של עד 580 מ' שקלים ע.נ. פרטנר, במקביל, כחברה פחות ממונפת, מדורגת AA-.
האינדיקציה הראשונית לבחינת רמת סיכון החברה, הינה רמת המינוף שלה או היחס הון למאזן. נכון לסוף ספטמבר 2014, יחס זה עמד על 14.4% בסלקום ו-18.6% בפרטנר. בשנתיים האחרונות ישנו שיפור ביחס הון למאזן בשתי החברות. כך לדוגמא בסלקום, עלה היחס מ-5.7% בדצמבר 2012 ל-14.4% בסוף הרבעון השלישי של 2014. לכאורה, ניתן לטעון כי מצב החברה השתפר, וזאת למרות החרפת התחרות. האומנם?
במהלך השנים "הטובות", חברות הסלולר חילקו דיבידנדים נדיבים אשר אף עלו על המדיניות המוצהרת של שתי החברות באותה התקופה (חלוקה של 80% מהרווחים בפרטנר ושל 95% מהרווחים בסלקום). בשנים 2008-2011 חילקו סלקום ופרטנר דיבידנדים בסכום מצטבר של 4.9 מיליארד שקלים ו-3.8 מיליארד ש' בהתאמה. ובכך, למרות העלייה המתמדת בפעילות, נשמר יחס הון למאזן ברמתו הנמוכה.
עם תחילת התחרות, אשר נבעה בעיקר מכניסת גולן טלקום והוט מובייל לשוק הסלולר במאי 2012, החלה הרעה בפעילות העסקית של החברות הוותיקות והן נאלצו לוותר על חלוקת הדיבידנד. אי חלוקה, ביחד עם פירעון חוב, עזרו לחברות לשפר את היחס הון למאזן גם בתקופה של הרעה בסביבה העסקית.
- "המכסים יפגעו בתעשיית הסלולר - והלקוחות ישלמו"
- אחרי דוחות פרטנר: חברות הסלולר סיימו לקצור את פירות ההתייעלות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעולם ניתן למצוא דוגמאות לחברות מתחום הטלקום שמדורגות באותה רמת דירוג עם נתונים תפעוליים דומים ואף טובים יותר מאלה של החברות המקומיות. ניקח לדוגמא את חברת T-Mobile, אשר מדורגת BB, דירוג המקביל לקבוצת A בדירוג המקומי.
החברה הינה מפעיל סלולרי רביעי בשוק האמריקני עם נתח שוק של 15%. T-Mobile הינה חברה הרבה יותר גדולה מחברות הסלולר המקומיות. יש לה כ-53 מיליון מנויים לעומת כ-3 מיליון מנויים בסלקום ו-2.9 מיליון מנויים בפרטנר. ההכנסות של החברה האמריקנית בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה עמדו על 21.4 מיליארד דולרים בהשוואה ל-3.4 מיליארד שקלים בסלקום ו-3.3 מיליארד שקלים בפרטנר. ההון העצמי והיחס הון למאזן של T-Mobile הינם גבוהים בהרבה מאלה של החברות המקומיות ומסתכמים ב-14.5 מיליארד שקלים וב-26%.
היחס המקובל בדירוגן של חברות התקשורת הינו חוב נטו ל-EBITDA (רווח תפעולי בניכוי פחת והפחתות). יחס זה מהווה אינדיקציה טובה ליכולת תזרימית של החברה לשירות החוב. יחס חוב נטו ל-EBITDA בחברות הישראליות עומד על כ-3.3. באשר ל-T-Mobile, אומנם בשני הרבעונים האחרונים עלה חוב נטו ל-EBITDA לאותה רמה כמו בסלקום ובפרטנר, קרי ל-3.3, זאת לעומת כ-3.0 ברבעונים הקודמים. יחד עם זאת, החברה צופה רבעון רביעי חזק ולכן יחס חוב נטו ל-EBITDA צפוי לרדת בחזרה לכיוון 3.0.
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- מגייסים כי אפשר: רבוע נדלן ביקשה 500 מיליון ותיקח 1.1 מיליארד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה...
מה בנוגע לתמחור האג"ח?
בעוד האג"ח הקצרה יחסית של סלקום (מח"מ 2.8) נותנת תשואה שקלית של כ-4% ואג"ח צמודה של פרטנר באותו מח"מ נותנת 2.3%, התשואה על האג"ח של T-Mobile במח"מ דומה נותנת תשואה של כ-5.5%.
לסיכום, להערכתנו, ענף התקשורת מהווה דוגמא נוספת ליתרון המובנה הקיים כיום בהשקעה באיגרות חוב בחו"ל. מבחר רב יותר של חברות מאפשר למצוא אג"ח בעלות תשואות גבוהות, מה שמצדיק את ההסטה של חלק מהתיק ההשקעות לעולם.
***יוליה מסלוב מכהנת כאנליסטית במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
- 1.השכלתי (ל"ת)רועי 28/01/2015 17:20הגב לתגובה זו

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?
התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.
מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.
התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.
שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- הריבית בדרך לרדת? הסימנים מראים שכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.