סביבת הריבית הנמוכה תורמת לגאות בהנפקות של האג"ח הקונצרניות
כבר תקופה ארוכה שאנו חיים בסביבת ריבית נמוכה שמתורגמת, בין היתר, לתשואות לפדיון נמוכות היסטורית בשוק איגרות חוב ולמרווחים (פער התשואה בין אג"ח קונצרנית לאג"ח ממשלתית מקבילה) נמוכים היסטורית.
רמת המרווחים מייצגת את התמורה בגין הסיכון הנוסף שדורשים המשקיעים על השקעה באג"ח קונצרנית על פני השקעה באג"ח ממשלתית. בהסתכלות של שנתיים אחורה, נראה כי עיקר הירידות ברמות המרווחים בין איגרות קונצרניות לאיגרות ממשלתיות התרחשו באג"ח הלא מדורגות או מדורגות נמוך.
רמת המרווחים והתשואות הנמוכה, מובילה לעלייה בהיקפי הגיוס של האג"ח הקונצרניות. כך, בעשרת החודשים הראשונים של השנה גויסו אג"ח קונצרניות בהיקף של 46.7 מיליארד שקלים, עלייה של כ-50% ביחס לגיוס של 31.2 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. גם בנטרול גיוסי הענק של תמר בונד ובי-קומיוניקיישנס בהיקף של כ-10 מיליארד שקלים, מדובר בעלייה של כ-19% ביחס לגיוס אשתקד. כפועל יוצא של התמשכות תקופת הגאות, אנו עדים בחודשים האחרונים לגיוסים של חברות לא מדורגות או מדורגות בדירוגים נמוכים, דוגמת גאון החזקות וקבוצת אלעזרא, אשר זוכים לביקושי יתר.
מרבית הסדרות אינן כוללות בטוחות והמשקיעים נאלצים להסתפק בהתניות פיננסיות בלבד. יחד עם זאת, ככל שדירוג ההנפקה נמוך יותר, כך הסיכוי שההנפקה תלווה בבטוחה - גדול יותר. למעשה, מרבית הסדרות הלא מדורגת שמונפקות כיום כוללות בטחונות. כך למשל, ההנפקה של חברת אלעזרא כללה שיעבוד על עודפים של פרויקטים של חברת הבת אפרידר, וההנפקה של גאון כללה בטחונות בדמות מניות חברת צינורות המזרח התיכון וחברות בנות נוספות.
- פרודלים בדרך להנפקה, השווי הצפוי 1.7-1.8 מיליארד שקל
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקרב החברות המנפיקות, סקטור הנדל"ן ממשיך להוביל בהיקף הגיוסים. חברות הנדל"ן בדרך כלל מאופיינות ברמות מינוף גבוהות בהשוואה לסקטורים האחרים. חברות נדל"ן יזמיות נוטות לתת שעבודים על חשבון העודפים של הפרויקטים אשר הן בונות ו/או על פרויקטים שנמצאים בשלבי תכנון. לאור האטה בשוק הנדל"ן למגורים המקומי (בעיקר בגלל רגולציה - חוק מע"מ 0% וקביעת מחיר המטרה) עולה להערכתנו אי הוודאות לגבי העודפים הצפויים מאותם הפרויקטים.
נציין כי בתקופה האחרונה הצטרפו לגל ההנפקות מספר חברות נדל"ן זרות, בעיקר מארה"ב. במהלך השנתיים האחרונות ארבע חברות נדל"ן אמריקניות גייסו חוב בסך של 2.3 מיליארד שקלים (בהתאם לפירוט שבטבלה).
אגרות החוב של הסדרות הקיימות נסחרות במרווחים של כ-2%-4%, להוציא את האג"ח של ברוקלנד, אשר נסחרת במרווח גבוה יותר של 6.7%.
כיום, ישנן שבע חברות נדל"ן זרות נוספות אשר צפויות להגיע לבורסה המקומית בתקופה הקרובה, מתוכן ארבע חברות כבר הגישו טיוטות תשקיף. ההיקף הכולל של הגיוסים הצפויים מוערך בכ-4.5 מיליארד שקלים. כל החברות שברשימה, למעט O1 פרופרטיז, פועלות בארה"ב.
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על...
ספנסר ולייטסטון כבר זכו לדירוג של A ו-A+, בהתאמה. לשתי החברות פעילות בתחום הנדל"ן המניב. ספנסר פעילה בתחום השכרה למגורים בסבסוד ממשלתי בעיר ניו יורק, ולייטסטון פעילה בהשכרה למגורים ונדל"ן מסחרי בדרום ומזרח ארה"ב. חברות הדירוג מציינות לגבי שתיהן, בין היתר, את יחסי הכיסוי הטובים בהשוואה לקבוצת ההשוואה. כך לדוגמה, היחס של הון עצמי למאזן של לייטסטון עומד על כ-53%, זאת לעומת יחס שבטווח של 21%-35% בחברות נדל"ן מדורגות A+, בהן חברות דוגמת אלוני חץ, מליסרון ועוד. כמובן, שלאחר ההנפקה יחס זה ירד, אך להערכתנו לא צפויה ירידה דרסטית מאחר וחלק מכספי ההנפקה מיועד להחזר חוב בנקאי.
לסיכום, אנו מעריכים כי סביבת ריבית הנמוכה תמשיך לתרום לגאות בהנפקות של האג"ח הקונצרניות. להערכתנו, הגיוסים של החברות הזרות מהווים אלטרנטיבה ראויה לגיוון תיק ההשקעות בגל ההנפקות הנוכחי.
- 3.יסמין בגרסה הסובייטית? (ל"ת)מחלייי 23/11/2014 19:27הגב לתגובה זו
- 2.כתבה מעולה!! נהנתי לקרוא!!! (ל"ת)אנליסטית 20/11/2014 08:07הגב לתגובה זו
- 1.גל 19/11/2014 14:14הגב לתגובה זובארה"ב סביבת ריבית נמוכה מזה זמן ארוך יותר מישראל. למה באו להנפיק בישראל ?
איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר
הסדרות הקצרות פחות מסוכנות
יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל). כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות. בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר
נסתכל על 5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות. אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית. מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%. אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
