מסכמים שנה: האתגרים שחווינו וההזמנויות שמחכות מעבר לפינה
שנת תשע"ד הביאה עמה אתגרים רבים בסביבת ההשקעות. הריבית הנמוכה, אינפלציה כמעט אפסית, שיאים חדשים במדדים, מבצע צוק איתן, שער החליפין ועוד. בסביבת ההשקעות הנוכחית, בה התשואות כמעט ואפסיות. חשוב מאוד להיות דינאמיים בהשקעות, ביצירתיות ובגיוון תיק ההשקעות.
אם נתמקד בעת הנוכחית, למרות הסכנה הדיפלאציונית, החליט בנק ישראל לקחת פסק זמן מהורדות הריבית, זאת כנראה משלוש סיבות עיקריות. ראשית, ברמה של 0.25% אין הרבה מקום להורדה נוספת ולא כדאי לרוקן לגמרי את מחסנית הריבית. הסיבה השנייה היא התחזקות הדולר, שעלה בכ- 7% בחודשיים האחרונים. הסיבה השלישית היא עדכון קל כלפי מעלה בנתוני הצמיחה והצריכה הפרטית לרבעון השני. התיקון הוא בשניהם. כלומר, הצמיחה עלתה מ-1.7% ל-1.9% והצריכה הפרטית מ-2.1% ל-2.5%.
אנו נמצאים במצב של צמיחה מתונה, ולהערכתנו האטה יכולה להתרחש מפיצוץ בועת הנדל"ן או ממשבר עולמי. בינתיים, לא נראה שמדובר באיומים שרלוונטיים לתקופה זו. גם החשש מאינפלציה מתנפץ כרגע אל תוך רמות שפל של ציפיות אינפלציה בארה"ב ואירופה בשל ירידה במחירי הסחורות והאנרגיה.
עוד בהחלטת הריבית הקודמת, הערכנו שנפל דבר בעולם ההשקעות. המשקיעים בקרנות הכספיות ובפיקדונות מאבדים את סבלנותם. להערכתנו, לצד מדיניות ההשקעות הקבועה, כדאי לנהל פוזיציה דינאמית הפועלת לזיהוי מגמות, דוגמת אלו שראינו בתקופה האחרונה. כך למשל, תהליך הורדת הריבית בישראל הטיב מאוד עם האיגרות הארוכות, היעלמותה של האינפלציה הובילה ליתרון ברור לשקלים ואפילו ההנפקה האחרונה של עליבאבא, שתרמה ליאהו המחזיקה בה, הינה דוגמה להזדמנות השקעה.
- סיכום דוחות הרבעון הרביעי - איזה סקטור שוב כיכב?
- קרנות נאמנות - סיכום רבעוני ושנתי; שנה טובה לרוב קרנות האג"ח - מיהן הבולטות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה צפוי בהמשך?
אנו ממשיכים לתמוך בשקלים, ומעריכים גידול בביקוש לאפיק הקונצרני - בו דווקא חזרו המרווחים לרמה של אמצע 2013, זאת מתוך הנחה שגם אלו, שלא היו בעד אג"ח חברות בשנה האחרונה, יסיטו כספים ויעלו הילוך בהשקעות היות ובנק ישראל שינה את המציאות בה אנו פועלים. כלומר, מי שהתנגד לקונצרני כשהריבית עמדה על 1.25% והמרווחים היו נמוכים יותר, יכול לחזור היום כשהריבית אפסית. להערכתנו, גם שילוב מניות נראה הגיוני בתנאים הנוכחיים כשהבורסה ממשיכה לשבור שיאים.
גם בחו"ל אנו מעריכים שהבנקים האירופיים עשויים ליהנות ממאמצי ה-ECB לתמוך בהגדלת ההלוואות, ושיש מקום לשלב אג"ח ממשלת ישראל בדולר, הן בגלל מרווחי התשואה והן בשל הסיכוי להמשך התחזקות הדולר. גם חלק מאיגרות החוב של השווקים המתעוררים נראות מעניינות, במיוחד נוכח הריביות שעומדות על 8%-10%, בניגוד לריביות האפסיות בעולם המערבי ובישראל.
בשורה התחתונה, הריבית ממשיכה את הביקוש לאיגרות חוב ומניות, וביחד עם הצמיחה שהפכה למתונה בלבד, גם הדולר הופך לשחקן לגיטימי בתיק ההשקעות.
**גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 1.מסכים לכל האמור ! יש מביני עניין במנורה (ל"ת)פלוני 01/10/2014 12:09הגב לתגובה זו
השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
