מסכמים שנה: האתגרים שחווינו וההזמנויות שמחכות מעבר לפינה

גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות על האתגרים של השנה שעברה וההזדמנויות של השנה החדשה
גלעד גרומר | (1)

שנת תשע"ד הביאה עמה אתגרים רבים בסביבת ההשקעות. הריבית הנמוכה, אינפלציה כמעט אפסית, שיאים חדשים במדדים, מבצע צוק איתן, שער החליפין ועוד. בסביבת ההשקעות הנוכחית, בה התשואות כמעט ואפסיות. חשוב מאוד להיות דינאמיים בהשקעות, ביצירתיות ובגיוון תיק ההשקעות.

אם נתמקד בעת הנוכחית, למרות הסכנה הדיפלאציונית, החליט בנק ישראל לקחת פסק זמן מהורדות הריבית, זאת כנראה משלוש סיבות עיקריות. ראשית, ברמה של 0.25% אין הרבה מקום להורדה נוספת ולא כדאי לרוקן לגמרי את מחסנית הריבית. הסיבה השנייה היא התחזקות הדולר, שעלה בכ- 7% בחודשיים האחרונים. הסיבה השלישית היא עדכון קל כלפי מעלה בנתוני הצמיחה והצריכה הפרטית לרבעון השני. התיקון הוא בשניהם. כלומר, הצמיחה עלתה מ-1.7% ל-1.9% והצריכה הפרטית מ-2.1% ל-2.5%.

אנו נמצאים במצב של צמיחה מתונה, ולהערכתנו האטה יכולה להתרחש מפיצוץ בועת הנדל"ן או ממשבר עולמי. בינתיים, לא נראה שמדובר באיומים שרלוונטיים לתקופה זו. גם החשש מאינפלציה מתנפץ כרגע אל תוך רמות שפל של ציפיות אינפלציה בארה"ב ואירופה בשל ירידה במחירי הסחורות והאנרגיה.

עוד בהחלטת הריבית הקודמת, הערכנו שנפל דבר בעולם ההשקעות. המשקיעים בקרנות הכספיות ובפיקדונות מאבדים את סבלנותם. להערכתנו, לצד מדיניות ההשקעות הקבועה, כדאי לנהל פוזיציה דינאמית הפועלת לזיהוי מגמות, דוגמת אלו שראינו בתקופה האחרונה. כך למשל, תהליך הורדת הריבית בישראל הטיב מאוד עם האיגרות הארוכות, היעלמותה של האינפלציה הובילה ליתרון ברור לשקלים ואפילו ההנפקה האחרונה של עליבאבא, שתרמה ליאהו המחזיקה בה, הינה דוגמה להזדמנות השקעה.

מה צפוי בהמשך?

אנו ממשיכים לתמוך בשקלים, ומעריכים גידול בביקוש לאפיק הקונצרני - בו דווקא חזרו המרווחים לרמה של אמצע 2013, זאת מתוך הנחה שגם אלו, שלא היו בעד אג"ח חברות בשנה האחרונה, יסיטו כספים ויעלו הילוך בהשקעות היות ובנק ישראל שינה את המציאות בה אנו פועלים. כלומר, מי שהתנגד לקונצרני כשהריבית עמדה על 1.25% והמרווחים היו נמוכים יותר, יכול לחזור היום כשהריבית אפסית. להערכתנו, גם שילוב מניות נראה הגיוני בתנאים הנוכחיים כשהבורסה ממשיכה לשבור שיאים.

גם בחו"ל אנו מעריכים שהבנקים האירופיים עשויים ליהנות ממאמצי ה-ECB לתמוך בהגדלת ההלוואות, ושיש מקום לשלב אג"ח ממשלת ישראל בדולר, הן בגלל מרווחי התשואה והן בשל הסיכוי להמשך התחזקות הדולר. גם חלק מאיגרות החוב של השווקים המתעוררים נראות מעניינות, במיוחד נוכח הריביות שעומדות על 8%-10%, בניגוד לריביות האפסיות בעולם המערבי ובישראל.

בשורה התחתונה, הריבית ממשיכה את הביקוש לאיגרות חוב ומניות, וביחד עם הצמיחה שהפכה למתונה בלבד, גם הדולר הופך לשחקן לגיטימי בתיק ההשקעות.

**גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

קיראו עוד ב"אג"ח"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מסכים לכל האמור ! יש מביני עניין במנורה (ל"ת)
    פלוני 01/10/2014 12:09
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות

הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?

מנדי הניג |

התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.

מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.

התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.


שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?


השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.