בישראל, כל מי שמנהל פעילות עסקית חייב על פי חוק להירשם באחת המסגרות עסקיות ולהצהיר על ההכנסות והרווחים שלו, כדי לשלם את המיסים הנדרשים כחוק. יש כמה סוגים של עסקים מוכרים במערכת המס, והעיקריים שבהם הם:

1. עוסק פטור 

2. עוסק מורשה

3. חברה בע״מ 

4. עמותה (ארגון ללא מטרת רווח)

כל סוג עסק מתאים למטרות אחרות. חלקם נועדו לעסקים קטנים, וחלקם מיועדים לחברות בינוניות וגדולות בלבד.כשאתם מתכננים לפתוח עסק, השאלה הראשונה שעולה כמעט תמיד היא:

איזה סוג עסק נכון עבורך?

בעלי עסקים קטנים או עצמאיים לרוב מתלבטים בין שני המסלולים הראשונים: בין עוסק מורשה לעוסק פטור. במאמר הזה נעסוק בעיקר בעוסק הפטור: נבין מה המשמעות של המסלול הזה, מהם היתרונות, מהם החסרונות ומה חשוב לדעת לפני שבוחרים בו.

• איך לפתוח עסק בישראל – מדריך ליזם המתחיל
• פתיחת עסק חדש בישראל בשנת תשפ"ה: טיפים והיבטים חשובים מאת פירמת רו"ח שטיינמץ עמינח ושות'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 מה זה בעצם "עוסק פטור"?

המונח “פטור” יוצר לעיתים בלבול. רבים סבורים שעוסק פטור הוא פטור ממס בכלל - אבל זה לא נכון. עוסק פטור פטור רק ממע״מ (מס ערך מוסף), והוא עדיין חייב במס הכנסה ובביטוח לאומי.

בישראל קיימים שלושה גופים עיקריים שכל עצמאי מדווח להם:

1. ביטוח לאומי - אחראי על דמי ביטוח לאומי ובריאות.

2. מס הכנסה -  אחראי על המס על הרווח.

3. מע״מ (מס ערך מוסף) -  אחראי על גביית המע״מ ועל הדיווחים התקופתיים.

עוסק פטור לא גובה מע״מ מלקוחותיו, ולכן גם לא משלם מע״מ לרשות המיסים. הוא כן חייב להירשם כעוסק במע״מ, להגיש דוח שנתי ולדווח על מחזור עסקאותיו.

יתרון מרכזי - המחירים שלו לא כוללים מע״מ

היתרון הברור של עוסק פטור הוא בכך שמחירי השירותים שלו לא כוללים מע״מ. 

לדוגמה: נניח שמטפלת גובה 200 ש״ח לפגישה. כל הסכום הזה נחשב להכנסה שלה. לעומת זאת, אם הייתה עוסקת מורשה, הייתה צריכה לגבות 200 ש״ח + 18% מע״מ (סה״כ 236 ש״ח), ולהעביר את המע״מ לרשות המיסים. בפועל היא הייתה נשארת עם כ־170 ש״ח בלבד.

לכן לעוסק פטור יש לעיתים יתרון תחרותי משמעותי מול לקוחות פרטיים, שמעדיפים מחיר סופי נמוך יותר. בנוסף, הנהלת החשבונות של עוסק פטור פשוטה וזולה יותר, והדיווחים השוטפים מצומצמים מאוד. אין צורך בהצהרות מע״מ דו־חודשיות, אין קיזוז תשומות, והדוחות השנתיים קצרים בהרבה.

אבל יש גם חסרונות

תקרת מחזור מוגבלת. הפטור ממע״מ ניתן רק לעסקים שהמחזור השנתי שלהם אינו עולה על סכום מסוים. נכון לשנ2025,  תקרת המחזור לעוסק פטור עומדת על 120,000  ש״ח בשנה (ממוצע של כ־10,000 ש״ח בחודש.

ברגע שהמחזור הכולל שלכם עובר את הסכום הזה, אתם חייבים להפוך לעוסק מורשה, לשלם מע״מ על ההפרש ולהתחיל לדווח בהתאם. זו אחת הסיבות שכדאי לשמור טבלת מעקב חודשית אחרי ההכנסות, כדי למנוע חריגה לא מתוכננת.

לא כל מקצוע יכול להיות עוסק פטור

יש תחומי עיסוק שהחוק מחייב לרשום כעוסק מורשה, גם אם המחזור קטן מאוד. זה כולל רופאים, עורכי דין, רואי חשבון, אדריכלים, פסיכולוגים, וטרינרים, שמאים, יועצי מס, מתווכים בנדל״ן ועוד. כלומר - גם אם הם מרוויחים רק כמה אלפי שקלים, הם לא רשאים להירשם כעוסק פטור.

לכן חשוב להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס לפני פתיחת העסק, כדי לוודא שאתם בוחרים את המסלול הנכון.

לעוסק פטור תדמית של עסק קטן מאוד

מול לקוחות פרטיים זה לא משנה, אבל מול עסקים אחרים וחברות גדולות לעיתים מתייחסים לעוסק פטור כאל "עסק של אדם אחד".

איך עוסק פטור משלם מסים בפועל?

בישראל נהוג לשלם את המסים בשיטה שנקראת מקדמות-  תשלומים תקופתיים על חשבון המס השנתי. כל חודשיים משלמים סכום שנקבע מראש לפי הערכה, ובסוף השנה נערך חישוב סופי לפי הדוח השנתי.

אם שילמתם יותר מדי - תקבלו החזר.
אם שילמתם פחות - תידרשו להשלים את ההפרש.

זו מערכת הוגנת יחסית, אבל חשוב לעקוב אחרי ההכנסות בפועל ולהתאים את גובה המקדמות מדי פעם, כדי להימנע מהפתעות בסוף השנה.

איך פותחים עוסק פטור? חמישה שלבים ברורים

כפי שכבר ראינו, יש בישראל שלושה גופים עיקריים שאחראים על המיסוי של עצמאים:
מע״מ, מס הכנסה ו־ביטוח לאומי. כל אחד מהם פועל באופן עצמאי, ולכן חשוב לפתוח את העסק בשלושתם, לפי הסדר הנכון.

שלב 1 - בחירת סוג העסק המתאים

לפני כל צעד בירוקרטי, כדאי לשבת עם רואה חשבון או יועץ מס ולבחון מהו המסלול המתאים ביותר עבורך. לא לכל אחד משתלם להיות עוסק פטור, לפעמים עדיף להתחיל כעוסק מורשה, במיוחד אם צפוי השקעה כספית גדולה או עבודה מול חברות וגופים גדולים. המטרה היא להתאים את סוג העסק לאופי הפעילות, לגובה ההכנסות הצפוי ולתוכניות העתידיות שלך.

שלב 2 - רישום במע״מ

גם עוסק פטור, שאינו גובה מע״מ, חייב להירשם במע״מ ולקבל מספר עוסק. זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב מי שפותחים לבד עסק: הם מניחים שאם אין מע״מ, אין צורך ברישום - וזה לא נכון. הרישום מתבצע בטופס פשוט (ניתן לעשות גם אונליין או בלשכה הקרובה למקום המגורים).
במהלך הרישום תתבקשו לציין את שם העסק, תחום הפעילות, כתובת, ותאריך תחילת הפעילות.

שלב 3 - רישום בביטוח הלאומי

לאחר פתיחת התיק במע״מ, נרשמים בביטוח הלאומי כעצמאים. בשלב זה מדווחים על גובה ההכנסה הצפויה, כדי לקבוע מקדמות חודשיות לדמי ביטוח.
חשוב לעדכן את ההכנסה במידה שחלה עליה שינוי - אחרת עלול להיווצר חוב או תשלום יתר.

שלב 4 - רישום במס הכנסה

בשלב הבא פותחים תיק במס הכנסה. שם ייקבעו מקדמות מס ההכנסה - אחוז מהרווח הצפוי שישולם כל חודשיים.
המקדמות אינן סופיות, ובסוף השנה נערך חישוב מדויק על בסיס הדוח השנתי.

רשויות המס ידרשו מכם גם לנהל ספר תקבולים ותשלומים, לשמור חשבוניות וקבלות מסודרות ולמספר אותן ברצף. כל מסמך חייב לשאת את שם העסק, מספר העוסק וכתובת מדויקת.

שלב 5 - תחילת עבודה שוטפת

לאחר שכל שלושת הגופים עודכנו, ניתן להתחיל לפעול.

שאלות נפוצות  

האם אפשר לעבור מעוסק פטור לעוסק מורשה - ולהיפך?

כן. ברגע שעוברים את תקרת המחזור, המעבר למורשה מתבצע אוטומטית, כולל חיוב מע״מ על ההפרש. לעומת זאת, חזרה למעמד של עוסק פטור דורשת הצגת מחזור נמוך במשך כמה שנים ברציפות, ורק לאחר אישור רשות המיסים.

האם עוסק פטור יכול להעסיק עובדים?

כן, הוא רשאי, כל עוד המחזור הכולל לא עובר את התקרה. הוא נדרש רק לדווח על השכר ולהעביר ניכויים כחוק.

מה קורה אם עוברים את תקרת המחזור?

אם, למשל, ספרית חצתה את התקרה ב־120,000 ש״ח בשנת (נכון לשנת 2025), עליה לשלם 18% מע״מ על הסכום החריג ולהפוך לעוסק מורשה. זה נעשה עם הגשת הדוח השנתי למע״מ.

האם חובה רואה חשבון לעוסק פטור?

החוק אינו מחייב ליווי מקצועי, אבל מניסיון רב שנים הוא מאוד חשוב במיוחד בתחילת הדרך. דיווח מאוחר או טעויות במסמכים עלולות לעלות אלפי שקלים בקנסות. רואה חשבון או יועצ מס טוב ידע להמליץ על מבנה העסק הנכון, לוודא שאתם לא מפספסים הוצאות מוכרות, לעזור במילוי דוחות ולמנוע בעיות בעת ביקורת.

 לסיכום

עוסק פטור הוא דרך פשוטה ונגישה להתחיל עסק בישראל. הוא מתאים למי שעובד לבד, מספק שירותים בהיקף קטן עד בינוני, ורוצה להתחיל לפעול בצורה חוקית בלי בירוקרטיה מיותרת.

סבטלנה מיש – יועצת מס מוסמכת