מנכ"לית כלל חיתום: "הביומד בבעיה כי הציבור לא מוכן להכניס יד לכיס"

עד שתעשיית הביומד הישראלית, הצעירה צריך לומר, תתחיל לייצר הכנסות יעברו עוד שנים רבות ועד אז היא תצטרך לשרוף מזומנים והרבה. עובדה זו מציבה אתגר לא פשוט עבור החברות הנסחרות בבורסה שכן את 2012 הן מתחילות עם קופת מזומנים שהולכת ואוזלת זאת בזמן שבאופק לא נראה ששוק ההון מתכוון לפתוח את הארנק.

במארס 2010 השיקה הבורסה לניירות ערך מדד ביומד הכולל 29 חברות מתחום מדעי החיים במטרה להזרים ולהניע את התחום המשווע לכסף ולסבלנות המשקיעים. ההשקה של המדד הגיעה ארבע שנים לאחר שחברות החיתום הצליחו להנפיק בבורסה חברות מסקטור זה כמו פטריות אחרי הגשם וזאת ללא שום קושי. במדד ניתן למצוא חברות יציבות פיננסית עם כיסים עמוקים לצד חברות קטנות שמתקיימות על אדי הכסף האחרונים שללא גיוס בזמן הקרוב הן יצטרכו למצוא פיתרונות יצירתיים כדי להמשיך להתקיים.

Bizportal פנה לכלל פיננסים חיתום במטרה להבין האם חברות הביומד יצילחו לחזור ולגייס כסף אותו הן כל כך צריכות בשנה שבפתח.

התשובה של טל רובינשטיין, מנכ"לית חברת החיתום, לא היתה יכולה להתפרש לשתי פנים "הציבור מצביע ברגליים ולא מוכן להכניס יד לכיס ואם אין ציבור משקיעים בתעשיית הביומד, אז אין כסף בענף. החברות הצליחו לגייס בתקופה שקרנות הנאמנות רשמו גיוסים, אבל כבר תקופה ארוכה שהציבור בורח ופודה את כספו מהקרנות ובמיוחד מאלו שמשקיעות בחברות הביומד".

רובינשטיין קופצת מידי למסקנה המתבקשת - "בדיעבד יש חברות שהגיעו בשלב מוקדם מידי לבורסה ונכון להיום הן נסחרות בשווי שוק נמוך ולא התקדמו בהתאם לציפיות. צריך לזכור שמעבר לכספים שחברות הביומד צריכות לצורך מימון מחקרים, יש להן גם עלויות מעצם זה שהן חברות ציבוריות. יש חברות שגייסו את המינימום אותו הן נדרשו וכל פעם שהן יוצאות לסבב גיוס נוסף הדבר פוגע במחיר המניה".

אולטרה שייפ שורפת שומנים, מזומנים ואת מחיר המניה

דוגמא אקטואלית לחברה שמבצעת סביב גיוסים אחד אחרי השני ובכך שוחקת את המחיר המניה שלה היא אולטרה שייפ, המפתחת מוצר רפואי לשריפת שומנים. בשל הצורך במזומנים נאלצה החברה לבצע ב-2011 חמישה סבבי גיוסים שבמסגרתם שלשלה לקופתה כ-16.5 מיליון שקל. בכך בעלי המניות נאלצו לראות איך המניה מאבדת כ-73% מערכה במקביל להתדלדלות אחזקותיהם מפעם לפעם.

יש גם חברות שהגיעו מוכנות לתקופת היובש בשוק ההנפקות והגיוסים. רובינשטיין מציינת כי "יש גם דוגמאות לחברות ביומד ראויות כמו כלל ביוטכנו, ביוליין, הדסית ביו ומעין ונצרס. מדובר בחברות שהן סוג של קרן הון סיכון, דבר שמקטין את הסיכון של המשקיעים בענף שגם ככה נחשב לבעל סיכון גבוה מאוד".

רובינשטיין מדגישה כי "עבור המשקיעים מספיק שאחת מהחברות הבנות תעשה אקזיט, או תצליח להביא מוצר לשוק זה כבר יכסה על החברות שפחות הצליחו. זה מודל נכון לשוק ההון בראייה קדימה". עוד היא מוסיפה בעניין זה כי "לאותן חברות יש בעלי מניות חזקים, לדוגמא כלל תעשיות וטבע שיכולות לתמוך לא חשוב מה מצב השוק, הן יכולות להזרים כסף כדי שלחברות תחת המטרייה של כלל ביוטכנולוגיה יהיה מספיק כסף להמשך פעילות תקין".

מסקנות לעתיד - "כולנו למדו משהו בשנים האחרונות על תעשיית הביומד" "כשנבוא להנפיק חברת ביומד נעשה את זה אחרת בהשוואה לשנים קודמות. נעמיד מבחנים הרבה יותר קשים: נבחן מה היקף ההון הנדרש לה כדי לעמוד בתוכנית ההקדמות הקלינית. במילים אחרות - כמה כסף היא צריכה לגייס? כמות שתספיק לכמה שנים, זאת כדי שהיא לא תצטרך לעשות גיוסים נוספים לאורך הדרך, כאלו שיפגעו במחיר המניה. כן ננפיק חברות שיש להן פוטנציאל רפואי טוב, כאלו שגורמים מקצועיים בענף יידעו לזהות את זה. בנוסף, יהיה מאוד חשוב לראות מי בעלי המניות. די-פארם שמוחזקת ע"י כלל ביוטכנולוגיה , או ביוקנסל, אלו דוגמאות לחברות קטנות אומנם אבל עם בעלי מניות חזקים שמאמינים ומוכנים להכניס יד לכיס ולהשקיע כסף מבלי לפגוע בביצועי המניה. זה המודל קדימה - להנפיק חממות הכוללות פורטפוליו של חברות.

לסיכום אומרת רובינשטיין כי "לחברות שגייסו את המינימום למניה אין סיכוי לעלות במיוחד לאור המצב בשוק ההון בעת הנוכחית. אין ספק שכולנו למדו משהו בשנים האחרונות על תעשיית הביומד".

* במיליוני שקלים