מאחורי הקלעים: עיתונאי הרדיו בת"א רצו להשבית השידורים, הירושלמים התנגדו
עיתונאי קול ישראל
במכתב למנכ"ל הרשות יוני בן מנחם, הזהיר יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים, אחיה גינוסר, כי במידה ומשכורות העובדים "לא ישולם במלואו לאלתר, תנקוט האגודה בכל האמצעים העומדים לרשותה", וזאת לצד טענות כי ההנהלה אינה ראויה לנהל, וכי היא נכשלה. אולם כעת מתברר כי לצד איומים אלו, האגודה הירושלמית העדיפה לשמור על פרופיל נמוך יחסית במאבק על המשכורות, בעוד שוועד עיתונאי הרדיו בתל אביב, דווקא רצה "לפוצץ את המשחק".
גורם בכיר ברדיו ידע לספר בשיחה עם אייס, כי בקרב אנשי הרדיו בתל אביב, אף דובר למשל על השבתת הרדיו לתקופות ארוכות הרבה יותר, אולם מהלך זה נמנע כשהוועד הירושלמי לא תמך בצעד זה. "המהלך הזה נמנע בשלב זה כי הוא היה עולה כסף", אמר הגורם, שהסביר שהעובדים לא היו מקבלים שכר על ימי השבתה, בעוד שבעיצומים המצב שונה.
לידי אייס הגיעה הודעת ווטסאפ ששלח ברוך אסקרוב, יו"ר ועד עיתונאי הרדיו בתל אביב, בקבוצת הווטסאפ של עיתונאי הרדיו. "דיברתי בבוקר ולפני הצהריים עם גדי (בן יצחק, א"כ) ואיאד (חרב, שיחד עם בן יצחק, פעילים בוועדי העיתונאים בירושלים, א"כ), התעקשו על עניין שעה בלבד היום, ודיון בהמשך היום", כתב "מסרתי להם את דעתנו, וגם נימקתי. בחרו את בחירתם ומיהרתי לכבד. בשם האחדות הצטרפנו לצעד המוגבל, למרות דעתנו היותר רדיקלית".
לדבריו, "בעצב אציין כי אני מתריע למעלה משבוע על הצורך להיות מוכנים אופרטיבית ל-1 בדצמבר. לרגע בו העובדים יוציאו את התלושים מן המעטפות ויוכו בהלם. אשר יגורנו - קרה: גם מכה בתלוש, וגם העדר תגובה ראויה, בין השאר כי לא התקיים הדיון המתחייב והמחייב. ביקשתי זאת מאיאד לפני שבוע, הוא הסכים, אך רצה שרק אחרי 'שליפת התלושים' נדון באופציות. זו זכותו ואני מכבדו".
בשלב זה מבקש אסקרוב להביא את דעתו על דרכי הפעולה: "עדיין אפשר לדון ולקבל החלטה מאוחדת, חדה ומקיפה. יש סכסוך עבודה, יש גיבוי אגודות, יש פגיעה נוראית, יש מירמס של זכויותינו המקצועיות והכלכליות - ושל כבודנו הקיבוצי כעובדים. נותר לנו לחכות לאחינו בירושלים, נותר לנו רק להחליט שזה הכל - רק לא גשם".
היום ייפגשו נציגי ועדי העיתונאים ברדיו ובטלוויזיה, כדי לנסות לגבש מהלך אחיד ומוסכם בהתנהלות מול הנהלת רשות השידור. בשיחה עם אייס, הביע ברוך אסקרוב זעם על התנהלות ההנהלה: "הנהלה לא טרחה ליידע את העובדים על הקיצוצים, ולהיערך לכך שמשכורתם תקוצץ בעשרות אחוזים. אם ההנהלה אומרת שהתשלומים עוד מעט ייכנסו, חובת ההוכחה עליהם".
- הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
- המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
-ולמה העובדים בירושלים לא תמכו במהלך קיצוני יותר?
"אני לא מבין אותם, אבל מכבד אותם", ענה איסקרוב.
את התשובה אפשר למצוא בדבריו של גדי בן יצחק, בשיחה שקיים עם אייס: "בהתחשב בעובדה שהמהלך של אי תשלום השעות הנוספות, אמור להיות מתוקן להיות על ידי ההנהלה בתוך 48 שעות, לדביר ההנהלה, אז אותה שעת עיצומים הייתה מספיקה. מי שמשחק במשחקי ניהול עם המשכנתאות של העובדים, הוא לא ראוי בעיניי. אני לא אמנע ממאזיני רשת ב' ושאר הרשתות, כדי להעניש מישהו שכשל".
"התסכול הוא שמניע אותך ואת חבריך להכפיש את ההנהלה"
בתוך כך, שלח הבוקר המנכ"ל בן מנחם, מכתב תגובה קשה ליו"ר אגודת העיתונאים בירושלים, גינוסר, בעקבות מכתבו של האחרון אתמול. המכתב אף מוען למבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא.
"אגודת העיתונאים בראשותך לא נאבקה על מתן שכר הוגן לעובדים, אלא משקיעה יחד עם האגודה התל אביבית את כל זמנה ומרצה כדי להחליף את הנהלת הרשות מסיבות אישות ואגואיסטיות", כתב בן מנחם, שהאשים את האגודה בטרפוד יישום הרפורמה ברשות השידור, שהוקפאה בשלב זה.
בהמשך ציין בן מנחם כי "סוג גלוי הוא שתסכולך נובע מכך שאתה ומספר חברים נוספים בהנהלת האגודה, אמורים היו לפרוש מהרשות תוך חודשים ספורים ולגרוף עימם תנאים מטיבים במסגרת הרפורמה, והקשיים שהערמתם על ההנהלה ומשרד האוצר היו בעוכריכם, ובשל כך נפגעתם ונראה כי חלפו הסיכויים שלכם לקבל תנאים אלה. הדברים חייבים להיאמר לכלל העובדים ולפקוח את עיניהם. כנראה שהתסכול הוא שמניע אותך ואת חבריך להכפיש את ההנהלה".
בהתייחסות לגבי אי-תשלום השעות הנוספות, כתב בן מנחם: "בניגוד לטענותיך, אין קיצוץ בשעות הנוספות ואין פגיעה בשכר. הנהלת הרשות מחויבת לעמוד במסגרות התקציב ולשמור על אי חריגה ממכסות השעות הנוספות בהתאם להנחיית המוסדות".
מאגודת העיתונאים בירושלים סירבו להגיב בשלב זה.
- 3.לא להפריע לו 02/12/2013 23:56הגב לתגובה זוהקיף את עצמו בקמעות ובמקובלים. חמינאים מנהלים את רשות השידור.
- 2.האם נכון שהאריכו לגילת את הקדנציה? (ל"ת)אריה 02/12/2013 15:33הגב לתגובה זו
- 1.במרץ הסגה הזאת תיגמר (ל"ת)שימי 02/12/2013 15:31הגב לתגובה זו

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים
שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה
לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה
בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?
אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים
אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.
כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל.
השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.
ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף
ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים.
"I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.
- ביורק תחלק מטבע חדש לרוכשים של אלבומה החדש
- אמנים במוזיקה כבולים לחוזים דרקוניים, חד צדדים וארוכים בצורה בלתי סבירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי
העולם.