פרסום ראשון

אמברגו זה לחלשים: ההודעה לעיתונות של אתמול הפכה לפרסום בלעדי של היום

הרשות לניירות ערך הפיצה לעיתונאים דוח ביניים עם אמברגו להיום ב-10:30. הבוקר פרסמו עיתון ואתר TheMarker את עיקרי הדוח, וניכסו זאת לעצמם
אלכסנדר כץ | (4)

הודעה על דוח ביניים שהופצה אתמול (יום ג') תחת אמברגו על ידי דוברת הרשות לניירות ערך שרונה מזליאן לוי, פורסמה הבוקר על ידי היומון הכלכלי TheMarker, שהפר לכאורה את אותו אמברגו, ועורר זעם בקרב הקולגות.

כבר לפני כשבועיים הודיעה מזליאן לוי לכתבים על קיומו של התדרוך אותו אמור היה להעביר יו"ר הרשות שמואל האוזר, לגבי פרסום דוח הביניים של הוועדה לשכלול המסחר והגברת הנזילות בבורסה. אתמול שלחה מזליאן לוי אזכור לגבי האירוע היום ב-10:30, אליו צירפה מבעוד מועד את הדוח בן 195 העמודים, וביקשה לשמור על אמברגו עד שעת פתיחת התדרוך.

ואולם, TheMarker פרסם כבר בעיתון הבוקר ידיעה ראשית בעמוד האחרון שלו, תחת הכותרת "האוזר רוצה גלובליזציה: הבורסה תיפתח בשישי?". במסגרת הכתבה של דרור רייך, אף צוין בפסקה הראשונה שלה כי ל-TheMarker נודע על כך שהמסחר בבורסה עשוי לעבור מיום ראשון ליום שישי.

אבל הפלא ופלא, בסעיף 11 בדוח שנמסר אתמול לכל מערכות התקשורת, מופיעה הפסקה הבאה: "הוועדה ממליצה לבחון האם התועלת הכרוכה בהחלפת המסחר ביום א' עם מסחר ביום ו' בשבוע מצדיקה את עלות המהלך. הוועדה מציעה לבורסה להוציא שאלון בכתב לכל חברי הבורסה ולמשקיעים המקומיים והזרים, על מנת לבחון סוגיה זו מבחינת עלות מול תועלת".

העמוד האחרון של TheMarker, היום

גורמים ב-TheMarker טוענים כי הדוח הושג על ידי הכתב שלא באמצעות הרשות, ולכן פורסם. בעקבות כך, כבר לא היה צורך בקיומו של האמברגו, והאתרים וכלי התקשורת השונים החלו לפרסם פרטים מהדוח עוד לפני תחילתו של התדרוך.

אין זו הפעם הראשונה שעיתון כלכלי מפר לכאורה אמברגו. במקרה האחרון והמשמעותי, אף קבע בסוף 2012 בית הדין לערעורים של מועצת העיתונות, כי כלכליסט הפר אמברגו בכך שפרסם ידיעה שקיבל מבנק ישראל, אולם לא עבר על תקנון האתיקה של מועצת העיתונות וזאת משום שישנה חוסר בהירות לגבי סעיף 22 לתקנון. בכך חתם בית הדין לערעורים של מועצת העיתונות, את הסוגיה בין הצדדים שהחלה בקיץ 2012, והופך את החלטת בית הדין לאתיקה שקבע בתחילה כי הייתה עבירה על תקנון האתיקה.

ברשות לניירות ערך וב-TheMarker סירבו להגיב.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אסדת קידוח 12/09/2013 19:19
    הגב לתגובה זו
    תשאלו את המארקר יספר לכם
  • 3.
    עיתונאי 12/09/2013 08:23
    הגב לתגובה זו
    כמו באתרי הספורט, באתרי החדשות. ראה מאקו, ועוד. פרסום של ביפר הוא פרסום ראשון. בידיעות אחרונות הפכו בכלכלה הודעות לעיתונות לחשיפה. זילות המקצוע.
  • 2.
    ציקו הקוסם 11/09/2013 19:35
    הגב לתגובה זו
    עתון אחר שהעז לשבור אמברגו של בנק ישראל. בספר הפתגמים, בערך "טובל ושרץ בידו" צריך לשים את הלוגו של העתון לאנשים מתחסדים
  • 1.
    חוצפה של דה מרקר (ל"ת)
    שרון 11/09/2013 16:38
    הגב לתגובה זו
תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.