על לוחות הברית הטלוויזיה והסמארטפון. ומי מרוויח?
לפי המחקרים, זמן הצפייה הממוצע בטלוויזיה עלה (לאחר תקופה שהיה במגמת ירידה), אך האם הצופים באמת צורכים יותר שעות טלוויזיה מבעבר? האם התוכן כיום כל כך איכותי עד שהוא מצליח לרתק את הצופים יותר מבעבר? ובכן - לא! הסיבה לכך היא: שינוי התנהגותי בהרגלי צריכת הטלוויזיה.
הרי צופי הטלוויזיה כיום כבר מזמן אינם עוזבים את הסלון ועוברים לחדר המחשב בשביל לקבל את המנה הדו-שעתית של המדיה החברתית שלהם. את העונג הזה מספק להם הסמארטפון בכל רגע כך שכן, זמן הצפייה בהחלט עלה, אך יותר נכון לקרוא לזה פעילות מכשיר הטלוויזיה, כי הצופים ממש לא מעניקים יותר תשומת לב לטלוויזיה מבעבר - אלא ההיפך הוא הנכון, חלוקת הקשב שלהם פרוסה על מספר ערוצי מידע בו זמנית, וכפרסומאי, ההשלכות על אפקטיביות הספוט המסורתי ברורות, אך ברור גם הפוטנציאל האדיר הקיים בדרכים החדשות לנגיעה בצרכן בשעה שהוא צופה בטלוויזיה.
70% מבעלי הסמארטפונים מאשרים כי הם גולשים באינטרנט בזמן הצפייה, מתוכם יותר מ-60% בודקים אי-מיילים, 47% משתמשים ברשתות החברתיות, 37% מחפשים מידע הקשור לתוכן הנצפה, והכי מעניין - 27% מתוכם מחפשים מוצרים ו/או קופונים למוצרים שנצפו בזמן הפרסומות!
ההבנה כי הצופים מחפשים דרכים נוספות ליצור דו-שיח עם התוכן הנצפה, מסנוורת יזמי טלוויזיה ואנשי פרסום רבים מסביב לעולם, וכולם כיום מדברים על "המסך השני" (Second Screen) ו"טלוויזיה חברתית" (SocialTV).
האופנה הזו לא משאירה אף אחד אדיש: אפילו ענקית הסחר המקוון eBay יצרה אפליקציה המאפשרת לך לרכוש את הפריטים המשודרים כעת בטלוויזיה. מידי יום עולה לאוויר אפליקציית "מסך שני" חדשה, נפתחות מחלקות ייעודיות לתחום במאות ערוצי טלוויזיה וכולם רוצים להיות חלק מהבריאה המחודשת של חווית הצפייה.
בריאת העולם
בראשית ברא היזם את האפליקציות הפונקציונאליות, כאלו המזפזפות בין הערוצים במקום השלט, וכאלו המאפשרות להעביר את המשך התכנית לסמארט-פון ולגשת להתפנות בלי לפספס דבר. גימיקים נחמדים...
ביום השני נבראו אפליקציות המזמינות את הצופים לשוחח עם חברים הצופים בתוכן המשודר (Social Viewing), פונקציה המתאימה לשידורי ספורט ואירועי טלוויזיה ישירים כגון גמר תכניות ריאליטי, אך אינה מצליחה לייצר שימושיות סביב שידורים מסורתיים כגון סדרות דרמה וכדומה (בנינו, מי הגבר שיפריע לי באמצע 'משחקי הכס'?!?).
ביום השלישי הגיעו אפליקציות המאפשרות לבצע "צ'ק-אין" לתכניות, לדרג את התוכן ולחוות דעה, ובהמשך הצטרפו גם אפליקציות המעשירות לצופים את התוכן המשודר בתוכן בלעדי, מאחורי הקלעים, ראיונות עם יוצרים וכו, אפליקציות הדורש המון משאבים שאינם משתלמים...
נכון להיום, מעבר לעובדה שכמעט כל תכנית טלוויזיה דואגת לאפליקציית "מסך שני" משלימה, נכנסו למשחק גם טוויטר (שכרגע הפלטפורמה המובילה לשיחה בזמן צפייה), Shazam המאפשרת ל-40 מליון המשתמשים שלה "לדגום" את הקול של הפרסומות ולקבל מידע נוסף אודות המוצר ואפליקציות נוספות ממוקדות פרסומות.
אז האם האפליקציות של "המסך השני" יחליפו בסופו של דבר את השיח סביב ברזיית בבית הספר? עדיין לא ברור. מה שכן ברור, זה שהברית שבין הטלוויזיה לסמארטפונים ייצרה בסיס לאסטרטגיות פרסומיות הרבה יותר מרגשות.
תחזיות שוק הפרסום ב"מסך השני" מגיעות להיקף הכנסות של 6 מיליארד דולר בארה"ב בשנת 2017, ובשנים הקרובות נראה ניסיונות בלתי פוסקים מצד ערוצי הטלוויזיה ומשרדי הפרסום להשתלט על נתח מהבשר העסיסי הזה על ידי מהלכי שיווק חדשניים. המרוויחים הגדולים מהמהלכים האלה יהיו המפרסמים, שיזכו להעשיר את המסר הטלוויזיוני שלהם עם חוויה הרבה יותר אינטראקטיבית ומהנה, וסוף סוף יוכלו לפלח את קהל הצופים עד רמה דמוגרפית ולהניעה אותם לרכישה.
עידו ברקן הוא יזם ופרסומאי, ומבעלי חברת הסטארטאפ WallStream יחד עם אילן שילוח. בשנה האחרונה עובד על סטארט-אפ של פרסום מסונכרן לטלוויזיה על גבי סמארטפונים וטאבלטים
- 6.עוקבת 30/05/2013 22:02הגב לתגובה זוהאפליקציה מתה. יחי הבאזז וורד החדש שחקו שחקו על החלומות זו אני החולם שח... או במילים אחרות - וואטאבר
- 5.תותח! (ל"ת)טל 30/05/2013 19:54הגב לתגובה זו
- 4.שור 30/05/2013 14:45הגב לתגובה זועכשיו נשאלת השאלה איך עושים מזה כסף?
- 3.התחום הזה באמת חם. כתוב יפה. אהבתי (ל"ת)יניב 30/05/2013 13:45הגב לתגובה זו
- 2.מעניין תודה (ל"ת)וויס 30/05/2013 13:00הגב לתגובה זו
- 1.טור טוב (ל"ת)איילת 30/05/2013 12:50הגב לתגובה זו
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
