רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" יוצאת לדרך
לקראת כניסתה של רפורמת היבוא – ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״ בשבוע הבא: ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את הרשימה המלאה של 42 האסדרות האירופאיות שכוללות את כל התקנים הרשמיים הישראלים והמוצרים אליהם הם מתייחסים.
רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" נועדה להפחית את יוקר המחיה על ידי התאמת התקינה הישראלית לסטנדרטים האירופיים. הרפורמה תאפשר ליבואנים להסתמך על תקנים מוכרים באירופה, במקום לעמוד בדרישות ייחודיות לישראל, ובכך צפויה להוזיל עלויות ולהגדיל את היצע המוצרים בשוק המקומי.
הרפורמה מתמקדת בביטול דרישות כפולות, כמו בדיקות יקרות ועיכובים רגולטוריים, כדי להקל על היבוא ולפתוח את השוק לתחרות. המהלך צפוי להקל גם על עסקים מקומיים, שייהנו מגישה זולה ומהירה יותר למוצרים ולחומרי גלם, ולספק לצרכן הישראלי מגוון רחב יותר של מוצרים במחירים נגישים.
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת: "ועדת הכלכלה אישרה היום את רשימת האסדרות המלאה ,כולל כל התוספות והשינויים המתבקשים לאור המיפוי שביצענו. בעוד כשבוע אנו מוציאים לפועל רפורמה שמשנה סדרי עולם בתהליך הייבוא, ומביאה בשורה אמיתית לצרכנים ולעסקים בישראל. מה שטוב באירופה יהיה טוב גם לנו – יותר מגוון, יותר בטיחות, יותר יבואנים, וכמובן הפחתת יוקר המחיה. השוק הישראלי הופך לתחרותי, חדשני ונגיש יותר לכל אזרח. זהו צעד נוסף בהפיכת הכלכלה הישראלית לכלכלה פתוחה ומתקדמת".
- ״מה שטוב לאירופה״ - שווה לישראל: עד 12% ירידה במחירים
- משרד התעשיה דוחה את גביית הערובה על אלומיניום מסין - מה זה אומר על קליל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כזכור, בסיומה של עבודת מיפוי מקצועית יסודית ומקיפה, והפעלתו של מרכז ידע ייעודי וייחודי, אותרו 42 אסדרות אירופיות רלוונטיות, שיאומצו במסגרת הרפורמה. הרשימה המלאה הוגשה היום לאישור ועדת הכלכלה, לצורך אישורה, לקראת כניסתה לתוקף ב- 1.1.25.
אסדרות אלו מכסות את כל 444 התקנים הישראליים הרלוונטיים לרפורמה ביבוא. בין האסדרות האירופיות המאומצות שנוספו כעת וייכנסו לתוקף באופן מדורג, ניתן למנות את האסדרות הנוגעות לציוד הרפואי, מכשור וחומרי חבישה, מוצרי טקסטיל, חיתולים, ציוד לגילוי ולכיבוי אש, דלקים, התקני בטיחות לרכב (לתינוק), תנורי הסקה המופעלים בפחם, צנרת למים ולביוב ועוד. מדובר בעשרות אלפי מוצרים, שניתן יהיה לייבא, ליצר ולשווק בהתאם להוראות האסדרה האירופית, מה שיגדיל את מגוון המוצרים ויפחית את יוקר המחיה.
תוספת זו מהווה אבן דרך חשובה ביותר לרפורמה "מה שטוב באירופה" ונוספת לרשימה ארוכה של מצרכים שכבר נכנסו לרפורמה כגון:
✔ מגוון מוצרי חשמל למשק הבית כגון –מקררים, מכונות כביסה, מדיחי כלים, תנורי בישול, מיקרוגל, מגהצים, מייבש לשיער, מחליק לשיער, מכשירי צלייה, מנורות, נורות LED ועוד
- 3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
- ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...
✔ מגוון מוצרי אלקטרוניקה - ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות מידע וציוד תקשורת
✔ מוצרים המשווקים במכלי לחץ מסוג אירוסול כגון – מטהרי אוויר ותרסיסי ניקוי.
✔ מוצרים הבאים במגע עם מזון, הן כלים קרמיים להגשה, והן מוצרי פלסטיק שונים
✔ מוצרי פנאי צרכניים – קסדות מגן לרוכבי אופניים, משקפי שמש, אופני הרים/עיר
✔ מגוון מוצרים לילדים מעל גיל 3– צעצועים, לולים ומיטות, עריסות, מזרנים, עגלות ילדים, כיסאות אוכל.
✔ דירקטיבות שונות שעוסקת ברישום והערכה של כימיקלים, סיווג תיוג ואריזה של חומ"ס, וציוד להגנה אישית.
✔ מגוון מוצרי תאורה.
הוועדה קבעה כי האסדרה הנוגעת למוצרים שבאים במגע ישיר עם תינוקות וילדים, כגון: מוצצים, פטמות, כלי אוכל להזנה ומחזיקי מוצצים תיכנס לתוקף ב- 1.5.25 (במקום ב-1.2.25). כמו כן, נקבע כי קבוצת המוצרים הנוגעת לשטיחים ומזרנים תעבור לדיון בוועדת חריגים, על פי בקשת משרד הכלכלה, בשל סוגיית אופן הסימון של הימצאות מעכבי בערה במוצרים אלה. במקרה זה, המשרד מתעקש למרות לחץ מגורמים שונים, שמוצרים אלה יסומנו בצורה ברורה ויתנו אינדיקציה ברורה לצרכן - האם יש בהם מעכבי בערה או לא.
במקביל לכניסת הרפורמה לתוקף, מבוצע במקביל הליך מיפוי שנערך מול כל משרדי הממשלה לבחינת פערים בין החקיקות של המשרדים השונים ובין הוראות האסדרה האירופית, בכל הנוגע למצרכים שחל עליהם תקן רשמי ובמקביל לרפורמה דומה בתחומי המזון, התמרוקים והתקשורת.
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
