שער הדולר זינק בשבוע שעבר - זה כנראה זמני
שער הדולר עלה בשבוע שעבר, כנראה בעיקר בשל הירידות ביום רביעי בוול סטריט. הירידות האלו הביאו את הגופים המוסדיים להגדיל חשיפה דולרית מכיוון שברגע שיש ירידות המרכיב החשוף לדולר יורד וכדי לשמור על שיעור החשיפה הדולרית צריך לקנות דולרים (או חוזים עתידיים).
שער הדולר לאן?
הגופים המוסדיים מאוד משפיעים על הדולר בשנים האחרונות, וזה התבטא בשבוע החולף כשהדולר עלה מ-3.58 שקלים ל-3.65 שקלים. לאן הולכים מכאן? בסקרים שפורסמו לאחרונה עולה כי הציפיות של מנהלי ההשקעות לירידה בשער הדולר אפילו לכיוון 3.5 שקלים, בפועל הכל פתוח, אבל המגבלות הבסיסיות של הנתונים הפיננסים הם למכירת דולרים וקניית שקלים - כלומר לירידה בשער הדולר.
ענף ההייטק הישראלי, לצד יצואנים רבים נוספים, צורכים שקלים - הם מקבלים דולרים, מוכרים אותם וקונים שקלים. במקביל יש תנועות הון מביאות למכירת דולרים וקניית שקלים. מאזן התשלומים חיובי והוא מצביע על עודף שמשמעותו מכירת דולרים וקניית שקלים. גם ההמשך נראה באותה המגמה.
למעשה, העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים עלה למרות המלחמה כשבין הרבעון הרביעי של 2023 לרבעון השלישי של 2024 נרשם עודף של כ-25 מיליארד דולר. ברבעון השלישי נרשמה גם התאוששות בהשקעות של זרים.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המגמות הפיננסיות עסקיות האלו צפויות להימשך, והמשמעות היא שהלחץ על שער הדולר יימשך. בחודש האחרון, אגב, ההתחזקות בשקל (למעט בשבוע האחרון) נעשתה במחזורי מסחר מאוד גבוהים - סדר גודל של 14 מיליארד דולר ביום.
איך להתגונן מפני ירידה בדולר?
יש מספר דרכים פשוטות שמאפשרות גידור מפני ירידה בשער הדולר, הנה ה-3 הבולטות. הראשונה היא גידור באמצעות קרנות נאמנות. יש רק קרן אחת, קסם אקטיב שורט דולר פי 2 (5137161) שהיא מספקת שורט כפול, על כל שינוי בדולר היא פועלת בכיוון ההפוך פי 2. האמת שדי מוזר שאין קרן ביחס של 1 ל-1, אבל גם זה משהו. הקרן משקיעה בנכסים ממונפים על הדולר - אופציות וחוזים עתידיים ונשארים לה מזומנים אותם היא משקיעה בפיקדונות ומק"מים ומייצרת תשואה שקלית שמצטרפת לתשואה. עם זאת, המנגנון של הקרן הוא לפי חישוב כזה שלא תמצאו בהכרח התאמה של תשואה כפולה הפוכה מהדולר.
הדרך השנייה היא גידור חשיפה באמצעות עסקת Forward, כלומר עסקת החלף בין שני מטבעות מול הבנק למסירה בתאריך עתידי. במועד ביצוע העסקה נקבעים: צמד המטבעות, סכום העסקה, תאריך הפירעון וכן מחיר העסקה, שהוא שער ה-Forward למסירה עתידית ביום הפירעון. עסקת Forward יוצרת ודאות לגבי תזרים המזומנים העתידי הצפוי ללקוח.שער החליפין בין המטבעות (שער הפורוורד) ידוע מראש ויקבע את סכומי החיוב והזיכוי בכל אחד מהמטבעות. עלויות העסקה מגולמות בשער הפורוורד.
- 6.חיים 22/12/2024 19:37הגב לתגובה זוהנבואה נתונה לשוטים. זה השוק הכי לא צפוי שגם בנקים מרכזיים לא יכולים לצפות.
- 5.יכיגח 22/12/2024 19:30הגב לתגובה זובדיוק הפוך אז 3.81 כנראה יראה בקרוב
- 4.השקל יגיע לשלוש לדולר ברגע שיחתם הסכם עם סעודיה (ל"ת)כלכלן 22/12/2024 19:00הגב לתגובה זו
- 3.רוני 22/12/2024 18:38הגב לתגובה זושנת 25 תאופיין בעלייה מכובדת בשווקים המקומיים ובהתחזקות השקל.
- 2.יש לנו עוד אתגרים כמו ארדואן, הדולר עוד יחגוג (ל"ת)סמיש 22/12/2024 16:25הגב לתגובה זו
- 1.טליה 22/12/2024 16:15הגב לתגובה זוברגע שנושא פירוק ההתנחלויות בשומרון יקבל תאוצה.
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
