אמיר ירון בנק ישראל
צילום: המכללה למנהל

בנק ישראל: היחלשות השקל תרמה ל-1% באינפלציה במחצית הראשונה של 2023

בבנק ציינו כי היחלשותו של השקל בכ-10% בשנת 2022, מרמה ממוצעת של 3.13 שקלים לדולר בדצמבר 2021 עד 3.45 שקלים לדולר בדצמבר 2022, תרמה כ-2.5% לעליית האינפלציה השנתית
 
נחמן שפירא | (1)

לאחר שהאינפלציה הסתכמה בשנת 2023 על 3% בהתאם ליעד של בנק ישראל, מפרסמים היום בבנק ישראל את הנתונים של השפעת סחר החליפין על האינפלציה בישראל. לפי הנתונים, בבנק ישראל מצאו כי היחלשות השקל במחצית הראשונה של שנת 2023  הביאה לתרומה של 1% באינפלציה השנתית.

בבנק ציינו היום כי מהמחצית השנייה של שנת 2022 מסתמן כי התמסורת משער החליפין של השקל מול הדולר לאינפלציה הכללית בישראל התחזקה. לאחר שהתמסורת הממוצעת במדגמים המסתיימים בין יוני 2017 לבין יוני 2022 עמדה על 18%, במדגם שמסתיים בסוף שנת 2022 היא עלתה ל-28% , ומאז נותרה בשיעור דומה (27%).

בנק ישראל

נתוני בנק ישראל

בבנק ישראל ציינו כי מצאו כי "התמסורת הנאמדת התחזקה בתקופה האחרונה במידה משמעותית, בעיקר אל מחירי המוצרים הסחירים". לדבריהם עלייה של רמת התמסורת יכולה ללמד כי שינויים במדיניות המוניטרית, המשפיעים על שער החליפין, עשויים להשפיע על האינפלציה יותר מאשר בעבר.

בבנק ציינו כי על סמך האמידה המעודכנת של התמסורת משער החליפין שקל-דולר ניתן להעריך שהיחלשותו של השקל בכ-10% בשנת 2022, מרמה ממוצעת של 3.13 שקלים לדולר בדצמבר 2021 עד 3.45 שקלים לדולר בדצמבר 2022, תרמה כ-2.5% לעליית האינפלציה השנתית.

כמו כן, במחצית הראשונה של שנת 2023 בה נחלש השקל בכ-6% - מה שהביא לעלייה של כאחוז אחד באינפלציה השנתית. זאת לעומת . תרומה שלילית שנבעה מהתחזקות השקל ב-1.5% בכל אחת מהשנים 2019–2021.

בנק ישראל

קיראו עוד ב"שוק ההון"

נתוני בנק ישראל

 

מתחזקת עם האינפלציה

בבנק ישראל מסבירים כי התמסורת בישראל מתחזקת משמעותית כשהאינפלציה חורגת מהגבול העליון של יעד האינפלציה (3%). ממצא זה עולה בקנה אחד עם הקשר החיובי שנמצא בספרות בין רמת האינפלציה לבין מידת התמסורת משער החליפין. בבנק הוסיפו כי ניתן להעריך שהיחלשותו של השקל תרמה לעלייה של כנקודת אחוז באינפלציה במחצית הראשונה של שנת 2023.

בבנק ישראל מסבירים כי כידוע, במשק קטן ופתוח יש לשער החליפין תפקיד חשוב בקביעת מחירי המוצרים הסחירים, ולכן – גם בקביעת שיעור האינפלציה. כפועל יוצא שער החליפין הוא ערוץ תמסורת חשוב של המדיניות המוניטרית לאינפלציה בישראל. מדיניות מוניטרית מרחיבה צפויה ליצור לחץ לפיחות ולהאצת האינפלציה, ומדיניות מוניטרית מצמצמת צפויה להביא לייסוף ולהאטת האינפלציה. מכאן החשיבות הרבה שבהערכת עוצמתו של ערוץ זה.

התמסורת משער החליפין למחירים מוגדרת כשינוי במחירים המתואם עם שינוי בשער החליפין. לתמסורת שיעור ומהירות; שיעור התמסורת הוא המידה שבה שינוי של אחוז אחד, למשל בשער החליפין משפיע על המחירים, ומהירות התמסורת היא משך הזמן שבו השינוי עובר אל המחירים.

תמסורת מלאה מוגדרת כמצב שבו שינוי בשער החליפין מביא לשינוי המחירים באותו שיעור. התמסורת משקפת את המתאם בין שער החליפין למחירים – מתאם התלוי, בין השאר, בהרכב הזעזועים הממוצע – במשק במהלך תקופת המדגם ואינה משקפת בהכרח קשר סיבתי חד-משמעי בין שניהם. הספרות הכלכלית בנושא האינפלציה והתמסורת משער החליפין הצביעה על קשר חיובי בין שיעור האינפלציה לבין שיעור התמסורת:

Taylor טען כי סביבת אינפלציה נמוכה מובילה לתמסורת נמוכה משער החליפין למחירים המקומיים. המנגנון התיאורטי שהוא מציע מתקבל מתפיסתם של הפרטים במשק שמידת התמדתם של שינויים בעלויות נמוכה יותר בסביבת אינפלציה נמוכה, ולכן התמסורת בה חלשה יותר. הטענה הזאת אמפירית לאורך זמן לגבי פאנל של מדינות, ומוצאים עדות חזקה ומובהקת סטטיסטית לקשר חיובי בין שיעור התמסורת לבין שיעור האינפלציה הממוצע הן לאורך זמן והן על פני מדינות.

בנק ישראל

 נתוני בנק ישראל

בבנק מצאו עוד כי כשהאינפלציה נמוכה מ-3%, התמסורת נמוכה יותר (כ-8%), והיא מתחזקת משמעותית (20%) כשהאינפלציה מעל 3%.

כמו כן נמצא כי התמסורת למדד מחירי הבלתי סחירים מיוני 2017 עד יוני 2021 התאפיינה ברמה נמוכה ויציבה, של כ-10%. מאז חודש יולי 2021 נרשמה עלייה משמעותית והדרגתית בתמסורת, והיא מובהקת סטטיסטית ברמת מובהקות של 5%. התמסורת למדד מחירי הבלתי סחירים עמדה בסוף שנת 2022 על 23%, ומאז היא מתאפיינת ביציבות. בהסתכלות ארוכת טווח התמסורת למדד מחירי הבלתי סחירים נחלשה בהתמדה בשנים 2009 עד 2016, והגיעה לרמות אפסיות. התמסורת בשנות המדגם הראשונות הייתה חזקה יותר, משום שחוזי שכר הדירה באותן שנים היו צמודים לשער הדולר, מסיבות היסטוריות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אגרת הרישוי לרכב התייקרה ב 2023 ב5.5% שלא יעבדו עליכם! (ל"ת)
    זליג 24/01/2024 16:28
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.