דויטשה בנק: "צופים ריבית של 3.5% בישראל בסוף השנה"
השפעת המלחמה על המשק הישראלי מעוררת עניין גם מעבר לים. כמובן שלהתפתחויות המלחמה עלולות להיות השפעות שאכן ייגעו גם בכלכלה העולמית, כפי שציינו בלאקרוק בסקירתם האחרונה, אבל יש גם גופים הסוקרים את ישראל ברמה המקומית, בעיקר מנקודת מבט של משקיעים זרים, וכך גם הסקירה האחרונה של דויטשה בנק.
התאוששות הדרגתית במהלך 2024
בבנק ציינו שלמרות ההאטה המשמעותית שחווה המשק ברבעון הרביעי, האינדיקטורים הכלכליים מעידים על התאוששות. "נתונים על עסקאות בכרטיסי אשראי וסקרי סנטימנט מצביעים על חזרה לנורמליות ברבעונים הבאים", מציינים בבנק. "גם נתוני שוק התעסוקה מצביעים על התאוששות בשוק העבודה במהלך חודש דצמבר, כאשר מספר המועסקים רשם עלייה של 2.1% ושיעור האבטלה הרחב רשם ירידה מרמה של 10.1% בנובמבר לרמה של 7.6% בדצמבר".
בדויטשה בנק נותנים תחזית לצמיחה של 1.9% בתוצר בשנת 2023 ושל 1.8% בשנת 2024, בדומה לתחזית של בנק ישראל ובהנחה כי לא תחול הסלמה גיאופוליטית נוספת.
הסיכונים לאינפלציה
"ההאטה באינפלציה אשר החלה עוד בטרם תחילת האירועים הגיאופוליטיים, נהפכה להיות מוחשית יותר לאחריהם", מציינים בבנק. בדויטשה בנק גם מציינים כי יש מספר שיקולים המעלים את החששות מעלייה בשיעור האינפלציה במהלך 2024. הראשון הוא פיחות בשקל (5% מתחילת השנה) שעלול למחוק את ההשפעות החיוביות כתוצאה מההתחזקות שלו בחודשיים האחרונים.
השני הוא ההעלאה המתוכננת של מחירי הדלק בחודש פברואר ומס על צריכת חשמל בשיעור של 2.6% בפברואר. השלישית היא עלייה בהוצאות התובלה כתוצאה מהמצור החות'י בים האדום, והחמישית היא החששות הנוגעות לגירעון ב-2024.
"לפני כן אנו צפינו כי התחזית עבור האינפלציה תהיה חיובית יותר בשנת 2024, בהתבסס על דעיכה במתיחות הגיאופוליטית, שקל חזק יותר ותקציב נמוך יותר", כותבים בדויטשה בנק. "אנו מעדכנים כעת את תחזית האינפלציה שלנו כך שהיא צפויה לעמוד על 2.5% בסוף שנת 2024 וזאת לאור ההתפתחויות האחרונות".
תקציב 2024
בבנק גם מתייחסים לדינמיקות הסבוכות שצפויות בתקציב לאור הוצאות הביטחון הגבוהות והירידה בהכנסות ממיסים, שצפויים לבוא לידי ביטוי בגירעון גבוה יותר. תקציב הממשלה אושר על ידי הקבינט, כאשר יעד הגירעון נקבע ברמה של 6.6% מהתוצר בשנת 2024 (לעומת יעד גירעון של 2.3% שנקבע בתחילת שנת 2023 ומעל גירעון של 4.2% מהתוצר בשנת 2023).- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההוצאות בתקציב צפויות לעלות בשיעור של 64.8 מיליארד שקל מהרמה ההתחלתית של התקציב בהיקף של 582 מיליארד שקל. 55 מיליארד שקל מתוך התוספת צפוי להיות מוקדש לתקציב הביטחון ועוד 13.4 מיליארד שקל צפויים ללכת למימון צרכים חברתיים, בעיקר עבור פיצוי לתושבים שנאלצו לפנות את בתיהם בעקבות הלחימה. בצד ההכנסות, ישנם תיקונים על מנת להביא לגידול בגביית המס. הצעדים המרכזיים(ישנם נוספים) כוללים מס מיוחד על רווחי הבנקים אשר צפוי לתרום כ-1.4 מיליארד שקל, העלאת המס על מוצרי טבק על מנת לייצר הכנסה נוספת של כ-600 מיליון שקל וחלוקה של כ-2 מיליארד שקל מהרווח הצבור על ידי חברות בשליטה ממשלתית.
"תוצאה מכל אלה אנו מגדילים את יעד הגירעון שלנו לרמה של 6% מהתוצר עבור שנת 2024, מעט מתחת לרמה של 6.6% מהיעד שנקבע על ידי ממשלת ישראל לשנת 2024", כותבים בדויטשה בנק". "עם זאת, אי הוודאות בנוגע למשך והיקף המתיחות באזור גורמים לחוסר וודאות משמעותית. אנו סבורים כי ישנם סיכונים לתחזית שלנו כלפי מעלה בשל הסיבות הבאות: הוצאה גדולה יותר על תקציב הביטחון. קיצוץ בהיקף נמוך יותר של הכספים הקואליציוניים או בסעיפים אחרים של התקציב. אי נכונות של הממשלה המכהנת להציג צעדים חדשים להגדלת ההכנסות כמו העלאות מיסים שונות".
המדיניות המוניטרית: בנק ישראל ינקוט בגישה זהירה יותר
בנק ישראל הוריד את הריבית בשיעור של 0.25% לרמה של 4.5% בהחלטה האחרונה, כאשר זו הייתה ההורדה הראשונה מאז תחילת 2022. אינפלציה נמוכה בחודש נובמבר, התמתנות בציפיות האינפלציוניות ויציבות בשווקים הפיננסיים היו הגורמים מאחורי החלטת הבנק להתחיל את תהליך ההקלה המוניטרית אחרי שלא נגע בשיעור הריבית בשתי פגישות רצופות מאז תחילת המלחמה ב-7 לאוקטובר בשל חששות ליציבות הפיננסית. בפרט, מטבע השקל התחזק בשיעור של 11% נכון ל-31 בדצמבר ביחס לשפל אליו הגיע ב-7 לאוקטובר.
- 1.יורם 25/01/2024 12:09הגב לתגובה זולשמאל.. מהנדסים נתונים כדי לרצות את השווקים הבינלאומיים. מדדים יורדם ומחירים עולים רק בישראל זה אפשרי
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
