ספינת סחר פרידנזון
צילום: פרידנזון
ראיון

"פרידנזון תשיג ללקוחות מחיר וזמינות טובים ממה שהם משיגים בעצמם"

חברת הלוגיסטיקה מעוניינת לא רק לטפל בשינוע ובאחסנת סחורות שהלקוחות שלה מזמינים מחו"ל, אלא לסגור עבורם בעצמה הזמנות של חומרי גלם. המנכ"ל דוד פרדינזון מסביר שיעשו זאת דרך ברוקרים ולא מול הספקים ושלא מדובר בהזדמנות עסקית קצרת טווח
איתי פת-יה | (2)

"יש מחסור אדיר בחומרי גלם לתעשייה, לא רק בארץ אלא בכל העולם. זה קורה גם בגלל המלחמה באוקראינה, שהיא ורוסיה אחראיות יחדיו על כ-40-50% מהאספקה העולמית של חומרי הגלם לתעשיית הצריכה העולמית, אבל עוד קודם לכן הרבה ברוקרים של סחורות צברו מלאים, היום הם מטפטפים אותם לשוק והמחירים טסים. חברות ספנות העלו מחירים דרמטית וגם להן אין מקום, וכך גם לחברות התעופה, שאפילו הכשירו מטוסי נוסעים להובלת מטען".

דוד פרידנזון 0% , מנכ"ל חברת הלוגיסטיקה על שמו, מגולל שוב את הסיפור המוכר בשיחה עם ביזפורטל. אבל הוא לא בנעלי התעשיין שמשתף בקשיים שלו. מי שיסתכל בדוחות החברה יראה שכמו חברות הספנות, היא דווקא נהנתה מעלויות השילוח המאמירות (61% צמיחה להכנסות של כחצי מיליארד שקל ב-2021). במצב הנוכחי מזהים בפרידנזון הזדמנות, והאקספוזיציה הזו נעשית כהסבר לדיווח על ההחלטה להתחיל לייבא בעצמם חומרי גלם למזון ומוצרי צריכה. לדבריו, זה לא חלון הזדמנויות או פעילות "פופ-אפ", ויש בכך היגיון עסקי גם בלונג-ראן.

אז על מה מדובר? זהו לא יבוא לשם שיווק לנקודות מכירה, כמו שעושה החברה למשל עם אלכוהול, ובשונה מהפעילות השולית ההיא, הייבוא הזה גם לא יעשה באמצעות ספקים של יבוא מקביל מחו"ל. אם היום הלקוחות של פרידנזון סוגרים הזמנות מול ספקים בחו"ל ואז פונים אליה כדי שתטפל בשינוע ההזמנות לארץ, אחסנתן ושחרורן ממכס, אז כעת החברה רוצה לעשות את כל זה, דרך חברה בת בה תחזיק 80%, כולל מקטע אחד נוסף וחשוב: הייבוא. הלקוחות יספרו מה הצרכים שלהם, פרידנזון תאתר בשבילם סחורה ותסגור את העסקה.

"יש לקוח שהיינו מטפלים בשבילו בהזמנות של סודה מיוחדת לניקיון נחושת. לאחרונה הוא לא הצליח להשיג סחורה מהספקים שלו ופחד שהמחירים יעלו לשמים. אנחנו כן השגנו את הסחורה, שמרנו אצלנו מלאי שלה ואנחנו משחררים ממנו לאותו לקוח לפי הדרישה שלו", פרידנזון מספר.

"כמו העולם הפיננסי, גם עולם הסחורות בנוי מברוקרים. פרידנזון לא מדברת עם ספקים מהתעשייה שמוכרים ללקוחות שלנו, אלא עם הברוקרים, שכבר כיום מעבירים לנו הצעות כל הזמן. יש לנו רשימה של לא מעט ברוקרים שעוסקים בסחורות שונות".

ובכל זאת, למה צריך להקים חברה בת בשביל תופעת הלחץ על המחירים, שיכול להיות שהיא רגעית – בין אם מדובר בחצי שנה או שנה?

"היצרנים בקצה לא רוצים יותר לעבוד מול סוכנים, כי הם יקרים מאד ומעלים את מחיר המוצר. אנחנו לא סוכן, ולכן אני מאמין שימשיכו לעבוד עם ברוקרים ומשם איתנו בהמשך. אם נוכל להשיג סחורה ללקוחות שלנו במחירים טובים יותר וזמינות טובה יותר, החברה תצליח – וזה מה שיקרה".

אתם לא מתחרים בעצם בלקוחות שלכם על אותה סחורה שצפה בעולם, שהיא מוגבלת, רק דרך ברוקרים שללקוחות אין גישה אליהם?

"לא. הלקוחות שלנו מרוצים מהמחירים שאנחנו משיגים להם ובזמינות הגבוהה".

תאר על איזה חומרי גלם אנחנו מדברים?

"במזון מדובר בעיקר בקמח ובשעורה, בחומרי גלם למוצרי צריכה אלה מתכות אלחלד, ברזל, כימיקליים כמו אמוניה, שמנים לתעשייה, עץ. אנחנו לא רוצים להיות מומחים בכלום. נשלח לברוקרים מולם אנחנו עובדים דרישה עם כל המפרט הטכני שהלקוח צריך, הם יעבירו לנו בחזרה את הפרטים של הסחורות שיכולו לספק, אז נאשר מול הלקוח ומשם נתקדם".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לחומרי הגלם האלה, גם בתנאי אחסנה נאותה, יש תאריכי תפוגה? מה קורה אם שומרים אצלכם סחורה והלקוח משתמש בה פחות מהר ממה שתכנן?

"לא. ושוב, אני לא מביא על דעת עצמי כלום, אלא על דעתו של הלקוח. אם יש תאריך תפוגה זה עניין של הלקוח איזה שימוש לעשות בסחורה".

מבחינה חשבונאית, אתם תהיו חשופים לירידת ערך מלאים? למשל, אם תאחסנו עכשיו טונות של קמחים, ייקח זמן לטפטף אותם ללקוח שבשבילו הזמנתם, ועל פני התקופה מחירי הקמח בבורסות הסחורה ירדו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    dw 18/04/2022 15:02
    הגב לתגובה זו
    תודה על הראיון, הנדיר, עם פרידנזון, שזה נייר יתר קטן שאיננו זוכה לחשיפה רבה. אם אני מבין נכון מדובר בעצם במעין מחסן שיתופי. אם wework משכירים משרדים לתקופות קצרות ולא ממש מעניין אותם מה עושה השוכר במשרד כך עכשיו גם פרידנזון, המשכירה מחסנים ליבואן. מבחינת היבואן זה בעצם הרחבה של המפעל שלו, בלי שהוא צריך לשלם כסף טוב על ההרחבה, שאולי השנה צריך אך לא בשנה הבאה. פעם אחת יבואן א' יאחסן אצלם פיסטוקים ופעם אחרת יאפסנו על המדפים קומקומים. אמנם יש חברות נדלן המתעסקות עם מרלוגים ומחסנים אולם הן בנויות לחוזים לטווח ארוך עם לקוחות ספציפיים. אותו יצרן זקוק למחסן למשך שנים.
  • 1.
    אקטואלי 18/04/2022 13:11
    הגב לתגובה זו
    חברה יציבה ויעילה עם העסוק הנכון בזמן הנכון.לא ברור המכפיל הנמוך שלה. נ ב. ג" נ - מחזיק במניה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.