איל וולדמן וסטלה הנדלר משקיעים בסטארט אפ הפינטק הדג'וויז
איל וולדמן, מייסד מלאנוקס ומנכ"לה לשעבר ומנכ"לית בזק -1.18% לשעבר סטלה הנדלר השקיעו בחברת הפינטק הישראלית הדג'וויז (HedgeWiz), כשהראשון ישמש גם כחבר בדירקטוריון שלה. החברה פיתחה מערכת המאפשרת להעביר מט"ח לחברות בינלאומיות ע"י מציאת המסלול הכי מהיר והכי זול לדבריה וזאת דרך התחברות לגופים פיננסיים מפוקחים. עד כה גייסה הדג'וויז 5 מיליון דולר.
בסבב שהושלם באחרונה גויסו כ-2.5 מיליון דולר, מהם וולדמן השקיע 20% מהסכום (חצי מיליון דולר), מה שהופך אותו לגדול מבין משקיעי החברה, הנדלר השקיעה 150 אלף דולר והיתרה גויסה ממשקיעים פרטיים נוספים. בסבבי הגיוס הקודמים לקחו חלק גם שבתאי אדלרסברג, יו"ר ומנכ"ל אודיוקודס -1.62% ויעקב קוטליצקי, מייסד ויסוניק שנמכרה ב-2011 ב- 100 מיליון דולר.
"יש כאן פלטפורמה שנותנת פתרון לכשל שוק בתחום העברת כספים בין עסקים וגופים בשווקים הבינלאומיים, עם פוטנציאל צמיחה גבוה", ציינה הנדלר. בסוף 2020 האחרונה חתמה על הסדר טיעון בפרשת בזק במסגרתו הודתה בעבירה של הכללת פרט מטעה בדיווחי החברה תוך תשלום קנס של 400 אלף שקל
הדג'וויז בנתה מערכת המשרתת בממשק יחיד את שלושת התחומים של המט"ח בעולם: העברות מטבע, המרות וגידורי מטבע. לטענתה, הפלפטפורמה שלה מאפשרת לחסוך עד כ-90% מעלויות ההעברה שגובים הבנקים ולצמצם את זמן ההעברה בכ-70%. המערכת יודעת להתממשק למערכות ה-ERP של הלקוחות (ניהול משאבי ארגון), לאפשר מס"ב בתשלומי מט"ח Mass Payments, לבצע המרות מטבע ולאתר טעויות שנעשות ע"י עובדי הנהלות הכספים עקב הקלדות שגויות, פרטי לקוחות שגויים ועוד.
- החודש המצויין של עובדי אנבידיה בישראל - הטבה של 300 אלף שקל בנוסף לשכר
- איל וולדמן נבחר כמועמד לקבלת פרס ישראל - השר קיש ביטל אותו במפתיע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחברה מסבירים שתחום העברות המט"ח הבינלאומיות ללקוחות עסקיים נחשב מיושן וסובל מטעויות של העברות כספים למקומות לא נכונים, עלויות עסקה גבוהות, סרבול וחוסר שקיפות. לדבריהם, מערכת הסליקה סוויפט, שהושקה לפני 49 שנים, מיושנת.
את הדג'וויז הקים ב-2016 פבל סויפר, המשמש כיום כמנכ"ל וד"ר אדם רויטר בתפקיד היו"ר (מייסד חברת חיסונים פיננסים) ורנן מיטלפונקט. בצד המערכת שהוזכרה, הדג'וויז פיתחה אחת נוספת, מערכת אוטומטית לניהול סיכוני מטבע המאפשרת לבצע גידורים של חשיפות מט"ח.
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
המכירה של ארמיס מביאה את היקף האקזיטים בסייבר לכ-80 מיליארד דולר
חברת ServiceNow רוכשת את ארמיס ב-7.75 מיליארד דולר
חברת ServiceNow האמריקאית הודיעה על רכישת ארמיס הישראלית-אמריקאית בתמורה ל-7.75 מיליארד דולר במזומן, בעסקה שמסמנת אקזיט ענק לסייבר הישראלי. נזכיר שזו שנה מדהימה לסייבר - סייברארק נמכרה לפאלו אלטו בתמורה ל-25 מיליארד דולר, ויז נמכרה לגוגל ב-32 מיליארד דולר, ועכשיו ארמיס ב-7.75 מיליארד דולר, אם לוקחים גם את האקזיטים הנוספים בתחום מגיעים ךהיקף אקזיטים של כ-80 מיליארד דולר בשנה בסייבר.
העסקה של ארמיס שתלויה באישורים רגולטוריים, צפויה להיסגר במחצית השנייה של 2026. ארמיס אמורה להשתלב בפלטפורמת ניהול השירותים של ServiceNow. כ-950 עובדי ארמיס יצטרפו לחברה הרוכשת, עם חבילת תגמול מצטברת של 500 מיליון דולר, הכוללת מענקי שימור ותמריצים.
ארמיס, שהוקמה ב-2015 על ידי יבגני דיברוב ונדיר יזרעאלי, בוגרי יחידת 8200, פיתחה פלטפורמה לזיהוי וניהול נכסים דיגיטליים ללא התקנת סוכנים. הטכנולוגיה מאפשרת מיפוי של מיליארדי מכשירים, כולל ציוד תעשייתי, מכשור רפואי ומערכות IoT, שקשה להגן עליהם בשיטות מסורתיות. כיום, ארמיס מנטרת מעל 6.5 מיליארד נכסים ומעבדת טריליוני אותות יומיים, עם הכנסות שנתיות חוזרות של כ-340 מיליון דולר וקצב צמיחה מעל 50%. החברה משרתת יותר מ-35% מחברות Fortune 100, כולל ענקיות כמו סמסונג וקוקה-קולה, שמשתמשות בפלטפורמה לזיהוי סיכונים בזמן אמת, כמו פרצות במכשירי OT שחשופים להתקפות תעשייתיות.
הרכישה משקפת מגמה רחבה בשוק הסייבר, שבו חברות גדולות מחפשות לשלב כלים פרואקטיביים להתמודד עם איומים הולכים וגוברים. בשנת 2025 לבדה, התרחשו מעל 3,000 מתקפות כופר גלובליות, עם נזק ממוצע של 4.5 מיליון דולר לאירוע. ServiceNow, ששוויה בשוק עומד על כ-179 מיליארד דולר, מרחיבה את פעילותה מניהול IT למערכות תפעוליות, כולל תשתיות קריטיות. השילוב עם ארמיס יאפשר יצירת "מגדל פיקוח" דיגיטלי מבוסס AI, שמזהה חריגות, מנתח איומים ומפעיל תגובות אוטומטיות. לדוגמה, במפעל ייצור, הפלטפורמה המשולבת תזהה מכונה פרוצה ותנתק אותה מיד, ללא התערבות אנושית, ותפחית זמן תגובה מימים לשניות.
- אקזיט ענק בסייבר - ארמיס תימכר ב-7 מיליארד דולר
- ארמיס בוחרת בעצמאות: במקום רכישה גייסה 435 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרן Insight Partners השקיעה בארמיס לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר ב-2019 , והשווי זינק פי שבע תוך פחות משבע שנים. רק בחודש שעבר, ארמיס גייסה 435 מיליון דולר בשווי 6.1 מיליארד דולר, והתכוננה להנפקה ציבורית ב-2027.
ארמיס בולטת במגזר הרפואי, וכבר מונעת התקפות על מכשירי MRI, ש-40% מהם חשופים לפרצות ישנות.
ארמיס מההתחלה ועד האקזיט
הקמה בשנת 2015
