הגירעון התקציבי המשיך לטפס והגיע לרמה של 7.2% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים וקצב עליית הגירעון צפוי לעלות בחודשים הקרובים, ככל שהממשלה תוציא אל הפועל את התקציבים שאושרו להתמודדות עם הקורונה. כך מעריכים כלכלני בנק הפועלים בסקירתם השבועית. בבנק הפועלים מציינים כי בחודש אוגוסט לדוגמה, צפויים להירשם בצד ההוצאה 6.7 מיליארד שקל שהועברו לאזרחים כמענק. ההכנסות ממסים בחודש יולי נמוכות בכ-6% מאלו של יולי אשתקד, שיעור זה דומה לירידה בתוצר, וזה מפתיע מעט (לחיוב) שכן בתקופות מיתון ההכנסות ממסים יורדות בדרך כלל בשיעורים גבוהים מאלו של הירידה בתוצר. הגירעון הממשלתי יגיע ל-13% מהתמ"ג "הירידה המתונה יחסית במיסים נובעת אולי מכך שהעובדים שאיבדו את הכנסתם, הם בעלי שכר נמוך יחסית, ומשכך תרומתם לגבייה היא נמוכה. ההכנסות ממסים ישירים ביולי היו ללא שינוי לעומת יולי אשתקד, ומנגד ניתן לראות שההכנסות ממסים עקיפים ירדו בשיעור חד של כ-13%. אנו מעריכים כי קצב עליית הגירעון השנתי יעלה בחודשים הבאים, והגירעון השנתי צפוי להגיע לרמה של כ-13% מהתמ"ג", כותבים כלכני בנק הפועלים בסקירתם.   בנוסף, מעריכים בבנק הפועלים כי הסיכוי לבחירות מוקדמות עלה. "סלע המחלוקת בין המפלגות הגדולות בקואליציה – אישור תקציב ליתרת השנה הנוכחית, או לכלול גם תקציב ל-2021, לא מאפשר את אישור התקציב. מצב זה פועל דווקא לצמצום הגירעון התקציבי, כיוון שהממשלה מוגבלת בהוצאות שאינן קשורות לקורונה. סבב נוסף של בחירות עשוי להיות הטריגר להפחתת דירוג החוב של המדינה, שכן זה גורם סיכון שייחודי כרגע לישראל", מציינים בפועלים.   המיתון והעליות בוול-סטריט מחזקים את השקל שער החליפין נותר יציב יחסית מול סל המטבעות הודות לרכישות המט"ח של בנק ישראל. "ירידה בפעילות הכלכלית בדרך כלל מלווה בירידה ביבוא הסחורות והשירותים, ולכן פועלת לחיזוק המטבע. המצב הפעם שונה, כי המיתון הוא גלובלי, ולכן אנו אמורים לראות גם ירידה ביצוא הסחורות והשירותים. בינתיים, יצוא שירותי ההי-טק ממשיך לעלות, והמצב משפיע לחיוב על החשבון השוטף של מאזן התשלומים. גורם נוסף שמשפיע לחיזוק השקל הוא הפער בין ביצועי המניות בארה"ב לאלו שבישראל, מדד ה-S&P500 עלה ב-3.7% מתחילת השנה, בעוד שת"א 125 ירד ב-12.4%. פער זה מעלה את משקל הנכסים במט"ח בתיק הנכסים של המוסדיים וגורם להם למכור מט"ח" מציינים בבנק הפועלים.