בית משפט, חקירה
צילום: Bill Oxford,Unsplash

ממצאי החקירה נגד ביונד טיים ופרוטאולוג'יקס הועברו לפרקליטות

החברות חשודות בהטעיית משקיעים ועבירות דיווח; אסף סיני, כיהן במקביל כמנכ"ל החברות בתקופות הרלוונטיות לעבירות שהתבצעו, כשגם דוד שחם ויאיר פודים חשודים
ארז ליבנה | (1)

מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר של רשות לניירות ערך העבירה למחלקת מיסוי וכלכלה בפרקליטות מחוז תל אביב את תיק החקירה בעניינן של החברות ביונד טיים (שיח מדיקל) ופרוטאולוג'יקס (קאנומד), בחשד כי החברות ביצועי עבירות דיווח שהובילו להטעיית משקיעים.

 

חברת ביונד פועלת, באמצעות חברה פרטית בבעלותה, בפיתוח, תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה של פתרונות טכנולוגיים למערכות טיהור והשבת שפכים, העושים שימוש בטכנולוגיות ביולוגיות. החברה נרשמו נרשמה למסחר בבורסה בשנת 1990.

בינואר 2016 הועברו ניירות הערך של החברה לרשימת השימור. בתחילת אוקטובר 2017 הושעה המסחר במניה עקב אי פרסום דוחות הכספיים. בשנת 2017 הוגשה בקשת פירוק בעניינה והיא הפכה לשלד בורסאי. אל השלד הזה נכנסה חברת שיח מדיקל.

 

פרוטאולוג'יקס, הייתה חברת אחזקות אשר מניותיה החלו להיסחר בבורסה במרץ 2010. גם היא ברבות השנים הפכה לשלד בורסאי, שלתוכו התמזגה חברת קאנומד בפברואר 2019.

"בכוונה להטעות את ציבור המשקיעים"

"עניינה של חקירה זו נוגע לחשד לביצוע עבירות דיווח על פי חוק ניירות ערך, וכן עבירות על פי חוק העונשין", נכתב בהודעת רשות ניירות ערך, שהצביעה גם על החשודים המרכזיים בפרשות. "על פי החשד, במהלך התקופה הרלוונטית לחקירה, דיווחי חברת ביונד הנוגעים לסכומי כסף שקיבלה ביונד כללו פרטים מטעים בכוונה להטעות את ציבור המשקיעים".

 

החשוד הראשון הוא אסף סיני ששימש כיו"ר דירקטוריון ומנכ"ל ביונד, בתקופה הרלבנטית לחקירה, בין השנים 2016-2017. בין החודשים מרץ-יולי 2017 שימש סיני גם כמנכ"ל פרוטאולוג'יקס. גם יאיר פודים חשוד לאחר שכיהן בתקופה הרלוונטית לחקירה כיו"ר דירקטוריון בחברת פרוטאולוג'יקס.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    זיו 11/03/2020 16:32
    הגב לתגובה זו
    מלבד כותרת אין שום פרטים. מה הטעם?
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.