הלחץ בשוק האג"ח: רפי גוזלן מסביר למה הוא מעריך שהתשואות לא צפויות לטפס
אג"ח במהלך השבועיים האחרונים נרשמה עליית תשואות חדה בשוקי איגרות החוב בעולם. המפתח לשוקי האג"ח בחודשים האחרונים נמצא באירופה בעיקר בגלל תוכנית הרחבה כמותית אגרסיבית שמוביל הבנק המרכזי של האיחוד. רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI מסביר על שוק האג"ח בישראל על רקע הירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות בימים האחרונים.לא צפויות לעלות
עוצמת השקל ואינפלציה נמוכה תומכים בירידת תשואות
רפי גוזלן: "הלחץ המתמיד על בנק ישראל שמייצר שילוב של אינפלציה נמוכה ושקל חזק מהווה גורם חיובי עבור שוק האג"ח המקומי וככזה שממתן את האפשרות לעליית תשואות ממושכת. למרות מאמצי בנק ישראל הכוללים הפחתת ריבית ורכישות מט"ח, השקל מוסיף להפגין עוצמה, ובאופן כללי חזר לרמות שאיפיינו אותו במהלך המחצית הראשונה של 2014 ואף מעט נמוך מכך. התפתחות זו משקפת את מאזן הכוחות 'הבעייתי' שנוצר בשוק המט"ח ולפיו בנק ישראל מצליח לבלום במידה מסויימת את הכוחות הריאליים החיוביים הפועלים לטובת השקל, אך לא מעבר לכך".
משרד האוצר ביצע בשבוע שעבר הנפקת אג"ח בבורסה בתל-אביב בהיקף של כ-0.8 מיליארד שקל ומתחילת השנה השנה גייס כ-14.4 מיליארד שקל. בשנת 2014 גייס האוצר 51.5 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח בבורסה בתל-אביב.
ביום שישי פורסם נתון תעסוקה חזק בארה"ב - תוספת של 223 אלף מקומות מועסקים שמשמעותו אבטלה של 5.4% - שפל של 7 שנים. נתון המאקרו החזיר את הראלי לשווקים עם עלייה במחירי האג"ח וירידת תשואות.
- העוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם אם תועלה הריבית בארה"ב השנה - בנק ישראל לא יעקוב אחר מהלך זה
"כל עוד סביבת הביקושים העולמיים מתונה וסביבת האינפלציה נמוכה מהווה מצב השקל מעין תעודת ביטוח מפני עליית תשואות ממושכת בשוק האג"ח. כפי שעולה מהגרף הבא, רמת שע"ח הנוכחית הובילה את בנק ישראל לעליית מדרגה מחודשת בהיקף רכישות המט"ח, כך שמחודש פברואר השנה בו התגבר הייסוף בשער החליפין של השקל, רכש הבנק כ-2.2 מיליארד דולר (מזה כ-1/3 בלבד במסגרת תוכנית הגז). מכאן מתקבלת התמיכה להערכה כי גם אם תועלה הריבית בארה"ב בחלקים המאוחרים של השנה, בנק ישראל לא יעקוב אחר מהלך זה, מכיוון שייתכן והעלאת ריבית בארה"ב תוביל להיחלשות מסויימת של השקל, תהליך שיאפשר לבנק ישראל לנשום לרווחה ובוודאי שלא לפעול בכדי לנטרל אותו באמצעות העלאת הריבית".
- 1.אורי 12/05/2015 09:53הגב לתגובה זוחחחחח. יום אחרי מה שכתב ה"מומחה" הוא מקבל את התגובה בפרצוף : תשואות האגח מזנקות לשחקים והשערים צונחים בנפילה חופשית. אבל אתה נמצא בחברה טובה ישנם אין ספור מומחים באגורה שאומרים דבר אחד ולא מספיקים לסיים מקבלים הפוך בדיוק.
אייל ויסבלום, מגדל שוקי הון, צילום: אייל טואגהעוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?
אחרי עליות שנתיות שהגיעו עד לכ-11% באפיק הממשלתי ועליות בטווח של כ-5%-7% באפיקי האג"ח הקונצרניים המרכזיים, הצפי הוא לשנה חיובית גם ב-2026
שנת 2025 תיזכר כשנת שיאים בשוק המניות המקומי, אבל בזמן שמדדי המניות כיכבו בכותרות, גם שוק החוב רשם מהלך חיובי. האג"ח הממשלתיות והקונצרניות בתל אביב הניבו למשקיעים תשואות חיוביות, בחלק מהמקרים גבוהות מהצפוי, והדגישו שהחוזקה של הבורסה המקומית באה לידי ביטוי לא רק באפיק המנייתי אלא גם באפיק הסולידי.
לקראת סיום השנה, ובהתאם לשינוי בסביבת הריבית ולציפיות להמשך הפחתות במהלך 2026, השאלה היא מה התמהיל הנכון כרגע. אייל ויסבלום, מנהל השקעות במגדל שוקי הון, מסכם את 2025 באפיק האג"ח המקומי, מנתח את הגורמים שהשפיעו על הביצועים, ומשרטט את נקודות המפתח וההחזקה המועדפות לקראת השנה הקרובה.
עליה דו-ספרתית באג"ח הממשלתיות הארוכות
בסיכום שנתי, סדרות האג"ח הממשלתיות השקליות לטווח ארוך (10-30 שנה) בלטו בעליות בטווח של כ-8%-11%, המסתכמות בכ-5% בטווחים הקצרים-בינוניים (2-5 שנים), בעוד השקעה באפיק הממשלתי צמוד המדד הניבה תשואה שנתית ממוצעת בטווח של כ-3%-5% ואילו המדדים העיקריים באפיק הקונצרני (מדדי התל-בונד המרכזיים) מסכמים את השנה בעליות של כ-5%-7%.
במבט קדימה, הורדות הריבית של בנק ישראל הניצבות על הפרק בשנה הקרובה צפויות לספק תמיכה לשוק האג"ח המקומי, בדומה לצפי בקשר לשוק המנייתי, כך שהמגמה ב-2026 באפיק האג"ח הממשלתי והקונצרני צפויה להמשיך את הכיוון החיובי של שנה הנוכחית, גם אם לא באותן עוצמות.
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- שוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות יציב - הסיכוי להפחתת ריבית יורד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנת 2025 בשוק האג"ח בתל-אביב נפתחה ברגל שמאל, עם המשך עליית תשואות מ-2024 והפסדים נוכח התארכות המלחמה, הורדת הדירוג של ישראל על-ידי סוכנויות הדירוג הזרות ועליית פרמיית הסיכון של ישראל.
