אפריקה עברה ב-Q1 להפסד של 73 מ' ש' בעיקר כתוצאה מהתחזקות רובל

בזכות אפי פיתוח: החברה נהנתה מגידול בסעיף השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה שהסתכם ב-63 מליון שקל לעומת הפסד של 76 מיליון שקל. הוצאות המימון גדלו פי 2.2 ל-329 מ' ש'
יעל גרונטמן | (7)

אפריקה השקעות מסכמת את הרבעון הראשון של 2013 עם הפסד המיוחס לבעלי המניות אשר הסתכם בכ-73 מיליון שקל, זאת לעומת רווח של כ-10 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

החברה נהנתה מגידול בסעיף השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה (נטו) שהסתכם בב-63 מליון שקל לעומת הפסד של 76 מיליון שקל שנרשם בו בתקופה המקבלה אשתקד, וזאת בעיקר בזכות עליית השווי ההוגן בנכסי הנדל"ן של החברה הבת אפי פיתוח ובראשם קניון הדגל של החברה במוסקווה, האפימול וכן מהתחזקות שער החליפין של הדולר כנגד הרובל הרוסי בשיעור של 2.3% ברבעון הראשון.

לעומת זאת, החברה רשמה הוצאות מימון (נטו) כבדות ברבעון הראשון שהסתכמו ב-329 מיליון שקל, פי 2.2 לעומת 147 מ' ש' ברבעון המקביל אשתקד.

החברה מסבירה כי "הגידול בהוצאות המימון בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2013 לעומת התקופה המקבילה אשתקד נובע בעיקר מחברת אפי פיתוח, בה הסתכמו הוצאות המימון בשלושת החודשים הראשונים

של שנת 2013 בסך של כ-56 מיליון דולר ארה"ב לעומת סך של כ-15 מיליון דולר ארה"ב בתקופה המקבילה אשתקד". הגידול הזה בהוצאות המימון נבע מעיקרו משחרור של קרנות הון מהפרשי תרגום בסך של כ- 30 מיליון דולר עם השלמת העסקה למכירת חברת הנכס שהחזיקה בפרויקט "ארבע רוחות".

כמו כן חלקו של הגידול בהוצאות המימון בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2013 לעומת התקופה המקבילה אשתקד נובע מהפסדי מימון כתוצאה מהפרשי שער בסך של כ-9 מיליון דולר לאור התחזקות הדולר מול הרובל בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2013 לעומת הכנסות מהפרשי שער בסך של כ-15 מיליון דולר שנרשמו בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2012 לאור התחזקות הרובל מול הדולר בשיעור של כ- 8.9%.

התחיבויות החברה למחזיקי האג"ח (קרן+ריבית) ולבנקים כפי שהוצגו בדוחות המשיכו לרדת ברבעון הראשון של 2013 והסתכמו בכ-3.923 מיליארד שקל בסיום הרבעון הראשון של 2013 לעומת 4.106 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד (אם החוב היה מוצג פרופורמה והאג"ח היו נרשמות בערך נקוב ולא לפי שווי השוק, היה החוב קטן ל-4.44 מיליארד שק לעומת 4.73 מיליארד שקל בתום הרבעון הראשון של 2012).

החברה צימצמה את הפסדים מחברות כלולות שהסתכמו ב-13.45 מיליון שקל, זאת לעומת 48.14 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח מהשכרה והפעלת נכסים הסתכם בכ-128 מיליון שקל לעומת רווח של כ-126 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. הרווח מפעילות התעשייה הסתכם בכ- 35 מיליון שקל לעומת רווח של כ-41 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נובע מתחום הפלדה בישראל עקב ירידה בכמויות הנמכרות וכן מתחום הקרמיקה בו נרשם גידול בהוצאות מכירה ושיווק כתוצאה מפתיחת חנויות חדשות והרחבת חנויות קיימות אשר טרם הניבו הכנסה בתקופת הדוח.

עוד עולה מהדוחות כי ההון המיוחס לבעלים של החברה הסתכם בכ- 3.6 מיליארד שקל וכי יתרות הנזילות של החברה (סולו מורחב)הסתכמו בסוף הרבעון הראשון ב-371 מיליון שקל.

נזכיר כי החברה השלימה לאחרונה בהצלחה גדולה הנפקת מניות לציבור בדרך של זכויות וגייסה סך כולל של כ- 217 מיליון שקל. מתוכם 104 מיליון שקל התקבלו מבעל השליטה לב לבייב וכ- 113 מיליון שקל נוספים מציבור המשקיעים.

אברהם נובוגרוצקי (נובו), מנכ"ל אפריקה ישראל: "אפריקה ישראל ממשיכה ביישום האסטרטגיה העסקית השמה דגש על פיתוח פרויקטים נבחרים לצד המשך טיפוח פעילויות מצליחות. אנו מאמינים שמהלכים אלה יניבו את פירות ההשקעה בשנים הקרובות ויהוו את מנועי הצמיחה ותזרים המזומנים העתידי של הקבוצה, בכלל ושל אפריקה ישראל, בפרט.

"החברה ממשיכה לפעול ללא הרף לביסוס איתנותה הפיננסית ומעודדת מכך שהמהלכים בהם נקטה זוכים להיענות ציבור המשקיעים ובהם: הצעת הרכש החליפין לאג"ח כ"ו שבוצעה בתחילת השנה ותביא לחיסכון של כ- 100 מיליון שקל והנפקת המניות בדרך של זכויות במסגרתה גייסה מבעל השליטה מר לב לבייב ומהציבור סה"כ כ- 217 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אפריקה צריכה לדעת שהיא צריכה להראות רווחים .. (ל"ת)
    h 29/05/2013 20:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גדעון 29/05/2013 18:49
    הגב לתגובה זו
    החזר חוב לא נחשב לרווח, נניח שאפריקה ללא חובות ,מה אמור להיות שוויה? חומר למחשבה. אפריקה מקטינה את חובה בהתמדה, לדעתי אין לה צורך היום להנפיק אגחים , היא צריכה להמשיך לפנות לציבור המשקיעים כולל לבייב שימשיכו להזרים כסף לחברה עד שחובה יפרע, מי שלא יהיה מעוניין יאלץ לוותר לטובת משקיע אחר , חברה בריאה פורעת את חובותיה בזמן וכל המשקיעים שותפים מלאים.
  • 4.
    האם נכון לומר שזהו ההפסד האחרון של אפריקה בתקופה הקרובה (ל"ת)
    חשוב 29/05/2013 17:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נתראה בשער 600-700 על הפנים הנייר גמור (ל"ת)
    סוחר 29/05/2013 16:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ראובן 29/05/2013 15:28
    הגב לתגובה זו
    ביקרתי בקניון אפימול במוסקבה לפני שנה ויצאתי משם עם הרגשה כבדה מאד. אין מה לומר, קניון ענק, יפיפה וסופר מודרני. אבל מה... קניון מת...מת....מת.... חלק גדול מהחנויות לא מאוכלס. גם אלה שמאוכלסים ריקים מקונים. ד"א מחירי הסחורות שם גבוהים . המקום היחידי שמאוכלס והומה הוא קומת המסעדות. שם העסקים לא רעים. באותה הזדמנות ביקרתי בעוד קניון במוסקבה בשם ווגס. הוא היה הרבה יותר מלא.
  • נייט 29/05/2013 19:30
    הגב לתגובה זו
    היום יש תפושה של 81% + 40000 מבקרים ביום. גורדי השחקים הנשלמים מסביב לאפימול יעלו מאד את מספר המבקרים + את שווי הנכס. מאד טוב עכשיו. יושבח פי שנים בעתיד הלא רחוק.
  • 1.
    אפריקה 29/05/2013 15:12
    הגב לתגובה זו
    אולי לקראת הפקיעה של האופציה ב 31.10.13 המניה תגיע ל1000 כדי שיכנס כסף מהמימוש
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.