אפריקה עברה ב-Q1 להפסד של 73 מ' ש' בעיקר כתוצאה מהתחזקות רובל

בזכות אפי פיתוח: החברה נהנתה מגידול בסעיף השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה שהסתכם ב-63 מליון שקל לעומת הפסד של 76 מיליון שקל. הוצאות המימון גדלו פי 2.2 ל-329 מ' ש'
יעל גרונטמן | (7)

אפריקה השקעות מסכמת את הרבעון הראשון של 2013 עם הפסד המיוחס לבעלי המניות אשר הסתכם בכ-73 מיליון שקל, זאת לעומת רווח של כ-10 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

החברה נהנתה מגידול בסעיף השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה (נטו) שהסתכם בב-63 מליון שקל לעומת הפסד של 76 מיליון שקל שנרשם בו בתקופה המקבלה אשתקד, וזאת בעיקר בזכות עליית השווי ההוגן בנכסי הנדל"ן של החברה הבת אפי פיתוח ובראשם קניון הדגל של החברה במוסקווה, האפימול וכן מהתחזקות שער החליפין של הדולר כנגד הרובל הרוסי בשיעור של 2.3% ברבעון הראשון.

לעומת זאת, החברה רשמה הוצאות מימון (נטו) כבדות ברבעון הראשון שהסתכמו ב-329 מיליון שקל, פי 2.2 לעומת 147 מ' ש' ברבעון המקביל אשתקד.

החברה מסבירה כי "הגידול בהוצאות המימון בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2013 לעומת התקופה המקבילה אשתקד נובע בעיקר מחברת אפי פיתוח, בה הסתכמו הוצאות המימון בשלושת החודשים הראשונים

של שנת 2013 בסך של כ-56 מיליון דולר ארה"ב לעומת סך של כ-15 מיליון דולר ארה"ב בתקופה המקבילה אשתקד". הגידול הזה בהוצאות המימון נבע מעיקרו משחרור של קרנות הון מהפרשי תרגום בסך של כ- 30 מיליון דולר עם השלמת העסקה למכירת חברת הנכס שהחזיקה בפרויקט "ארבע רוחות".

כמו כן חלקו של הגידול בהוצאות המימון בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2013 לעומת התקופה המקבילה אשתקד נובע מהפסדי מימון כתוצאה מהפרשי שער בסך של כ-9 מיליון דולר לאור התחזקות הדולר מול הרובל בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2013 לעומת הכנסות מהפרשי שער בסך של כ-15 מיליון דולר שנרשמו בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2012 לאור התחזקות הרובל מול הדולר בשיעור של כ- 8.9%.

התחיבויות החברה למחזיקי האג"ח (קרן+ריבית) ולבנקים כפי שהוצגו בדוחות המשיכו לרדת ברבעון הראשון של 2013 והסתכמו בכ-3.923 מיליארד שקל בסיום הרבעון הראשון של 2013 לעומת 4.106 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד (אם החוב היה מוצג פרופורמה והאג"ח היו נרשמות בערך נקוב ולא לפי שווי השוק, היה החוב קטן ל-4.44 מיליארד שק לעומת 4.73 מיליארד שקל בתום הרבעון הראשון של 2012).

החברה צימצמה את הפסדים מחברות כלולות שהסתכמו ב-13.45 מיליון שקל, זאת לעומת 48.14 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח מהשכרה והפעלת נכסים הסתכם בכ-128 מיליון שקל לעומת רווח של כ-126 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. הרווח מפעילות התעשייה הסתכם בכ- 35 מיליון שקל לעומת רווח של כ-41 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נובע מתחום הפלדה בישראל עקב ירידה בכמויות הנמכרות וכן מתחום הקרמיקה בו נרשם גידול בהוצאות מכירה ושיווק כתוצאה מפתיחת חנויות חדשות והרחבת חנויות קיימות אשר טרם הניבו הכנסה בתקופת הדוח.

עוד עולה מהדוחות כי ההון המיוחס לבעלים של החברה הסתכם בכ- 3.6 מיליארד שקל וכי יתרות הנזילות של החברה (סולו מורחב)הסתכמו בסוף הרבעון הראשון ב-371 מיליון שקל.

נזכיר כי החברה השלימה לאחרונה בהצלחה גדולה הנפקת מניות לציבור בדרך של זכויות וגייסה סך כולל של כ- 217 מיליון שקל. מתוכם 104 מיליון שקל התקבלו מבעל השליטה לב לבייב וכ- 113 מיליון שקל נוספים מציבור המשקיעים.

אברהם נובוגרוצקי (נובו), מנכ"ל אפריקה ישראל: "אפריקה ישראל ממשיכה ביישום האסטרטגיה העסקית השמה דגש על פיתוח פרויקטים נבחרים לצד המשך טיפוח פעילויות מצליחות. אנו מאמינים שמהלכים אלה יניבו את פירות ההשקעה בשנים הקרובות ויהוו את מנועי הצמיחה ותזרים המזומנים העתידי של הקבוצה, בכלל ושל אפריקה ישראל, בפרט.

"החברה ממשיכה לפעול ללא הרף לביסוס איתנותה הפיננסית ומעודדת מכך שהמהלכים בהם נקטה זוכים להיענות ציבור המשקיעים ובהם: הצעת הרכש החליפין לאג"ח כ"ו שבוצעה בתחילת השנה ותביא לחיסכון של כ- 100 מיליון שקל והנפקת המניות בדרך של זכויות במסגרתה גייסה מבעל השליטה מר לב לבייב ומהציבור סה"כ כ- 217 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אפריקה צריכה לדעת שהיא צריכה להראות רווחים .. (ל"ת)
    h 29/05/2013 20:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גדעון 29/05/2013 18:49
    הגב לתגובה זו
    החזר חוב לא נחשב לרווח, נניח שאפריקה ללא חובות ,מה אמור להיות שוויה? חומר למחשבה. אפריקה מקטינה את חובה בהתמדה, לדעתי אין לה צורך היום להנפיק אגחים , היא צריכה להמשיך לפנות לציבור המשקיעים כולל לבייב שימשיכו להזרים כסף לחברה עד שחובה יפרע, מי שלא יהיה מעוניין יאלץ לוותר לטובת משקיע אחר , חברה בריאה פורעת את חובותיה בזמן וכל המשקיעים שותפים מלאים.
  • 4.
    האם נכון לומר שזהו ההפסד האחרון של אפריקה בתקופה הקרובה (ל"ת)
    חשוב 29/05/2013 17:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נתראה בשער 600-700 על הפנים הנייר גמור (ל"ת)
    סוחר 29/05/2013 16:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ראובן 29/05/2013 15:28
    הגב לתגובה זו
    ביקרתי בקניון אפימול במוסקבה לפני שנה ויצאתי משם עם הרגשה כבדה מאד. אין מה לומר, קניון ענק, יפיפה וסופר מודרני. אבל מה... קניון מת...מת....מת.... חלק גדול מהחנויות לא מאוכלס. גם אלה שמאוכלסים ריקים מקונים. ד"א מחירי הסחורות שם גבוהים . המקום היחידי שמאוכלס והומה הוא קומת המסעדות. שם העסקים לא רעים. באותה הזדמנות ביקרתי בעוד קניון במוסקבה בשם ווגס. הוא היה הרבה יותר מלא.
  • נייט 29/05/2013 19:30
    הגב לתגובה זו
    היום יש תפושה של 81% + 40000 מבקרים ביום. גורדי השחקים הנשלמים מסביב לאפימול יעלו מאד את מספר המבקרים + את שווי הנכס. מאד טוב עכשיו. יושבח פי שנים בעתיד הלא רחוק.
  • 1.
    אפריקה 29/05/2013 15:12
    הגב לתגובה זו
    אולי לקראת הפקיעה של האופציה ב 31.10.13 המניה תגיע ל1000 כדי שיכנס כסף מהמימוש
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.