פיזור בחו"ל - יוני: איפה להשקיע כעת את הכסף מעבר לים?

דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות, במאמר החודשי - פיזור השקעות מעבר לים
דן הלמן | (2)

השאלה המרכזית שהשווקים שואלים את עצמם היא מה יקרה אחרי סיומה הקרוב ביוני של תוכנית ההרחבה הכמותית השנייה של ארה"ב. כרגע נראה שרק החמרה מהותית במצב הכלכלי תוכל להצדיק תוכנית הרחבה כמותית שלישית. הנתונים הכלכליים שיתפרסמו השבוע בארה"ב (דוח התעסוקה בשילוב של שני מדדי מנהלי הרכש של המגזר היצרני ושל מגזר השירותים) יכולים להשפיע הפעם באופן הפוך כשלנתונים טובים מהצפוי תהיה השפעה שלילית על השווקים שכן הם יקטינו הסיכוי להרחבה כמותית שלישית ולהיפך.

סין ממשיכה בחיפושיה אחרי אלטרנטיבות לדולר האמריקאי, לפי שר האוצר של ניו זילנד קרן ההשקעות של סין ומדינות נוספות מהמזרח (הונג קונג, סינגפור ומלזיה) מגלות עניין בהנפקת אג"ח של ממשלת ניו זילנד. הזהב ממשיך להוות תחליף לדולר כשהוא ממשיך להיסחר ברמות שיא מעל 1500$ לאונקיה כשמשקיעים פונים לזהב מכמה סיבות: מקלט-ממשבר החובות האירופאי, מגן אינפלציוני לאור ההדפסה המסיבית של הדולר וכמובן סין שהפכה לפני שנתיים ליבואנית של המתכת היקרה והיא לא "עוצרת" כשברבעון הראשון השנה הגדילה את רזרבות הזהב ב 200 מיליארד דולר לעומת הגדלה של 450 מיליארד דולר בכל שנת 2010. הביקוש לזהב בסין עבר את הביקוש בארה"ב, בריטניה, שוויץ, צרפת, גרמניה, איטליה ושאר אירופה כולן ביחד.

שווקים מפותחים

האיחוד האירופאי וקרן המטבע הבינלאומית אישרו באופן רשמי את תוכנית ההצלה של פורטוגל בסך 78 מיליארד יורו. פורטוגל תשלם ריבית של 3.25% לקרן המטבע הבינלאומית וריבית שבין 5.5%-6% לאיחוד האירופאי. פורטוגל התחייבה לתוכנית צנע בת שלוש שנים, אותה היא לא הצליחה להעביר בפרלמנט בחודש מרץ ולקיצוץ 3.4% מהתמ"ג בשנתיים הקרובות.

נדמה היה כבר שיוון הולכת לארגון מחדש של החוב אחרי שהאיחוד האירופאי תמך בכך (טרם בחר ב"תספורת" או ב"ארגון רך" שמשמעותו הארכת מועד הפדיון והפחתת הריבית). אך, הבנק המרכזי האירופאי התנגד למהלך. נראה שהיוונים מתחילים "לעקל" את המצב החמור שבו הם נמצאים (או שפשוט אין להם ברירה והם זקוקים לזכות בתמיכת האיחוד כדי לקבל את כספי החילוץ) והם מתכננים הליך של הפרטת נכסים ביניהם: חברת התקשורת היוונית, נמלים ובנק. סך שווי של הנכסים המופרטים משוערך בכ- 2 מיליארד יורו. בנוסף, שוקדת הממשלה היוונית על מכירת נכסי נדל"ן בכ 35 מיליארד יורו.

גל הורדות תחזית דירוג ממשיך "לשטוף" את מדינות אירופה: סוכנות הדירוג פיץ' הורידה את הדירוג של יוון ל- B+ לאחר דיווח על בעיית מימון החובות (בסביבות ה-30 מיליארד יורו) לשנים 2012 ו-2013. חברת הדירוג S&Pהורידה את תחזית דירוג החוב של איטליה (A+) מ"יציבה" ל"שלילית" בטענה שהסיכויים שהמשק האיטלקי יצמח הם קלושים ונראה שהמחויבות הפוליטית ליישום הרפורמות לשיפור המצב נחלשה ולכן קטנו הסיכויים להורדת נטל החוב.

חברת הדירוג FITCH הורידה את תחזית של בלגיה (AA+ ( מ"יציבה" ל"שלילית". בחברה ציינו שהמדינה נדרשת ליישם רפורמות פיסיקליות ולשם כך זקוקה לממשלה חדשה, מאז חודש יוני המדינה מתנהלת ידי ממשלה זמנית אחרי שתוצאות הבחירות היו חלוקות וטרם אפשרו הקמת קואליציה. יחס החוב לתמ"ג עומד על 97%, השלישי בגודלו בגוש היורו. חברת הדירוג MOODY'S הודיעה ש 14 בנקים מאנגליה (כולל LLOYDS ו RBS) נמצאים בסיכון להורדת דירוג, בנוסף הורידה הסוכנות את תחזית הדירוג של BARCLAY'S מ"יציבה" ל"שלילית".

סך ההנפקות מתחילת השנה של אג"ח אירופאיות בדירוג JUNK (BBB- ומטה) עומד על 22.4 מיליארד יורו לעומת 15.8 מיליארד יורו בתקופה המקבילה אשתקד בעקבות הריביות הנמוכות באירופה ומשבר החוב במדינות "ה PIIGS" שאינם מותירים הרבה אלטרנטיבות למשקיעים.

אנו ממשיכים להחזיק משקל חסר באירופה כשבתוך היבשת נותנים משקל עודף לגרמניה ושבדיה. החודש בחרנו להעלות את משקלה של יפו מהשקעת חסר למשקל שוק. אמנם, סוכנות הדירוג FITCH מצטרפת לסוכנות הדירוג S&P(מחודש שעבר) והורידה את תחזית החוב של יפן (AA-) מ"יציבה" ל"שלילית". בין הסיבות להורדה: העלייה בחובות המדינה ישפיעו לרעה על איכות החוב והזדקנות האוכלוסייה. יחס החוב לתמ"ג עמד על 210% בסוף 2010. כעת, לאחר העברת התקציב הראשוני בממשלה, הצפי הוא שהוצאות הממשלה והשקעות המגזר הפרטי יעלו ברבעון השני. מנגד הייצוא ממשיך לרדת.

כמו-כן נראה כי הצריכה, השקעות בתים והשקעות הון ירדו גם כן (צפי הצמיחה לרבעון השני הוא ירידה של 0.26%). יחד עם זאת, השוק מצפה לתיקון חד ( צורת V) לרבעון השלישי, צמיחה חיובית בעקבות התאוששות בייצור וגידול בהוצאות הממשלה וכן בצריכה הפרטית. לאור הירידות בשוק היפני אנו מרגישים כעת נוח לחזור למשקל שוק.

שוק האג"ח האמריקאי ממשיך להפגין עוצמה והתשואות על איגרת החוב לעשר שנים ממשיכה לנוע בסביבות ה 3.0%. כתוצאה מנתוני המאקרו החלשים, אנו בהלמן-אלדובי מעריכים כי הריבית לא תעלה השנה, אלא לכל המוקדם ברבעון ראשון של שנת 2012. זו כנראה הסיבה המרכזית שמהווה תמיכה לשוק המניות שממשיך לדשדש קרוב לרמות השיא של השלוש שנים האחרונות.

"טריגרים" שליליים לא ממש חסרים בשווקים ביניהם: נתוני תעסוקה מצביעים על רמת אבטלה על סף ה 9%, ריבית הבנק המרכזי ברמה של 0%-0.25%, גרעון תקציבי הולך וגדל ותכניות הרחבה מתמשכות מגדילים את הסיכון בשווקים בארה"ב. נוסף לכך הורדת הצפי לצמיחה לשנת 2011 מ-3.2% ל-2.8%, סיום רכישות הפד (QE2) שמסתיים בסוף יוני, וכמובן תקרת החוב שנפרצה. בצד החיובי אנו רואים תוצאות טובות המשתקפות מדוחות החברות לרבעון הראשון של השנה כך שדעתנו על השוק היא נטרלית לתקופה הקרובה, קרי אחזקה במשקל שוק (בהתאם למדד ה MSCI world).

אג"ח- החברות בשוק האמריקאי מנצלות את הריביות הנמוכות להנפקת אג"ח קונצרניות , כשבשבוע אחד באמצע חודש מאי הונפקו 54 מיליארד דולר- שיא שבועי היסטורי (הממוצע השנתי עמד השנה על 29 מיליארד דולר). התשואה הממוצעת על אג"ח בדירוג השקעה הנסחרות בשוק האמריקאי ירדה ל 3.75%, רמתה הנמוכה מאז נובמבר. התשואה הממוצעת על אג"ח בדירוג זבל הנסחרות בשוק האמריקאי ירדה ל 7.2%, רמתה הנמוכה בהיסטוריה.

הכלכלה הקנדית מפגינה עוצמה, קצב האבטלה יורד מתחת ל8% והצפי ל 2011 הוא 7.6%, כאשר הצפי לצמיחה הוא 3%. מכירות הייצור ברבעון הראשון עלו ב 4%. הייצוא ממשיך להתאושש כשעלה 14.7% בהשוואה לאשתקד בזמן שהייבוא עלה ב 8.8%. מוצרי ייעור ותעשייה הציגו גידולים מרשימים בחודשים האחרונים.

אוסטרליה ממשיכה להרוויח מהביקוש לסחורות, בעקבות הבנייה המחודשת ביפן. השוק האוסטרלי חשוף בשיעור של 30% לאנרגיה ומתכות , אוסטרליה היא יצואנית הפחם הגדולה בעולם. שיעור האבטלה הוא הנמוך מזה 3 שנים ועומד על 4.9% כאשר הצפי לצמיחה בתמ"ג לשנת 2011 היא 3%. המטבע הניו זילנדי נסחר בשיא של כל הזמנים על רקע התרחבות במאזן הסחר ל-1 מיליארד דולר ניו זילנדי, כמעט כפול מהצפי בעיקר בזכות הייצוא לסין (השוק השני בגודלו אליו מייצאת ניו זילנד אחרי אוסטרליה) שצמח ב 42% ל 5.4 מיליארד דולר ניו זילנדי נכון לסוף הרבעון הראשון השנה. לפיכך, אנו מותירים את ההמלצה שלנו למשקל יתר לשווקי קנדה והפסיפיק.

שווקים מתעוררים

ברזיל- חברת הדירוג S&P העלתה את תחזית הדירוג (BBB-) מ"יציבה" ל"חיובית". בטענה שרואים סיכויים טובים להתחזקות נוספת ביציבות הכלכלה, לכן בעתיד תוכל לבטל את המגבלות הפיסיקליות שישמו.

סין- בסין ממשיכים לעלות את יחס הרזרבות ב0.5% (פעם חמישית השנה) ל 21% (שיא היסטורי) אחרי שהאינפלציה עלתה 5.3% באפריל (הצפי היה 5.2%). אפריל הינו החודש השביעי ברציפות שהאינפלציה נמצאת מעל היעד הממשלתי. הצעדים לריסון האינפלציה ימשיכו גם לאור נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון 9.7% ואינפלציה של 5.4% בחודש מרץ.

דרום קוריאה- המשבר ביפן גרם לחברות קוריאניות להיות אטרקטיביות במיוחד נהנו בעיקר חברות בתחומי: תחבורה, כימיקאלים, מכאניקה ואחסון. במידה והחברות היפניות לא יצליחו לחזור לקווי ייצור ושיבוש הייצור יימשך מעבר להערכות, דרום קוריאה תצא נשכרת כאשר זהו פוטנציאל אדיר במיוחד לחברות טכנולוגיות, מכוניות ופלדה. בינתיים הייבוא מיפן ירד ב-3% לחודש אפריל לאחר שעלה במרץ 13.8% . הצפי ל-GDP הוא 4.5% ל-2011.

קולומביה- בשנים האחרונות כלכלת קולומביה נהנית מצמיחה אדירה בין היתר בזכות שיפור במצבה הביטחוני, משאבי טבע עצומים (מינרלים ונפט) ושוק הון רותח. מחירי הסחורות והנפט הגואים מגדילים את קופת הממשלה ומושכים הון זר לתוך המדינה הדרום אמריקאית. ארה"ב חתמה על הסכם סחר חופשי עם קולומביה. יחד עם זאת, ההסכם טרם קיבל אישור מהקונגרס. כאשר ההסכם יאושר תעביר ארה"ב 80% מהמוצרים אותם היא מייצאת לקולומביה למסגרת "חופשי ממס" והדבר למעשה יתרום להורדת עלויות הסחר בין המדינות. ממשלת סין מתכננת ביחד עם ממשלת קולומביה בניית "תעלה יבשה" שתחבר בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט, ותאפשר להעברת מטענים. לסין יש אינטרס להציע לקולומביה את תכנון המיזם, בנייתו ומימונו כתחרות לתעלת פנמה הנשלטת הלכה למעשה ע"י ארה"ב. התעשייה הסינית עושה שימוש רב בפחם לצרכי אנרגיה ואילו קולומביה היא אחת מענקיות הפחם, החמישית בגודלה בעולם והשביעית בייצור ניקל. קולומביה עשויה להגדיל את הייצוא לסין מ- 164 מיליון טון ב- 2010 ל- 200 מיליון טון ב-2011.

המשק עשוי לגדול עד כדי 5.5% בשנת 2011 כפועל יוצא של צמיחה מהירה וכך גם האינפלציה (3.19% במרץ האחרון לעומת אינפלציה של 1.84% בתקופה המקבילה אשתקד). הבנק המרכזי צופה כי האינפלציה תנוע סביב ה-3% בשנים 2011 ו-2012. הפזו עלה ב-4.88% מול הדולר מתחילת השנה, מדובר במטבע הטוב ביותר מבין 7 מטבעות מובילים באמריקה הלטינית. דירוג האשראי של קולומביה הועלה במרץ השנה בדרגה אחת ל-BBB ע"י S&P.

מלזיה- ראש ממשלת מלזיה הציג בספטמבר האחרון תוכנית פרויקטים רחבת היקף שנועדה בעיקרה להתחיל בהצבת מסילות ברזל ברחבי המדינה ועד תחנות כוח גרעיניות. העבודות של המסילות צפויות להתחיל ביולי ולמעשה תהיה הקטר המוביל בכל הקשור לתשתיות במדינה. אנחנו מצפים שהבנק המרכזי יעלה את הריבית ב-25 נקודות בסיס ביולי. האינפלציה עולה ל-3.2% ומתקרבת ליעד המקסימאלי שלה - 3.5%. הצמיחה החלה חזק ברבעון הראשון של 2011 עם התרחבות של 4.6%. הביקוש המקומי ממשיך לתרום לחלק הארי של הצמיחה.

אנו ממשיכים להחזיק בדעה שהשווקים המתעוררים הם המפתח לצמיחה העולמית ולפיכך ממשיכים להחזיק במשקל יתר בשווקים מתעוררים.

שווקי מלזיה (לבן) וקולומביה (אדום) מול מדד המעוף (ירוק) מתחילת השנה. מקור: בלומברג

מאת: דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות בע"מ ועומר פרל, מנהל דסק חו"ל בהלמן-אלדובי

*הניתוח הכלול בדוח זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד. ניתוח זה משקף את דעת הכותב לפי מיטב הבנתו ביום עריכת הניתוח. הניתוח אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב ומי מטעמו לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרם משימוש בניתוח זה. הכותב ומי מטעמו לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרם משימוש בניתוח זה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עשוק 01/06/2011 15:53
    הגב לתגובה זו
    יא גנב
  • 1.
    מציסטה 01/06/2011 13:10
    הגב לתגובה זו
    זוכרים את איסלנד.................?
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.