תופעה בגיוסי ביומד: החברות מגייסות הון בהנחה משמעותית והמניות מטפסות
בשבועיים האחרונים חברות הביומד חזרו לגייס כסף. חברות כמו אינטק פארמה, אינסוליין וחברת ההחזקות ביומדיקס גייסו כסף מהציבור באמצעות הקצאות פרטיות לגופים מוסדיים והעשירו את קופת המזומנים.
בכל אחד משלושת הגיוסים הללו קיבלו משתתפי ההנפקה דיסקאונט של כ-20%-30%, אך בניגוד להיגיון הרווח בשוק - דילול המשקיעים הקיימים וההנחה המשמעותית שקיבלו המשקיעים החדשים לא הביאה לירידה במניות.
לרוב, במקרה של הנפקות משניות שנעשו בבורסת ארצות הברית, מחיר המניה מתאים את עצמו למחיר שבו מבוצעת ההנפקה המשנית. הסיבה לכך טעונה בעובדה כי המשקיעים בארצות הברית נוטים לסגור את הארביטראז' באמצעות נטילת פוזיציית שורט.
כך למשל, חברת OncoGenex (סימול: OGXI) שבה מושקעת חברת טבע גייסה לפני מספר שבועות כ-50 מיליון דולר ממשקיעים. מחיר המניה בעת ההנפקה עמד על 18.75 דולר, והמחיר בהנפקה המשנית עמד על 15.75 דולר, דיסקאונט של 16% בלבד על מחיר המניה. יממה לאחר ההנפקה הדיסקאונט נסגר לחלוטין כאשר מחיר המניה נפתח סביב מחיר של 16 דולר.
דוגמאות נוספות להנפקות משניות מצביעות תמיד על אותה התופעה שבה מרבית הדיסקאונט נסגר, אך לא בתל אביב. ייתכן כי הסיבה לכך טמונה בעובדה כי במסחר המקומי פעילות המכירות בחסר (שורט) היא יותר מוגבלת בכך שלא ניתן לבצע השאלה.
המשקיעים אשר רואים את הודעות החברות בוחרים להתעלם מן הדילול הצפוי וההנחה שניתנה למשקיעים המוסדיים ורואים בהודעות אלו בשורות חיוביות.
בתוך כך, חשוב לציין כי לעתים גיוס הון הוא בהחלט דבר טוב עבור החברה. כך למשל, אם חברה מגייסת סכום כסף על מנת לערוך ניסוי קליני, לבצע רכישת חברה באמצעות קופת המזומנים, המהלך עשוי לייצור הצדקה מסוימת לעלייה במחיר המניות, זאת על-מנת לשקף את ציפיות המשקיעים. לכן, המשקיעים נדרשים לבדוק בכל הקצאה לגופה מהי המטרה של הגיוס, והאם ההקצאה (ודילול המשקיעים) משפרת את מצבם או שלא.
בשולי הדברים נציין כי בהקצאות פרטיות, משקיעים דורשים דיסקאונט מסוים מעל מחיר המניה משתי סיבות: הראשונה והמרכזית היא החלופה הקיימת - לרכוש את המניות המבוקשות בשוק. הסיבה השנייה היא שבהקצאות פרטיות, חלים על המשקיעים כללי חסימה שבה הם מנועים ממכירת אחזקתם.
Bizportal ריכז עבורכם את כל העסקאות של חברות הביומד בשבועות האחרונים ותגובת המשקיעים להודעות.
החברה: אינטק פארמה
חברת הביומד שהונפקה בשנת 2010 ועוסקת בהשבחת תרופות באמצעות הטכנולוגיה שפיתחה הודיעה ב-26 לאוקטובר כי גייסה 15 מיליון שקל מחברת הביטוח הפניקס ומבית ההשקעות מיטב.
מחיר המנייה טרם ההנפקה עמד על 1.28 שקלים ואילו ההנפקה לגופים בוצעה במחיר של 96 אגורות, דיסקאונט של 26%. בשקלול כתבי אופציות שניתנו למשקיעים, המחיר האפקטיבי של ההנפקה היה נמוך יותר ועמד על 89 אגורות הנמוך ב-30% ממחיר השוק.
את יום המסחר הראשון לאחר ההודעה חתמה מניית החברה בעלייה קלה ל-1.3 שקלים, אולם מאז מניית החברה ביצעה התאמה כלפי מטה לרמה של כ-1.22 שקלים, אך זה עדיין לא משקף את הדיסקאונט שניתן למשקיעים.
החברה: ביומדיקס
חברת ביומדיקס המחזיקה בפורטפוליו חברות מתחום הביומד גייסה ב-1 לנובמבר מגופים מוסדיים סכום של 10 מיליון שקל לאחר סבב של פגישות עם משקיעים.
המשקיעים בהנפקה קיבלו הנחה של 20% על מחיר השוק. המשקיעים שילמו 8.5 שקל עבור אגד הכולל 10 מניות ו-3 כתבי אופציות. אותו אגד נסחר בטרם ההודעה במחיר של 10.7 שקלים.
תגובת המניה להודעה הייתה חיובית בשעות הראשונות לאחר ההודעה. אולם היום, מספר ימים לאחר ההקצאה, מניית ביומדיקס איבדה גובה ונסחרת סביב מחיר של 10 שקלים, כלומר עדיין גבוה ממחיר ההקצאה.
החברה: אינסוליין
הנפקת אינסוליין שבוצעה בחודש אוגוסט עוד תיזכר ככישלון מהדהד. החברה שתכננה לגייס מהמשקיעים כ-25 מיליון שקל הצליחה לגייס 21 מיליון שקל, בין היתר בזכות התחייבות חיתומית מצד החתמים אשר רכשו כ-20%-25% מהיקף ההנפקה. משתתפי ההנפקה איבדו ביום המסחר הראשון כשליש מהשקעתם ומניית החברה איבדה גובה.
בשבוע שעבר ביצעה החברה גיוס פרטי לקבוצה של 14 משקיעים ובו גייסה 5 מיליון שקל. מטרת הגיוס, מצד חברה קטנה שמגיע ארבעה חודשים בלבד לאחר ההנפקה אינו ברור.
במסגרת ההנפקה קיבלו המשתתפים דיסקאונט של 26% על מחיר המניה בעת ההנפקה. עם זאת, למרות ההנחה המשמעותית שקיבלו המשקיעים בהנפקה, מניית החברה המשיכה לטפס גם לאחר ההנפקה למרות דילול המשקיעים. יתרה מכך, עצם העובדה שאינסוליין הייתה מוכנה להקצות למשקיעים מניות במחיר הנמוך ב-40-50% ממחיר ההנפקה שבוצעה רק לפני ארבעה חודשים, עשויה להעיד שהמחיר המניה בהנפקה היה יקר ואת המחיר נאלצו לשלם המשקיעים.
