הריבית תעלה? הצחקתם אותי
מאז הודעת הריבית ודברי ההסבר האומללים שליוו אותה, ממשיך השקל לשבור שיאים מדי יום ביומו. ביום שישי עמד שערו לעומת סל המטבעות על 76.66 נקודות ובמהלך החג (איך לא) המשיך השקל להתחזק במחזורים אפסיים. מתחילת השנה התחזק השקל ב 3% כלפי הסל, אולם מה שמדהים הוא מה שקרה תוך חודש ימים- 5% התחזקות שאין לה שום הסבר והצדקה. העודף בחשבון השוטף ממשיך לרדת משמעותית. הגופים המוסדיים אמנם הפסיקו לרכוש אולם גם היצואנים שניצלו היטב את הרמות הגבוהות אליהן הגיע הדולר לפני חודשיים, כמעט ולא מכרו וכאשר בבנק ישראל כבר עסוקים זמן רב במסיבות פרידה ושוכחים את אחד התפקידים החשובים של הבנק-יציבות שער החליפין, נותרת הזירה פרוצה להשתלטות קרנות הגידור וחובבי השקל שמנצלים זאת עד תום.
מי שסיפקו רוח גבית לספקולנטים לאחר הודעת הריבית היו כלכלני הבנקים המקומיים, שבטיימינג מושלם יצאו בזה אחר זה בכותרות בומבסטיות(וחסרות כל בסיס לטעמי) המבשרות על העלאת הריבית הקרובה. לנגידה היו מספר הזדמנויות לתקן את המעוות אולם זו כהרגלה הסתפקה ברמיזות עמומות הניתנות לפרשנויות שונות במקום להעמיד את הכלכלנים והשחקנים על טעותם.
הראלי האחרון בשקל קובר כמעט לחלוטין את האפשרות להעלאת ריבית בתקופה הקרובה. אלא אם בנק ישראל יתעשת ויתערב בשוק על מנת שיחזור לשערים נורמליים, תסתיים הקדנציה של פלוג בריבית אפסית וגם ידי מחליפה יהיו כבולות כל עוד זה יהיה המצב. אם בנק ישראל היה מטפל בסוגיית שער החליפין כמו שצריך וכמו שהבטיח בתחילת השנה בוועדת הכספים של הכנסת שדנה בנושא, השקל היה נחלש ומאפשר לבנק להתחיל בתהליך הנורמליזציה בעניין הריבית, במקביל לעלייתה בארה"ב.
במקום לעשות זאת מתעקשים כלכלני הבנק לשכנע אותנו שהשקל שומר על יציבות השנה והם הצליחו לשכנע בכך אפילו חלק מהכלכלנים הבכירים שלא טרחו לבדוק את הנאמר. בכלל נראה שהדור הצעיר שצמח בבנק המרכזי כלל אינו מבין(או שגרוע נכך-הוא חושב שאנחנו לא מבינים) מה משמעות סל המטבעות. כשבנק ישראל כותב בהודעותיו שהשקל שמר על יציבות ומה שגרם להתחזקותו היו החלשויות דרמטיות בחלק ממטבעות הסל (כמו הלירה הטורקית) זה מעיד יותר מכול על חוסר הבנה.
- בנק ישראל טעה כשהחליט להמתין עם הפחתת הריבית
- למה בנק ישראל לא מתערב מספיק בשוק המט"ח והאם זה קשור לממשלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סל המטבעות נקבע על מנת ליצור אבחנה בין מה שקורה במסחר בין המטבעות בעולם לבין מה שקורה במסחר המקומי. השקל אינו חלק מהסל והסל נמדד לעומתו. כאשר מטבע אחד בסל נחלש , האחר מתחזק והסל נשאר ללא שינוי. זאת מתמטיקה פשוטה. הסל משקף את המסחר העולמי בין המטבעות. כשהלירה הטורקית נחלשת היא נחלשת לעומת הדולר ו/או האירו, על כן שערם צריך להתחזק. היצע או ביקוש למט"ח לעומת השקל(וזה ממש לא משנה באיזה מטבע) הוא זה שגורם לשינוי בשער השקל לעומת סל המטבעות.
אפשר לסכם זאת כך. נניח שהסל היה מורכב משני מטבעות-דולר ואירו. נניח שאין מסחר בארץ כרגע ויש רק מסחר בחו"ל. אם הדולר היה מתחזק, האירו היה נחלש והסל היה ללא שינוי. זו מתמטיקה פשוטה. עכשיו נראה מצב הפוך-נניח שבעולם אין מסחר ובארץ יש היצע של מט"ח שגורם להתחזקות השקל ב 1%. גם הדולר וגם האירו ייחלשו באותו שיעור לעומת השקל. עכשיו הוסיפו את כל מטבעות הסל אולם המתמטיקה והלוגיקה אינם משתנים- שינוי בין המטבעות בעולם אינו יכול להשפיע על שער הסל לעומת השקל.
לכן התופעות אותם אתם רואים , בעיקר בשנתיים האחרונות, בהן כשהדולר מתחזק בעולם, הוא לא מתחזק אצלנו אולם כשהוא נחלש, הוא נחלש גם אצלנו ובמידה רבה, תופעות אלו מיוחסות למניפולציות מכונות המסחר, אחת התופעות עליהן העדתי בוועדת הכספים של הכנסת ושלגביהן הבטיחו בבנק ישראל שיש בידיהם כלים חדשים להתמודדות. את התוצאות כולנו רואים, במיוחד בחודש האחרון.
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...
קשה לי להעלות על הדעת שפלוג, משיקולי אגו בלבד, על מנת שתיזכר כמי שהחלה בתהליך, תחל בהעלאת הריבית לקראת סוף הקדנציה שלה. העלאה שכזו תכה מכה חזקה בגלגלי הצמיחה ותפגע קשות ביצוא בפרט ובתעשייה בכלל.
הכותב הוא יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
- 25.רק בשביל ההסטוריה - הריבית כמובן עלתה ב-1.12.2018. (ל"ת)ההסטוריון 27/11/2018 10:15הגב לתגובה זו
- 24.דן 08/10/2018 17:12הגב לתגובה זוכל הכבוד
- 23.יוסי פרנק 23/09/2018 08:30הגב לתגובה זוכל הכלכלנים בבנק ישראל כנראה לא מגיעים לרמתך, ולא מכירים את טיעוניך. הגיע הזמן שיבינו זאת. אתה טוען זאת כבר מספר שנים, ואני באמת מתפלא איך אף אחד מבנק ישראל , לא משיב אליך. ואני אומר זאת ברצינות, ולא לקנטר אף אחד. בבנק ישראל יושבים במגדל השן, ולא שמים על אף אחד. טוב שהנגידה מסיימת את הקדנציה שלה. נראה מה יעשה או תעשה הנגיד/ה החדש/ה.
- 22.Talor 22/09/2018 09:52הגב לתגובה זוהכותב כבר תקוע שנים עם אותה תיזה. אולם פשוט לא תופס את השינויים הטקטונים שקורים בטכנולוגיה, ובכלכלה העולמית. הדולר לא יחזור לרמות בהן היה. הכלכלה האמריקאית שלכאורה נראית במצב "מצויין" נמצאת בעצם על כרעי תרנגולת של חוב שלא מפסיק לגדול ושל פערים אדירים שנפערים כתוצאה מהשינויים הטכנולוגים ,חברות הפאנג מול הכלכלה המסורתית והעסקים הקטנים. זה מרשם לכאוס חברתי. הכל מבוסב על צריכה ורובה הולכת ונעשית מקוונת.
- 21.נגידה כלומניקית ועלובה וזו התוצאה בשער הדולר (ל"ת)nav 18/09/2018 18:12הגב לתגובה זו
- 20.כל פעם אתה מקבל במה,וטועה. (ל"ת)דודי 18/09/2018 07:37הגב לתגובה זו
- 19.ירון 18/09/2018 07:35הגב לתגובה זואני מעדיף להמר בקאזינו.
- 18.תומר 17/09/2018 19:49הגב לתגובה זוכאשר הדולר מתחזק מול מטבע אחר בתוך הסל (שהוא אינו השקל) - התחזקות של מטבע אחד אולי מעלה יותר כיוון שהחלק היחסי שלו בסל גבוה יותר מאשר ההחלשות של המטבע הנגדי? לא כך הדבר.?
- 17.אכן נראה שלא יהיה שינוי, אבל זה תמיד הזמן שהכל מתהפך!!! (ל"ת)שמואל 17/09/2018 11:14הגב לתגובה זו
- 16.דרור 17/09/2018 10:09הגב לתגובה זומר פרנק קבל תרגיל: נניח שבסל יש רק דולר ויורו. משקל הדולר 60 והיורו 40. ונניח שהדולר עולה ב-10% לעומת היורו. מה לדעתך יקרה לשקל מול הסל? קח את הזמן מר פרנק תחשוב אולי תצליח לפתור או שאיזה סטודנט שנה א בכלכלה יעזור לך. אתה כנראה מושקע עמוק בדולר וזה משב לך את יכולת החשיבה.
- ותיק בתחום 17/09/2018 11:09הגב לתגובה זוכנס לאתר בנק ישראל ותבין גם עם בגרות בלבד
- דרור 17/09/2018 17:52אני אסביר למה התכוונתי. הסל הוא ממוצע משוקלל של שערי חליפין של מטבעות ביחס לשקל. אם מטסע עם משקל גבוה עולה יחסית למטבע עם משקל נמוך יותר אזי הממוצע המשוקלל עולה דהיינו ערך הסל עולה דהיינו יש פיחות של השקל ביחס לסל אם יש לך תשובה עניינית לזה אשמח לשמוע
- 15.שי.ע 16/09/2018 18:58הגב לתגובה זווממש בלתי יאמן ..
- 14.כלכלן 12/09/2018 16:24הגב לתגובה זויחזקאל סובל מנדודי שינה כרוניים, ולכן בשעות הלילה הקטנות, בייחוד בשבתות וחגים הוא מתגנב למחשב שלו ומוכר כמה דולרים. שלפחות הם ינוחו בשלום על משכבם נאנח יחזקאל וחוזר למיטתו.
- 13.קותי 12/09/2018 15:28הגב לתגובה זומכאן מתחילה הבעיה!
- 12.Boris 12/09/2018 13:59הגב לתגובה זוWe do not wish and we do not lecture we just predict and it seems to work Thanks ou
- 11.ליוסי פרנק 12/09/2018 12:56הגב לתגובה זוהנדלן ואחריה את כל המשק. הם לא רוצים את זה ומנסים להמשיך להחזיק ריבית נמוכה עד שהכלב ימות או הפריץ ימות. תאר לך שכלכלת ארה"ב תיכנס לקשיים, והעלאת הריבית שם תיבלם? בינתיים - מחזיקים מעמד.. כבר עשור שלם..
- 10.תומר 12/09/2018 12:19הגב לתגובה זומה שקובע זה סל המטבעות, והשקל לא מפסיק להתחזק מול סל המטבעות. על פי התחזקות הדולר בעולם מול כל המטבעות, לולא החלשות סל המטבעות מול השקל, הדולר היה כבר צריך להיסחר בשער 3.80 עד 3.90.
- 9.בוסים כושלים - כחלון ונתניהו .. אין ציפיות אין אכזבות (ל"ת)חיים 12/09/2018 10:27הגב לתגובה זו
- 8.אייל 12/09/2018 10:25הגב לתגובה זובעשר השנים האחרונות הדולר הוא השקעה לא טובה . השקל חזק וימשיך להתחזק אי אפשר ללכת נגד מגמה . השער האמיתי הוא דולר שווה כ2.9 כל הייתר מלאכותי . ומה ש מלאכותי לא מחזיק מעמד לאורך זמן . ככל שהמצב הבטחוני נרגע יחסית השקל ימשיך להתעצם . גם אם הנגיד יקנה עוד 10 מיליארד דולר זה לא יעזור . לגברת פלוג אין שיקולי אגו . לא מכובד מה שרשמת
- 7.עמי 12/09/2018 09:39הגב לתגובה זוהעובדים בישראל קיבלו משכורת בשקלים. לא שיש בעיה עם ספקולנטים, אבל מי שמהמר על החלשות השקל הוא כותב המאמר.
- דן 12/09/2018 15:12הגב לתגובה זוהנזק ב 2017 היה כ 10% מהרווח השנתי. אגב זה פוגע גם בהכנסות המדינה כי משלמים פחות מס על רווחים.
- 6.משקיע 12/09/2018 09:30הגב לתגובה זוהכתבה מגמתית (כמו הכתבות הקודמות של יוסי שמאמין שהשקל צריך להחלש כבר שנים) עם זאת התיאור של יוסי לגבי חישוב סל המטבעות שגוי (או בכוונה או שמעיד על חוסר הבנה) השקל נסחר אך ורק מול הדולר. כל שאר הצמדים הם מכפלה של שע"ח זה עם הצמד הרלבנטי. לכן כשהלירה הטורקית זזה אל מול הדולר והשקל לא שעח שקל לדירה זז ולא כמו שהציג יוסי. האיזון בין השקל לעולם מתבצע אך ורק במסחר אל מול הדולר.
- 5.דן 12/09/2018 09:25הגב לתגובה זואבל השומרים....... נרדמו מזמן ולא מתאים להם להתעורר
- 4.יעקב 12/09/2018 09:11הגב לתגובה זואני בטוח שהבנק ישראל מודעים לבעיה מה ההצעה שלך הרי מול ספקולנטים בלתי אפשרי להתמודד גם אם לרכוש מיליוני דולרים
- דן 12/09/2018 15:10הגב לתגובה זובסוף שבוע. בסוף שבוע אפשר לנטרל אותם במספר זעום של דולרים לעומת המיליונים שניקנו
- 3.עושה מה ש ביבי רוצה ...דאוגת לשקל חזק לטובת החברהעשרים (ל"ת)אזרח מודעג 12/09/2018 08:51הגב לתגובה זו
- אתה לא אזרח מודאג, אתה שמאלן חולה נפש אכול שנאה לנתניהו (ל"ת)זוועה גלון 12/09/2018 11:51הגב לתגובה זו
- 2.אזרח מודעג 12/09/2018 08:26הגב לתגובה זואו למישהו בבנק ישראל או הנגידה ...יש אינטרס אישי שהדולר לא יעלה...אני עוקב אחרי מדד הדולר הרבה זמן .. ותודה לכתבה ...בנק ישראל עושה טעות לאזרחי ומדנת ישראל....
- 1.יוסי שיהיה שנה טובה (ל"ת)אבי 12/09/2018 08:23הגב לתגובה זו
סמאד 3החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.
צילום: Pixabay, Pexelsמלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.
