אנו עדים לאחרונה לפיחות של השקל כנגד הדולר. נכון ליום רביעי, כנגד הדולר רציף פוחת השקל 2.8% מאז ה-29.6.17 ושב חודשיים לאחור; כנגד האירו רציף פוחת השקל 3.9% בתקופה זו. הדבר מושך תשומת לב משתי סיבות:

1. זה זמן הורגלנו לתיסוף מתמשך של השקל, שבמהלך המחצית הראשונה של השנה עלה מדרגה (השער ירד) מרמה של 3.80-3.70 לרמה של 3.50.

2. פיחות השקל מתרחש בעוד הדולר מפוחת בעולם. למעשה, המשק פוחת מול כל המטבעות וכמובן מול הסל, מה שהופך את הפיחות ל"סיפור מקומי".

מה הגורמים לכך?

1. בנק ישראל מזהה את התפנית ומתוך רצונו שהשקל יפוחת משמעותית רוכש מט"ח ופועל עם המגמה. בד בבד אותתה הנגידה כי תרחיש של עליית ריבית רחוק למדי.

2. משרד האוצר, כנוהגו מעת לעת, מנצל את השקל המתוסף לעסקאות גידור, המשפרות את תמהיל החוב; המשרד דיווח על עסקה של 1.5 מיליארד דולר שהתבצעה לאחרונה.

3. הדיווחים החקירתיים האחרונים נוסכים אי-ודאות שנוטה להרתיע סוחרים, המעדיפים להמתין על הגדר ולהקטין חשיפה.

4. מדד יולי, שירד 0.7%, טרף את הקלפים וכעת לעליית ריבית עד אמצע 2018, העולה מתחזית בנק ישראל, סיכוי קלוש בלבד; מנגד עולות הריביות, או מסתמן שיעלו, במקומות אחרים בעולם, ופער הריביות עתיד לגדול לרעת השקל.

• למה הדולר מזנק ב-1.2% והאם זה יימשך?
• הורדת דירוג ואיום איראני? הדולר יורד ל-3.755
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

5. מומנטום. שינוי כיוון, גם אם הוא קצר-ימים, נוטה לגרור הערכות/חששות מתפנית בת-קיימא, שתקשה על בעלי חוב נקוב מט"ח, ואלו נוטים להקטין חשיפה מחשש שעלות המימון תגדל.

6. רגישות. היות ותיסוף השקל ממושך כל כך, כל ידיעה, כגון זו של דויטשה בנק, שהמליץ ללקוחותיו להקטין חשיפה לשקל, גוררת תגובות-יתר.

7. נקודתית, דווח על שתי חברות עסקיות גדולות שהמירו שקל למט"ח בסכומים גבוהים, יחסית.

מטבע הדברים, קשה מאוד להעריך כיווני שערי מטבע. כך, בניגוד להערכות ששער הדולר-האירו ירד לשוויון (כתוצאה מעליית ריבית בארה"ב כנגד ריבית 0% בגוש האירו), התהפכה הקערה ושער החליפין עלה ל-1.15 דולר לאירו.

מה הלאה?

ניסיון העבר מראה כי מומנטומים יכולים לחלוף תוך זמן קצר, או להתבסס לפיחות בר-קיימא, אם היסודות הכלכליים תומכים בכך. נכון להיום, במקרה של המשק הישראלי, הנתונים הכלכליים פועלים דווקא לטובת השקל:

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

1. התמ"ג גדל בעקביות יותר מאשר התמ"ג של רוב המדינות המתועשות, בפרט ביבשת אירופה; התעסוקה גבוהה והפריון השתפר.

2. ייצוא הגז הטבעי, או תחזיות לגביו, גורר תיסוף של המטבע, כפי שקרה בעבר למדינות אחרות שגילו משאבי טבע בהיקפים מסחריים.

3. הייצור והייצוא מישראל עתירי ההיי-טק של ועסקאות exits, התומכים דרך קבע בש"ח.

4. הפרשי תשואות הפדיון עדיין נוטים לטובת אג"ח ישראליות, ממשלתיות ואחרות בהשוואה לאג"ח של מדינות מתחרות אחרות (באירופה).

5. דירוג החוב של ישראל (בניכוי הסיכון המדיני-בטחוני) הוא מהגבוהים בעולם.

6. פרמיית הסיכון הגיאו-פוליטית נחלשה מאוד; ישראל זכתה לקרדיט רב בעולם לאחר שהייתה בין הבודדות שלא נקלעו למיתון במשבר 2008.

7. התחזית הרשמית של בנק ישראל היא עדיין שהריבית תעלה באמצע 2018; יותר מכך: בנק ישראל לא יכול באמת "להתעלם" מעליות ריבית בעולם, שכן אם תשואות הפדיון בחו"ל יעלו, העלייה תחלחל, בסופו של דבר, לתשואות הפדיון המקומיות וזה ינתק את הקשר בין המדיניות המוניטארית, הפועלת על המח"מ הקצר, לבין עלות האשראי, הנגזרת מהמח"מ הבינוני-ארוך. בנק מרכזי לא יכול להרשות לעצמו לאבד כך קשר ואמינות.

8. פיחות מהיר של השקל יחלחל למדד המחירים לצרכן, מה שעלול להקפיץ עד מהרה את האינפלציה. הטיעון נשמע מוזר, כי רק עכשיו המדד ירד 0.7%, אולם רוב הגורמים לכך היו אקסוגניים (כולל פעולות של הממשלה) ולא שקפו רפיון של המשק/הצריכה הפרטית, אלא דווקא איתנות. החוב של משקי הבית גדל וכך גם גיוסי החברות; בנק ישראל לא יוכל להתבונן מהצד ולהחזיק ריבית אפסית, אם כתוצאה יהיו לחצי מחירים. אמנם הרציונל לריבית הנמוכה הוא רצון לעודד פיחות של השקל, אך חלקים חשובים אחרים של הכלכלה עלולים לחייב דווקא ריבית גבוהה יותר (ולא הזכרנו את שוק הדיור לעניין זה).

9. ככל שבנק ישראל רוכש מט"ח ושומר על ריבית 0%, הגירעון במאזניו גדל ויכולתו לממן, בעתיד, דרך עודפיו חלק מהגירעון התקציבי פוחתת. לכן, הממשלה תיאלץ להגדיל את הנפקות האג"ח, מחירן של האג"ח ירד, תשואת הפדיון תעלה, עלות האשראי תתייקר ושוב ינותק הקשר בין הריבית לבין עלות ההון.

שורה תחתונה