אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, מוביל בימים אלה מספר רפורמות בענף החיסכון הפנסיוני, שלהן השלכות ישירות ועקיפות על מעסיקים. כבר תקופה ארוכה שנבחנות דרכים שונות להפרדת שירות שמקבל מעסיק מסוכן הביטוח למול השירות שמעניק אותו סוכן לעובדי החברה.

במקביל, אושר לאחרונה בכנסת בקריאה ראשונה תיקון החקיקה בדבר זכות העובד לבחור בסוכן או יועץ פנסיוני. מה שעלול לפרום הסדרים פנסיוניים שיצרו מעסיקים לעובדיהם לאורך השנים.

גזירה חמורה יותר של אגף שוק ההון נחתה לאחרונה על ראשיהם של המעסיקים - הסדרת אופן התשלום לחברות המנהלות את החיסכון הפנסיוני ויצירת ממשק מעסיקים אחיד. במסגרת רפורמת ועדת בכר, הוסמך אגף שוק ההון לקבוע הנחיות למעסיקים בתחום הפנסיוני. משכך, בתקנות חדשות שפורסמו לפני כחודש, ב-ב11.8.2014, נקבע כי על מעסיקים יהיה לדווח לגופים הפנסיונים באופן ממוחשב על הפקדות עובדיהם, ובעתיד כנראה אף להעביר הפרשותיהם הפנסיוניות בדרך ממוכנת.

כיום, מעסיקים רבים מעבירים הפרשות פנסיוניות של עובדיהם בשיקים, במס"ב או בהעברות בנקאיות, יחד עם רשומות נפרדות שמפרטות את פיצול התשלומים, בין אם ישירות ובין באמצעות סוכן פנסיוני. החקיקה כיום מתירה למעסיק להעביר הפרשות פנסיוניות של עובדיו עד 7 ימי עסקים מיום תשלום שכר העבודה, ולא יאוחר מה-15 לחודש, לפי המוקדם. מעסיק אשר מפגר מהמועדים הקבועים בחוק, עשוי לקבל דרישה מהגופים המוסדיים בגין ריבית פיגורים, ואף תביעה בגין פיצויי הלנות שכר.

• פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
• פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תקנות התשלומים החדשות, קובעות נורמה חדשה ביחסי מעסיקים וחברות מנהלות חיסכון פנסיוני, כך שיהיה על המעסיק להעביר לגופים המוסדיים רשומה דיגיטלית ביום העברת ההפרשות הפנסיוניות, כשאלו מצידם יחזירו היזון חוזר למעסיק תוך שלוש שעות על קבלת הרשומה באופן תקין, ותוך שלושה ימי עסקים על קליטת הנתונים במערכות הגופים הפנסיונים.

על פניו, הרעיון מבורך, אך אליה וקוץ בה

אמנם מדובר בשדרוג הדיווחים ומניעת תקלות, אך ספק רב מאוד אם מעסיקים, בייחוד עסקים עתירי עובדים, יהיו מסוגלים לעמוד בהוראות החדשות, שכן יהיה צורך ב"צבא" של חשבי שכר, שידרשו להזין את כל נתוני העובדים, תוך קליטת נתונים שגויים שיעבירו הגופים הפנסיונים - והכל בפרקי זמנים קצובים.

גם הגופים המוסדיים עשויים להידרש ל"צבא" של עובדים, שבתקופה קצרה, בתחילת החודש ידרשו לקלוט אלפי רשומות באופן דיגיטלי. במקביל, החברות המנהלות ינהלו מערך של גביית הפרשי ריבית פיגורים ממעסיקים אשר העבירו הפרשות עובדיהם באיחור, החזרת הפקדות עודפות למעסיקים, ופיתוח ממשק ייעודי לקליטת נתוני מעסיקים עוד בינואר 2015.

• מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
• איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

לא רק מעסיקים עתירי עובדים עשויים להיתקל בבעיה - גם עסקים קטנים ובינוניים, אשר לא יוכלו להעמיד "צבא" של חשבי שכר לטיפול בהפרשות הפנסיוניות של עובדיהם, עשויים להפר את התקנות החדשות, ולחוב בריביות פיגורים.

אין חולק כי המהלך עשוי למנוע תקלות רבות בדיווחי מעסיקים לחברות המנהלות, לייעל את הטיפול בקליטת הכספים הפנסיונים של העובדים, לגבות ריבית פיגורים ממעסיקים שלא מפרישים במועדים הקבועים בחקיקה וכדומה. אולם, היות והמסלקה הפנסיונית המרכזית, שמשרד האוצר דחף להקמתה, עדיין לא נערכה טכנולוגית לפיתוח ממשק מעסיקים ישירות מכל עסק בארץ לכלל הגופים המוסדיים, הרי התקנות החדשות הן "רתימת העגלה לפני הסוסים".

מדובר בגזירה חדשה למעסיקים, שספק אם מי מהם יוכל לעמוד בה, וגם אם כן, הרי שעלותה תהיה כה גבוהה, עד כי רב הנזק מהתועלת. למרות זאת, לעניות דעתי שאין לגנוז את תקנות התשלומים החדשות. דהיינו, לאחר פיתוח תשתית מתאימה להתחברות מעסיקים למערכת המסלקה הפנסיונית המרכזית ופיתוח מקביל בתוכנות השכר, יהיה ניתן לפתח בהדרגה גם מערך של דיווחים שוטפים ממעסיקים לגופים הפנסיוניים ובעתיד גם העברת גבייה כספית.

אין מקום להמשיך ולפעול ברשומות מנייר ושליחים שמעבירים שיקים ממעסיקים לגופים הפנסיוניים. אולם, בכדי שמערכת כזאת תעבוד ללא תקלות, נדרש זמן פיתוח מתאים לתוכנות מחשוביות חדשות, הרצת בדיקות, הדרכת חשבי שכר וכדומה. נדרש גם להחיל בהדרגה את התקנות החדשות על עסקים גדולים מאוד, ועם השנים להוסיף את העסקים הבינוניים והקטנים, בכדי שחברות השכר למיניהן יוכלו להציע את השירות במחיר מוזל. אחרת, כוונת משרד האוצר לקדם דיגיטציה למערך התשלומים הפנסיונים ממעסיקים, עשויה להיות בבחינת גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה.