קרן המטבע חותכת שוב את תחזית הצמיחה העולמית, בפעם השניה השנה - ומצביעה על 2 סיבות עיקריות לכך

הארגון הכלכלי המוביל יוצא באזהרה חמורה לקובעי המדיניות הכלכלית בעולם: "אין מקום לטעויות"
גיא ארז | (14)

כאילו חסרות סיבות ללחץ בשווקים - קרן המטבע הבינלאומית חוזרת וחותכת את תחזית הצמיחה בעולם, בפעם השניה השנה, ואף מזהירה מסטגנציה כלכלית (קפאון), בשל התקופה הארוכה בה נרשמת האטה בצמיחה - מה שיוביל למעין לופ של תוצאות המזינות אחת את השניה.

לפי הדו"ח של הארגון, התקופה הממושכת בה נרשמה צמיחה איטית בכלכלה העולמית הביאה לחשיפה מוגברת לסיכונים נוספים - ואף העלתה את הסיכוי לסטגנציה. קרן המטבע חוזה צמיחה בכלכלת העולם בשיעור של 3.2% בלבד, כשרק בחודש ינואר האחרון הנתון הצפוי עמד על 3.4% - וגם זאת, לאחר הורדת התחזית. נזכיר כי ב-2015 כלכלכת העולם צמחה ב-3.1%, כך שמדובר בתחזית עגומה למדי - הצופה גידול מינורי בתוצר העולמי.

בעדכון הרבעוני של הקרן, מסמנים את הירידה ביצוא וההאטה בהשקעות כסיכונים ממשיים, כמו גם מחירן הנמוך של הסחורות בעולם - החל ממחיר הנפט ועד מחיר החיטה. בקרן מציינים כי ההאטה בסין (שמביאה להאטה עולמית) ומחירי הסחורות הנמוכים גובים ועוד יגבו  מחיר כבד בשווקים המתעוררים - כשאלו עדיין נאבקים בהשלכות של המשבר הקודם.

כבר בדו"ח הקודם הזהירו בקרן המטבע כי המאמץ של הבנקים המרכזיים עשוי שלא "לספק את הסחורה" - וקראו להם לפעול יד ביד עם קובעי המדיניות בעולם. לפי הדו"ח הנוכחי, מדיניות מוניטרית מקילה אמנם תורמת לעליות בביקושים המקומיים בכלכלות המתקדמות, אך הביקושים החלשים בשווקי היצוא של כלכלות אלה, יחד עם עליות בשערי המטבעות שלהן (במיוחד בארה"ב) - מקשים על התאוששותן של הכלכלות.

פרט לסיבות הכלכליות שצוינו מעלה, מסמנים גם את חוסר היציבות והאלימות במספר מדינות (כמו סוריה), שהובילו למשבר הפליטים: "הדבר מאתגר את היכולת של האיחוד האירופי לשמור על מדיניות הגבולות הפתוחים, וככל שתקריות הטרור הולכות ומתרבות, הקושי לכך רק הולך וגדל". בקרן אף מזהירים מגל של לאומנות שעשוי לשטוף את אירופה בשל משבר הפליטים - ואת תחילת המגמה כבר רואים בהתחזקותן של מפלגות הימין הקיצוני ביבשת.

 

מעבר לחיתוך תחזית הצמיחה ל-2016, גם התחזית לשנה הבאה נראית עגומה: הקרן החליטה להוריד את תחזית הצמיחה ל-2017 גם כן, לשיעור של 3.5%, בעוד ההערכה הקודמת עמדה על 3.6%.

בחלוקה לאזורים גיאוגרפיים, תחזית הצמיחה לגוש היורו ולארה"ב נחתכת ב-0.2%, כשביפן כבר מדובר על חיתוך של 0.5% השנה. נתון שבהחלט אמור להדאיג את קובעי המדיניות ביפן הוא התחזית למדינה לשנת 2017, שעומדת על מינוס 0.1% (!).

קיראו עוד ב"גלובל"

גם לגבי אירופה קרן המטבע מודאגת - ובעיקר לגבי האפשרות שבריטניה תצא מהאיחוד האירופי (המהלך שזכה לכינוי Berxit) : לפי הקרן, יציאת הממלכה המאוחדת מן האיחוד האירופי 'יכולה לגרום לנזק אזורי העולמי חמור,  בשל שיבוש יחסי המסחר. נזכיר כי מי שיחליט האם בריטניה תצא מהאיחוד אינם פוליטיקאים או כלכלנים - אלא דווקא האזרחים הבריטים עצמם, במשאל עם שייערך בחודש יוני.

לגבי סין, שנתוני הצמיחה שלה הכניסו בתחילת השנה את השווקים הפיננסיים לטלטלה קשה (בין היתר בשל חוסר הוודאות סביב האמינות שלהם), צופה הקרן לשנת 2016 צמיחה איטית יותר מהשנה הקודמת, בשיעור של 6.5%. מנגד - מדובר בעליה לעומת התחזית הקודמת, וזאת בין היתר בשל תכנית התמריצים עליה הכריזה הממשלה. לגבי השנה הבאה, בקרן צופים כי שיעור הצמיחה ב"קטר העולמי" ימשיך להאט, וב-2017 יעמוד על 6.2% בלבד.

ומה לגבי ישראל? הקרן צופה כי כלכלת המדינה תרשום עלייה בצמיחה, ירידה באינפלציה ויציבות ברמת האבטלה בשנים 2016-2017. לפי הדו"ח, כלכלת ישראל תצמח השנה ב-2.8%, ובשנה הבאה ב-3%. נזכיר כי בשנה שעברה (2015) צמח התוצר בישראל ב-2.6%.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אורן 12/04/2016 21:06
    הגב לתגובה זו
    יחזרו הביתה לילדים. ולא יקראו ספרים כל היום
  • 12.
    אמנון 12/04/2016 21:04
    הגב לתגובה זו
    הנגידים אומרים רק למעלה , ועיתונים אומרים רק למטה. ממאמין לנגידים
  • 11.
    אחריות מלאה קנו קולים על אירופה וארהב, תהנו. (ל"ת)
    איתמר 12/04/2016 18:18
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אני לא טועה ולא מטעה כמו מאיר ברק,כמו בועז איילון,ודודו (ל"ת)
    איתמר 12/04/2016 18:17
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    בנקים בעיקר לאומי דיסקונט ופועלים, הבורסות בעולם לשיאים (ל"ת)
    איתמר 12/04/2016 18:17
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    תיקנו בכמויות מה שאמרתי לכם,קסם לונג נסדק,לונג דקס פי 3 (ל"ת)
    איתמר 12/04/2016 18:16
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אתם מטומטמים, הבורסות בעולם לשיאים חדשים. (ל"ת)
    אבי 12/04/2016 18:11
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מה עגום בירידה של 0.1%??????? (ל"ת)
    יובל 12/04/2016 17:32
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רועי 12/04/2016 17:28
    הגב לתגובה זו
    RUN FOR YOUR LIFES
  • LIVES (ל"ת)
    eric 12/04/2016 23:43
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לא אמרו "הסכין בפעולה " קרן המטבע לא מדברים ככה ! (ל"ת)
    ביזפורטל הנכבד 12/04/2016 16:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חחחחח 12/04/2016 16:35
    הגב לתגובה זו
    גם אם תל אביב תישטף בצונאמי המעוף היום יעלה כי זה מה שהחליטו המוסדיים כותבי המעוף . חותך עאלק
  • 2.
    ירקרק 12/04/2016 16:26
    הגב לתגובה זו
    נכסים
  • 1.
    צאו מהבורסה מפולת בקרוב (ל"ת)
    בכיר בעולם המוסיקה 12/04/2016 16:23
    הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."