נתניהו הטיל פצצה: סגירת רשות השידור והקמת 'התאגיד' נדחתה לתחילת 2018

מההודעה: "השידור הציבורי החלופי עדיין לא ערוך". השר ארדן: "לצערי לא תוקם רשות שידור חדשה"
יוסי פינק | (18)
נושאים בכתבה נתניהו
ראש הממשלה בנימין נתניהו מטיל היום פצצה בשוק התקשורת כאשר בהודעה משותפת עם יו"ר ההסתדרות ניסנקורן הוא מודיע על דחיה משמעותית בסגירת רשות השידור והקמת תאגיד השידור החלופי. התחלת פעילות התאגיד במקביל לסגירת רשות השידור אמורה הייתה להתרחש ב-1 באוקטובר הקרוב, וכעת נדחתה לתחילת 2018. צריך להבין שעד כה גייס התאגיד מעל 200 עובדים שכעת יהיו למעשה מחוסרי פעילות ומנגד רשות השידור שפועלת ללא שום אופק - תמשיך בעבודתה. כך נכתב בהודעה: "בהמשך להודעתו של ראש הממשלה בנושא רשות השידור ובהמשך לשיחות שניהל יו ר ההסתדרות ניסנקורן עם מנכ ל משרד התקשורת שלמה פילבר, השידור הציבורי החלופי בתאגיד החדש עדין לא ערוך. מתוך חשיבות שלא לייצר שום נתק בשידור הציבורי ולייצר שידור ציבורי רציף ומלא, על דעת יו ר ההסתדרות ומנכ ל משרד התקשורת, תידחה סגירת רשות השידור לתחילת 2018. יש עוד לוודא שהשידור הציבורי יהיה כפי שגם ציין ראש הממשלה, שידור מירושלים, כבר מיום השידורים הראשון". השר גלעד ארדן שבתקופתו כשר התקשורת יזם את סגירת רשות השידור והקמת התאגיד כתב כך בחשבון הטוויטר שלו: "משמעות הודעת ההסתדרות על הדחייה בתחילת שידורי התאגיד תהיה לצערי הרב שלא יוקם בישראל שידור ציבורי חדש. אף עיתונאי מחוץ לגוף הקיים לא יוכל לתת אמון בתאריך החדש ולהצטרף וכך נישאר עם רשות השידור הישנה או בלי שידור ציבורי כלל. אני קורא לראש הממשלה וליו ר ההסתדרות לשקול מחדש את הדחייה. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, שכיהנה כיו"ר הועדה המיוחדת לחוק תאגיד השידור הציבורי: "ראש הממשלה נתניהו בכובעו כשר התקשורת יחד עם אבי ניסנקורן יו ר ההסתדרות החליטו לחסל סופית כל ניסיון לקיים שידור ציבורי על פי חוק שאותו ראש ממשלה אישר בקדנציה הקודמת. הם כנראה החליטו לעשות הכל כולל הכול על מנת למנוע את קיום חוק תאגיד השידור הציבורי. ככה נראה זלזול בחקיקה ויותר מכל זלזול בצורך לקיים גוף חדש ונקי עם עיתונאים מצוינים שרק בשבועות האחרונים התבשרנו על שמותיהם של רבים וטובים שהצטרפו לשורות התאגיד. מעניין איך יגיב שר האוצר משה כחלון על הדחייה הנפסדת הזו שהרי מדובר בתוספת תקציבית משמעותית שאין בה כל צורך מלבד גחמה של שר התקשורת. אנחנו לא נאפשר את ההתנהלות הזו, ובכוונתי לקיים בהקדם דיון בוועדה לביקורת המדינה. חייבים לשים סוף לזלזול בשידור הציבורי בישראל."

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    אזרח 19/07/2016 11:21
    הגב לתגובה זו
    בידיוק כמו ארדואן ופוטין.
  • 16.
    קתדרה לדיקטמוקרטיה 19/07/2016 11:09
    הגב לתגובה זו
    תלמידים: עם שוטה
  • 15.
    שי 19/07/2016 10:43
    הגב לתגובה זו
    ראש ממשלה שלא מסוגל לקבל שום החלטה רצינית!
  • 14.
    זאת הפצצה שהטיל מכל הסיפור על הפצצה באיראן? (ל"ת)
    מסכן 19/07/2016 10:22
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    עופר 19/07/2016 09:30
    הגב לתגובה זו
    צופה רק בערוץ 11
  • 12.
    ביבי חייב ללכת יריקה בפני הציבור (ל"ת)
    שמוליק 19/07/2016 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    שוב הוא נכנע ראש ממשלה חלש מאין כמותו (ל"ת)
    להחליף את ביבי 19/07/2016 08:59
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    לסגור מיד 19/07/2016 08:57
    הגב לתגובה זו
    לא צריך לממן עוד פרזיטים במשכורות חודשים ששווה משכורת פועל שעובד שנה. תסגרו כבר. ובהזדמנות זאת טלויזיה 50 אינט עולה ב ארה"ב פחות מ 1200 ועוד טלויזיה חכמה ופה זה עולה פי 5. ולהוריד חזרה את המס של לפיד הכושל שכל מה שהוא נגע נהיה מס על מס . כנ"ל כחלון .
  • 9.
    שיא הציניות שיא של שחיתות ציבורית יחי הקיסר מקיסריה יחי (ל"ת)
    לילי 19/07/2016 08:14
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לאט אבל בבטחה , נעלמ ים ההבדלים בין (ל"ת)
    ביבי לארדואן! 19/07/2016 07:25
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חיים 19/07/2016 07:20
    הגב לתגובה זו
    היתנהלות מושחתת וחסרת אחריות
  • 6.
    הרשות מערכת לקידום הרצאות של החבר'ה (ל"ת)
    בכפיים 19/07/2016 07:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דנה 19/07/2016 05:42
    הגב לתגובה זו
    ארדן ולפיד רצו לסגור את רשות השידור ולזרוק 1200 עובדים הביתה בערב ראש השנה וכל זאת אך ורק מתוך נקמנות אישית...
  • כל מילה בסלע עובד רשות (ל"ת)
    עובד רשות 19/07/2016 08:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אין עתיד 19/07/2016 05:38
    הגב לתגובה זו
    וחבל. לפיד הנאור הטיל מס גבוה על טלויזיה של 50 אינטש לצבור אסור לראות בטלויזיה גדולה . יש על זה קנס והיא בוכה על סגירת הרשות. עכשיו נראה נהירה גדולה של שדרנים לכנסת כי כל המובטלים משם הגיעו לכנסת לעשות לנו חיים שחורים. טוב שביבי סוגר . היא גם ככה מחסל את המדינה אין משהו שהוא לא עשה כדי להרוס ולשדווד את כספי הצבור מי יתן והמהלך הבא של ביבי לפני שהוא נכנס לכלא יהיה צמצום חברי הכנסת ל 60 גם יעיל גם חסכוני וגם צודק אם כבר מכירת חיסול אז הכלללל.
  • 3.
    שמטוב 19/07/2016 04:19
    הגב לתגובה זו
    קודפ פיטרו עובדים מנוסים, אחר כך שוכרים עובדי בטלה, לבסוף נישארנו עם החרא רק שנשלם יותר. היה צריך להגיע להחלטות לפני ההליכים. ולאחר שמגיעים להחלטה לא לשנות כיוון.
  • 2.
    ועלינו, משלמי המיסים הצעירים, ביבי לא חושב (ל"ת)
    ביבי הפקרות 19/07/2016 02:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    האמת 19/07/2016 02:15
    הגב לתגובה זו
    שיש הרבה חברי מרכז שסידרו להם ג'ובים מפוברקים זה נדחה שנה אחרי שנה.. ויש גם טמבלים בהסתדרות שייקחו את האחריות
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

תיירות במרוקו קרדיט: גרוקתיירות במרוקו קרדיט: גרוק

בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות

התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב


הדס ברטל |

ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.

אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.

במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air),  אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.

מטוס
 וויזאייר קרדיט: מתוך אתר החברה
מטוס וויזאייר - קרדיט: מתוך אתר החברה


אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.