איציק אברכהן שופרסל
צילום: סיון פרג'
דוחות

שופרסל: רווח של 387 מיליון שקל ב-2020; הכנסות בסך 15 מיליארד

קמעונאית המזון צמחה ב-14-16% ברבעון האחרון של 2020 ובשנה כולה; הכנסות הרבעון עמדו על כ-4 מיליארד ש' והרווח הסתכם ב-120 מ' (עלייה של 44%); מכירות האונליין מהוות חמישית מהמחזור ו-Be הגיעה לאיזון תפעולי; יחולק דיבידנד בסך 140 מ'

איתי פת-יה | (6)
נושאים בכתבה שופרסל

קמעונאית המזון שופרסל 0.03% מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של 2020 ולשנה כולה: ההכנסות ברבעון  הסתכמו  בכ-3.9 מיליארד שקל - צמיחה של 15.9% על פני רבעון מקביל - והרווח הנקי בכ-120 מילון שקל - גבוה בכ-2.6% בהשוואה לכ-117 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. בשנה כולה ההכנסות עמדו על 15.2 מיליארד שקל והרווח הנקי על 387 מיליון שקל, עלייה של 14% ו-44%, בהתאמה, לעומת נתונים של 13.3 מיליארד שקל ו-268 מיליון שקל ב-2019. החברה תחלק דיבידנד בסכום כולל של 140 מיליון שקל.

הרווחיות הגולמית עלתה גם כן מעט - מיליארד שקל ברבעון הרביעי עם שיעור רווחיות של 27%, זאת לעומת 898 מיליון שקל ברבעון מקביל ושיעור רווחיות גולמית של 26.9%. לעומת זאת בשנה כולה שיעור הרווחיות הגולמית רשמה ירידה זעירה: רווח גולמי של 4 מיליארד שקל ושיעור רווחיות גולמית של 26.5%, מול 3.6 מיליארד שקל ב-2019 ושיעור רווחיות גולמית של 27%. בחברה הסבירו את הקיטון בהורדת מחירים וגידול בשיעור מכירות האונליין.

הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ-202 מיליון שקל, המהווים כ-5.2% מהמחזור וזאת לעומת כ-116 מיליון שקל ברבעון מקביל, שהיוו כ-3.5% מהמחזור דאז. בשנה כולה נרשם נתון שיא של רווח התפעולי בסך 718 מיליון שקל, שהם כ-4.7% מסך ההכנסות לעומת 521 מיליון שקל שהיוו כ-3.9% מההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד.

הגידול בהכנסות מיוחס בעיקרו לצמיחה ברצפת המכירה בסניפי שופרסל, ברשת Be ובערוץ האונליין. כך, המכירות בסניפים זהים גדלו בשיעור של כ-13.4% השנה ובכ-15.4% ברבעון הרביעי לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בשופרסל מציינים כי בנטרול הכנסות מס חד פעמיות ב-2019, הרווח הנקי השנתי רשם גדל השנה בכ-80%, וזה הרבעוני גדל בכ-87%. באשר לפעילות האונליין, זו רשמה הכנסות רבעוניות של 805 מיליון שקל והנתח שלהן מתוך כלל ההכנסות גדל לכ-21.3% לעומת 15.6% ברבעון המקביל.

ב-Be ההכנסות גדלו ב-15% והסתכמו ב-815 מיליון שקל ברבעון הרביעי, בהשוואה לכ-708 מיליון שקל אשתקד. מכירות הסניפים הזהים של Be עלו ב-13.8%. כן צומצם ההפסד התפעולי השנתי של רשת הפארם ב-73% לרמה של 19 מיליון שקל, לעומת 70 מיליון שקל ב-2019. כמו כן Be הגיעה לאיזון תפעולי ברבעון הרביעי של 2020, זאת לעומת הפסד תפעולי ברבעון המקביל. המעבר לאיזון מוסבר בעיקרו בגידול בהכנסות לצד התייעלות והעמקת הסינרגיה עם הקבוצה. 

יקי ודמני, יו"ר דירקטוריון שופרסל ואיציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל, ציינו בהתייחס לדוחות: "המותג הפרטי שלנו ממשיך להתחזק ולהתרחב, ובשנה זו הגיע למכירות של כ-3.9 מיליארד שקל המהווים כ25.8% מסך מכירות החברה. בימים אלו נמשכת הקמת מרכזי הליקוט וההפצה האוטומטיים שישרתו את פעילות האונליין אשר צפויה להמשיך ולצמוח".

באחרונה הכריזה שופרסל כי לאחר שהחלה בשנה האחרונה להעמיד הלוואות צרכניות, תשלח זרוע נוספת לתחום הפיננסים בפרויקט משותף עם דיסקונט. הצדדים יקימו ארנק דיגיטלי שיהיה גם אגרגטור של מוצרים פיננסים שונים של כל הבנקים. חוץ מהתחרות שתחכה לשופרסל בסקטור הזה מול שחקנים גדולים כמו ביט של הפועלים, זה עתה נודע כי דיפלומט (שבדרך להנפקה), ליימן שליסל וחברת גורי יקימו בשיתוף עם בר הפצה מיזם להפצת סחורה למכולות ופיצוציות. המיזם יתחרה בחנויות "קאש אנד קארי" האזוריות של שופרסל, מהן רוכשים חלק מקמעונאי המזון הקטנים סחורה שלא משתלם לספקים הגדולים לשנע אליהם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המנכ"ל אברכהן התייחס בשיחה עם המשקיעים למיזם זה של דיפלומט-ליימן-גורי ואמר "אני חושב שזה מצוין לתחרות ויעשה טוב לרשתות ולמכולות. אני מקווה שזה יביא להוזלה שתגולגל עד לצרכן הסופי. זה שוק ענק של מיליארדים רבים ואני בטוח שיש מקום לכולם".

עוד הוסיף כי בחברה ישמרו מסגרת רווחיות תפעולית בטווח של 4-5%, וכן כי לאחר ש-Be הגיעה לאיזון תפעולי, בשנים הקרובות -אולם לא בטוח שכבר השנה- רשת הפארם תציג גם רווחיות תפעולית.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    חביב 23/12/2021 18:13
    הגב לתגובה זו
    לשעה? ממש סקרן לדעת אם החברה יכולה לשלם להם שכר שהוא לא בגדר צריכת בני אדם זולה בשביל רווח כספי. גם אם ישלמו להם 40 שח לשעה, המשכורת שלהם עדיין בדיחה עלובה ומסריחה. אני תוהה, אם היו משלמים 40 לשעה, האם עדיין לא היו להם רווחים [
  • 5.
    מוטי 04/03/2021 13:11
    הגב לתגובה זו
    נו איך לא חמדנות הייתיקונה שם כל שבוע עד שעברתי לרמי לוי ועכשיו אני חוסך כל שבןע בין 150שח ל200 שח
  • 4.
    YL 03/03/2021 13:27
    הגב לתגובה זו
    מסכנים האנשים ש נאלצים לקנות ב רשת הסופר סל ומדוע ...רמת המחירים הגבהה ללא הצדקה
  • 3.
    איפה הרישות לתחרות????? לחקור טוב מאוד!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    חרם והמבין יבין 03/03/2021 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דוח מעולה. עלייה מטורפת ברווח למניה. (ל"ת)
    כלכלן 03/03/2021 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רוצי קדימה לא לעצור יותר (ל"ת)
    מומו 03/03/2021 11:34
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?