דו"חות כיל: הפסד ענק של 340 מיליון דולר בשל מחיקות מביטול פרויקטים
חברת כיל פרסמה את תוצאות הרבעון השלישי של השנה. החברה מציגה הפסד ענק של 340 מיליון דולר וזאת כתוצאה ממחיקות שקשורות לביטול פרויקטים. אבל גם בניטרול המחיקות, הרווח המתואם של כיל רשם ירידה משמעותית של 22.5% והסתכם ב-120 מיליון דולר בלבד. הכנסות החברה נותרו ללא שינוי והסתכמו ברבעון השלישי ב-1.38 מיליארד דולר כאשר לפי הודעת החברה הגידול בכמויות של דשני קומודיטי ושל המוצרים המיוחדים שנמכרו קיזז את ההשפעה השלילית של המחירים, בעיקר של דשני הקומודיטי.
מניית כיל מגיבה לדו"חות בירידה של 1.3%
בסה"כ מדווחת היום כיל על מחיקות בהיקף של 489 מיליון דולר בשל ביטול פרויקטים (ביטולים עליהם כבר דיווחה בעבר). מדובר במחיקה של 202 מיליון דולר עקב ביטול פרויקט האשלג באתיופיה, מחיקה נוספת של 282 מיליון דולר כתוצאה מביטול פרויקט ה-ERP העולמי ועוד מחיקה של 5 מיליון דולר בכיל בריטניה.
החתימה על חוזי האשלג שהגיעה השנה באיחור מהותי, כללו חוזים עם ההודים לאספקה של 660 אלף טון אשלג (כולל אופציה של 60 אלף טון), במחיר של 227 דולר לטון CFR למשלוח בין יולי השנה עד יוני של 2017. החוזים שנחתמו עם הסינים כוללים אספקה של 700 אלף טון אשלג במחיר של 219 דולר לטון CFR.
הרווח התפעולי המתואם ירד ל-164 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי מתואם של 242 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה מיוחסת בשל שולי רווח נמוכים יותר בתחום המינרלים החיוניים כתוצאה ממחירי דשני הקומודיטי. ההפסד התפעולי המדווח לרבעון הסתכם ב-331 מיליון דולר לעומת רווח של 197 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
- לקראת זיכיון 2030: חלקה של המדינה ברווח מים המלח יגיע ל-50%
- איי סי אל בתוצאות מעורבות: "ההידרדרות במחירים הייתה מהירה מהצפוי אבל כעת יש התייצבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשורה התחתונה, הרווח הנקי המתואם ירד ב-22% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ל-120 מיליון דולר. ההפסד המדווח, כאמור, הסתכם ב-340 מיליון דולר, לעומת רווח של 121 מיליון דולר בתקופה המקבילה של 2015.
נכון לסוף הרבעון, היקף ההתחייבויות הפיננסיות של החברה עמד על 3.4 מיליארד דולר. מדובר בירידה של 17 מיליון דולר במהלך הרבעון. נזכיר כי במהלך הרבעון סוכנות הדירוג מעלות S&P העולמית הורידה את הדירוג הבינלאומי של כיל בנקודה אחת לרמה של BBB מינוס.
ממלא מקום מנכ"ל כיל, אשר גרינבאום: "ביצועים טובים בחטיבת הפתרונות המיוחדים ברווחי החטיבה. תוצאה זו מדגישה 30% חיזקו את תוצאות הרבעון השלישי עם עלייה של את חשיבות ההשקעות שביצענו למינוף הנכסים המינרליים הייחודיים שלנו לצורך פיתוח פתרונות ייעודים ללקוחותינו ומספקים איזון לתוצאות, תוך הגבלת רגישותן למחירי. איזון זה בלט במהלך הרבעון שכן סייע בקיזוז ירידות המחירים בשוק דשני הקומודיטי שהובילו לירידה ברווחיות חטיבת המינרלים החיוניים. גם היוזמות להפחתת העלויות ושיפור התחרותיות בנכסי המינרלים, בייחוד כיל ים המלח, תרמו לתוצאות אלה"
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
.
- 8.במשך עשרות שנים שאבו רווחים של מליארדים מים המלח (ל"ת)תום 23/11/2016 18:23הגב לתגובה זו
- 7.רקפת 23/11/2016 16:49הגב לתגובה זוהסר דאגה מלבך!
- 6.מתי תחזור לשער 50????????????? (ל"ת)כיל 23/11/2016 16:14הגב לתגובה זו
- 5.כחלון 23/11/2016 15:29הגב לתגובה זואין מניה שלא התרסקה ותמשיך להתרסק, טבע, כיל, אפריקה לא חסר זבל
- 4.כל זה כבר מתומחר במנייה. נקווה שמכאן יחל שינוי הכיוון. (ל"ת)אבי 23/11/2016 14:46הגב לתגובה זו
- 3.meir 23/11/2016 14:17הגב לתגובה זורוה'כ הפוכים... הדוח והירידות שהיו בנייר כבר מגולם
- 2.ותודה 23/11/2016 13:58הגב לתגובה זוובזבזו כסף על ועדת שישנסקי . תמלוגים הם לא יראו ואנחנו לא נראה רווחים המשקיעים וגם קופות הגמל הפסידו הון . וגם אם כיל תתחיל להרויח הכסף ילך לממשלה ולא למשקיעים כל מה שהממשלה הזאת נוגעת נהפך לזבל. צריך פה מהפך כמו בארה"ב. טראמפ ישראלי ולא תופסי טרמפ על הישראלים למען הכסא. ותודה לישרא - הל.
- 1.מיכה הכהן 23/11/2016 13:45הגב לתגובה זוהחברה רוסקה מכל עבר ... לא רואים כיצד תשתקם!!הסוף קרב!!!

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
