הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
גרף

מניית המעו"ף שחטפה קשות לאחרונה מקבלת המלצה חמה - "אפסייד של 25%"

האנליסט יונתן קרייזמן מסמן דווקא את המניה שעמדה במוקד הסערה בוול סטריט בשבועות האחרונים
גיא בן סימון | (6)
נושאים בכתבה מיילן

סאגת מחיר ה'אפיפן' עדיין בכותרות אבל זה לא מפריע לירושלים ברוקראז' להתחיל לסקר את מניית מיילן בהמלצה 'תשואת יתר' במחיר יעד של 50 דולרים לאחר שירדה 19% בחודש האחרון ברקע לסגת ניפוח מחיר ה'אפיפן'. מדובר באפסייד של 25% על מחיר השוק, כאשר הסקטור כולו נמצא כבר זמן מה תחת הכוונת של הפוליטיקאים בארה"ב רגע לפני הבחירות לבית הלבן.

יונתן קרייזמן, אנליסט הפארמה של ירושלים ברוקראז', כותב כי הסיכון במניה מוגבל והתמחור הנוכחי מהווה הזדמנות כניסה נוחה וזאת למרות הזימון הצפוי לקונגרס (כדי להסביר איך נופח מחיר ה'אפיפן' ב-400%), החששות מרפורמה, הבעייתיות בממשל התאגידי ופוטנציאל הלחץ ממימוש החזקתה של טבע לאחר ירידה של  28% מתחילת השנה.

הסיכונים

אחת המטרות שעומדות בפני מיילן, ולאו דווקא קשורות באופן ישיר לביצועים, היא הצורך להוכיח לשוק שאין לה אחות בשם וליאנט. קרייזמן כותב כי מיילן מזוהה יותר ויותר עם וליאנט - חברה בעמדה מפוקפקת שאיבדה את אמון השוק - ועליה לבדל את עצמה ממנה, ולהערכתו השוק מקשר באופן לא מוצדק בין מצבה לזה של וליאנט. "וליאנט נתפסת כמי שמתחה עד לקצה את מדיניות העלאת המחירים האגרסיבית וכמי שהובילה את קדחת המיזוגים ורכישות. בסופו של דבר עליות המחירים חריגות ומניפולציות מסחריות הובילו לזעזוע בחברה ואת בכיריה להליכים משפטיים ועדויות בפני הסנאט. בתוך כך מבטחות וסיטונאיות כמו CVS Ceremark הודיעו לחברה על רצון לשינוי חד צדדי בתנאי ההקשרות - מה שהוביל את וליאנט להודיע ברבעון הרביעי של 2015 על הפחתת מחירים ברשימה ארוכה של תרופות. אנו מכירים בנקודות דמיון מטרידות באופן התנהלות החברות (כמו ממשלת תאגידי בעייתי, חוזר שקיפות) אך מדגישים הבדל מובהק באיכות הניהול העסקי שהציב את מיילן בראש סקטור הגנריקה".

סיכון נוסף נוגע לרפורמות ב-Healthecare ולסאגת ה'אפיפן'. קרייזמן כותב כי על אף שמיילן נמצאת בעין הסערה, ולמרות שהיא נפגעת מהרפורמה במערכת הבריאות האמריקאית שמידפקת על דלתה - החשיפה לרפורמה נמוכה ומרבית הפגיעה המתרכזת ב'אפיפן' - כבר מגולמת במחיר המניה.

"מצוקתה הגוברת של מערכת הבריאות האמריקאית משקפת משוואת Lose Lose עבור כל אחת מחוליות השרשרת, לרבות מיילן וכלל סקטור הגנריקה. מיילן וטבע אמנם פחות פגיעות ביחס לחברות הגנריות הבינוניות והקטנות. יחד עם זאת, מגמת הקונסולידציה בקרב המבטחות האמריקאיות, הנגזרת מלחצים תקציביים, מייצרת לחץ עקיף גם על ענקיות הגנריקה. לחץ שכזכור הוביל את ניסיון ההשתלטות של טבע על מיילן שלבסוף הסתיים במיזוג עם אלרגן".

בכך מפרט קרייזמן בנוגע ל'אפיפן': "החברה התנהלה באופן אחראי השנים האחרונות בכל הקשור לקביעת מדיניות מחירים בפעילות הגנרית - מהות עסקיה של מיילן. במסט קדימה אנו לא רואים פוטנציאל לפגיעה משמעותית בעסקי הגנריקה. אלא שבניגוד להתנהלות בגנריקה, הסקנדל סביב ה'אפיפן' הפך את מיילן לאחת מהחברות המושמצות והמזוהות ביותר עם תחלואי מערכת הבריאות האמריקאית. הירידה של 20% במניה מאז התפוצצה הפרשה נראית לנו מוגזמת ואינה משקפת את שווי התרופה מבחינה כלכלית. בהתחשב בסבירות לגנריקה בסביבות 2018, אנו מעריכים את שוויה של התרופה (אפיפן) ב-3 דולרים למניה בתסריט שמרני (וב-5 ד' בתסריט אופטימי). לאור השקתו הלא מתוכננת של ה'אפיפן' הגנרי אנו מביאים בחשבון סיכוי להורדת התחזית שעומדת על 6 דולרים למניה ב-2018", כותב קרייזמן.

נקודה נוספת בצד הסיכונים מתייחסת למוכרים גדולים פוטנציאלים, בהם טבע עם החזקה של 4.2%. "אנו צופים שטבע תהיה קלה יותר על ההדק מאשר אבוט שרמזה על נכונות לדבוק בהחזקתה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הזדמנויות

בצד ההזדמנויות מציין קרייזמן את האינטגרציה של מדה (MEDA). "אנו מתרשמים שהשוק לא השתכנע מפוטנציאל הרכישה. לאור הציפיות הנמוכות אנו רואים אפסייד אפשרי בתסריט של אינטגרציה מוצלחת".

בהקשר של ה'אפיפן' קרייזמן כותב כי מיילן פועלת להקטנת התלות בתרופת הדגל שלה שכן יתר הפעילות צפויה להיות משמעותית יותר (כמו מדה ועסקי אבוט באירופה). "אנו מעריכים כי ב-2019 ה'אפיפן' יהיה אחראי ל-4% מההכנסות ועל 7% מהרווח הנקי לעומת 10% ו-18% ב-2016 בהתאמה".

הזדמנות נוספת מתייחסת לשינויים בממשל התאגידי שעשויים להציף אפסייד מיידי, כותב קרייזמן. "לאור מספר ארועים בשנתיים האחרונות, ברור שהממשל התאגידי הבעייתי מעיב על המכפיל של מיילן. לאחר שכבר רמזה על נכונות עקרונית לשינוי, יישור קו עם כללי ממשל תאגידי סטנדרטיים - עשוי לסייע בשיקום המוניטין וחזרת משקיעי ערך למניה".

בשורה התחתונה, קרייזמן צופה כי מיילן תסיים את השנה עם צמיחה של 18% במכירות  על רווח נקי של 4.96 דולרים למניה. 

מניית מיילן בחודשים האחרונים:

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כל מי שמשקיע במיילן מאחל לו שיפסיד כסף (ל"ת)
    איציק 100 09/09/2016 17:26
    הגב לתגובה זו
  • לאיציק מאחל לך שתירקב בגיהנום (ל"ת)
    שמואל 09/09/2016 23:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גיל 08/09/2016 13:40
    הגב לתגובה זו
    שהמניה תגיע ל-45 נתחיל ,אולי, לחגוג. נראה משימה קשה.
  • 1.
    סוחר 08/09/2016 13:34
    הגב לתגובה זו
    כמה אחוזים ואני בחוץ קניתי ב 75k
  • כי אני מכרתי לך בול את הכמות תלמד קל להיכנס אין יציאה (ל"ת)
    אתה לדעתי פריר עליז 08/09/2016 16:57
    הגב לתגובה זו
  • נור אשמס מאום אלפחם 08/09/2016 19:34
    לך חפש מי שינענע אותך.............
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי 2.27%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
מסחר אקטיבי AIמסחר אקטיבי AI

הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?

הרגולציה, הנגישות למידע ובעיקר העלויות הנמוכות הביאו לנדידת משקיעים מהבנקים לבתי ההשקעות; כמה עולה לכם להישאר בבנק, ומה היתרונות והחסרונות?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מסחר בנקים בתי השקעות

שוק ההון הישראלי עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. ברקע העליות במדדים, נראה שהיקף ההשתתפות של הציבור גודל, ומי שמרוויחים הם בתי ההשקעות. השינוי מגיע ברקע רגולציה שהגבירה את התחרות בשילוב עם הנגישות הגוברת למידע פיננסי מקצועי כמו גם העליות בשווקים שהפכו לשיחה בכל מפגש. כתוצאה מכך, המשקיע הישראלי הפך מעורב יותר באופן ישיר בניהול הנכסים שלו.

מהנתונים והערכות לגבי החודשים האחרונים עולה כי מתחילת 2024 ועד היום נפתחו קרוב ל-270 אלף חשבונות מסחר חדשים, כמחצית חשבונות מסחר עצמאיים שנפתחו בבתי השקעות. נציין גם שמהלך של בנק הפועלים, שחילק ללקוחותיו מניות תרם לגידול, שכן חלק גדול מהחשבונות לא החזיקו בתיק השקעות (לפחות בבנק). בסוף העשור הקודם, למעלה מ-90% מחשבונות המסחר היו בבנקים, וכיום מדובר בכ-75%, זה שינוי משמעותי.

עלות תועלת

הסיבה להעדפה של בתי ההשקעות מעידה בראש ובראשונה על שיקול של עלויות. בתיק השקעות של 100-200 אלף שקל, בתי ההשקעות מציגים עמלת קניה/מכירה לני"ע ישראליים נמוכים ביותר מ-50% מאלו של הבנקים, עם ממוצע של 0.08% לבתי ההשקעות וכ-0.2% לעמלה בבנקים. למעט בנק ירושלים, שמציג את העמלה הנמוכה ביותר של 0.05% לפעולה, שאר הבנקים הגדולים גובים עמלה של 0.15-0.27%, כאשר הבינלאומי הזול בקטגוריה ומזרחי טפחות היקר בקטגוריה. בצד בתי ההשקעות, אלטשולר מציג את העמלה התחרותית ביותר עם 0.069% לפעולה, בעוד IBI גובים 0.084% אך עדיין מדובר בשיפור משמעותי לעומת הבנקים.

בצד ני"ע הזרים, הפער אף משמעותי יותר, הודות לכניסת שחקנים נוספים כמו בלינק ו-וואן זירו, שמציגים עמלות תחרותיות.

ההבדל אף הופך למשמעותי יותר כאשר לוקחים בחשבון עמלות מינימום (סכום קבוע במידה ושווי העסקה קטן) ודמי ניהול (עמלה כאחוז משווי התיק עבור החזקת נכסים), שנוטים להיות גבוהים יותר בבנקים.

הערך המוסף

בתי ההשקעות מכוונים את המאמצים ללקוח שמאופיין כ"סוחר עצמאי". האפליקציות שלהם לרוב ידידותיות יותר לפעולות מהירות, מאפשרות התראות על מניות, נותנות כלים עבור סוחרים כמו פקודות מתקדמות, תובנות מסחר וגרפים, ועוד. החיסרון עבור המשקיעים הוא הצורך בניהול שני חשבונות נפרדים שמצריך העברה של כספים מחשבון הבנק, ונגישות נמוכה יותר לייעוץ.

להמשך הכתבה לחץ כאן