מניית המעו"ף שחטפה קשות לאחרונה מקבלת המלצה חמה - "אפסייד של 25%"
סאגת מחיר ה'אפיפן' עדיין בכותרות אבל זה לא מפריע לירושלים ברוקראז' להתחיל לסקר את מניית מיילן בהמלצה 'תשואת יתר' במחיר יעד של 50 דולרים לאחר שירדה 19% בחודש האחרון ברקע לסגת ניפוח מחיר ה'אפיפן'. מדובר באפסייד של 25% על מחיר השוק, כאשר הסקטור כולו נמצא כבר זמן מה תחת הכוונת של הפוליטיקאים בארה"ב רגע לפני הבחירות לבית הלבן.
יונתן קרייזמן, אנליסט הפארמה של ירושלים ברוקראז', כותב כי הסיכון במניה מוגבל והתמחור הנוכחי מהווה הזדמנות כניסה נוחה וזאת למרות הזימון הצפוי לקונגרס (כדי להסביר איך נופח מחיר ה'אפיפן' ב-400%), החששות מרפורמה, הבעייתיות בממשל התאגידי ופוטנציאל הלחץ ממימוש החזקתה של טבע לאחר ירידה של 28% מתחילת השנה.
הסיכונים
אחת המטרות שעומדות בפני מיילן, ולאו דווקא קשורות באופן ישיר לביצועים, היא הצורך להוכיח לשוק שאין לה אחות בשם וליאנט. קרייזמן כותב כי מיילן מזוהה יותר ויותר עם וליאנט - חברה בעמדה מפוקפקת שאיבדה את אמון השוק - ועליה לבדל את עצמה ממנה, ולהערכתו השוק מקשר באופן לא מוצדק בין מצבה לזה של וליאנט. "וליאנט נתפסת כמי שמתחה עד לקצה את מדיניות העלאת המחירים האגרסיבית וכמי שהובילה את קדחת המיזוגים ורכישות. בסופו של דבר עליות המחירים חריגות ומניפולציות מסחריות הובילו לזעזוע בחברה ואת בכיריה להליכים משפטיים ועדויות בפני הסנאט. בתוך כך מבטחות וסיטונאיות כמו CVS Ceremark הודיעו לחברה על רצון לשינוי חד צדדי בתנאי ההקשרות - מה שהוביל את וליאנט להודיע ברבעון הרביעי של 2015 על הפחתת מחירים ברשימה ארוכה של תרופות. אנו מכירים בנקודות דמיון מטרידות באופן התנהלות החברות (כמו ממשלת תאגידי בעייתי, חוזר שקיפות) אך מדגישים הבדל מובהק באיכות הניהול העסקי שהציב את מיילן בראש סקטור הגנריקה".
סיכון נוסף נוגע לרפורמות ב-Healthecare ולסאגת ה'אפיפן'. קרייזמן כותב כי על אף שמיילן נמצאת בעין הסערה, ולמרות שהיא נפגעת מהרפורמה במערכת הבריאות האמריקאית שמידפקת על דלתה - החשיפה לרפורמה נמוכה ומרבית הפגיעה המתרכזת ב'אפיפן' - כבר מגולמת במחיר המניה.
- מיילן: הרווח עלה ב-200 מיליון דולר; ההכנסות השנתיות בירידה
- טבע מרימה ראש, אך הבעיות שלה לא נעלמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"מצוקתה הגוברת של מערכת הבריאות האמריקאית משקפת משוואת Lose Lose עבור כל אחת מחוליות השרשרת, לרבות מיילן וכלל סקטור הגנריקה. מיילן וטבע אמנם פחות פגיעות ביחס לחברות הגנריות הבינוניות והקטנות. יחד עם זאת, מגמת הקונסולידציה בקרב המבטחות האמריקאיות, הנגזרת מלחצים תקציביים, מייצרת לחץ עקיף גם על ענקיות הגנריקה. לחץ שכזכור הוביל את ניסיון ההשתלטות של טבע על מיילן שלבסוף הסתיים במיזוג עם אלרגן".
בכך מפרט קרייזמן בנוגע ל'אפיפן': "החברה התנהלה באופן אחראי השנים האחרונות בכל הקשור לקביעת מדיניות מחירים בפעילות הגנרית - מהות עסקיה של מיילן. במסט קדימה אנו לא רואים פוטנציאל לפגיעה משמעותית בעסקי הגנריקה. אלא שבניגוד להתנהלות בגנריקה, הסקנדל סביב ה'אפיפן' הפך את מיילן לאחת מהחברות המושמצות והמזוהות ביותר עם תחלואי מערכת הבריאות האמריקאית. הירידה של 20% במניה מאז התפוצצה הפרשה נראית לנו מוגזמת ואינה משקפת את שווי התרופה מבחינה כלכלית. בהתחשב בסבירות לגנריקה בסביבות 2018, אנו מעריכים את שוויה של התרופה (אפיפן) ב-3 דולרים למניה בתסריט שמרני (וב-5 ד' בתסריט אופטימי). לאור השקתו הלא מתוכננת של ה'אפיפן' הגנרי אנו מביאים בחשבון סיכוי להורדת התחזית שעומדת על 6 דולרים למניה ב-2018", כותב קרייזמן.
נקודה נוספת בצד הסיכונים מתייחסת למוכרים גדולים פוטנציאלים, בהם טבע עם החזקה של 4.2%. "אנו צופים שטבע תהיה קלה יותר על ההדק מאשר אבוט שרמזה על נכונות לדבוק בהחזקתה".
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
הזדמנויות
בצד ההזדמנויות מציין קרייזמן את האינטגרציה של מדה (MEDA). "אנו מתרשמים שהשוק לא השתכנע מפוטנציאל הרכישה. לאור הציפיות הנמוכות אנו רואים אפסייד אפשרי בתסריט של אינטגרציה מוצלחת".
בהקשר של ה'אפיפן' קרייזמן כותב כי מיילן פועלת להקטנת התלות בתרופת הדגל שלה שכן יתר הפעילות צפויה להיות משמעותית יותר (כמו מדה ועסקי אבוט באירופה). "אנו מעריכים כי ב-2019 ה'אפיפן' יהיה אחראי ל-4% מההכנסות ועל 7% מהרווח הנקי לעומת 10% ו-18% ב-2016 בהתאמה".
הזדמנות נוספת מתייחסת לשינויים בממשל התאגידי שעשויים להציף אפסייד מיידי, כותב קרייזמן. "לאור מספר ארועים בשנתיים האחרונות, ברור שהממשל התאגידי הבעייתי מעיב על המכפיל של מיילן. לאחר שכבר רמזה על נכונות עקרונית לשינוי, יישור קו עם כללי ממשל תאגידי סטנדרטיים - עשוי לסייע בשיקום המוניטין וחזרת משקיעי ערך למניה".
בשורה התחתונה, קרייזמן צופה כי מיילן תסיים את השנה עם צמיחה של 18% במכירות על רווח נקי של 4.96 דולרים למניה.
מניית מיילן בחודשים האחרונים:
- 3.כל מי שמשקיע במיילן מאחל לו שיפסיד כסף (ל"ת)איציק 100 09/09/2016 17:26הגב לתגובה זו
- לאיציק מאחל לך שתירקב בגיהנום (ל"ת)שמואל 09/09/2016 23:04הגב לתגובה זו
- 2.גיל 08/09/2016 13:40הגב לתגובה זושהמניה תגיע ל-45 נתחיל ,אולי, לחגוג. נראה משימה קשה.
- 1.סוחר 08/09/2016 13:34הגב לתגובה זוכמה אחוזים ואני בחוץ קניתי ב 75k
- כי אני מכרתי לך בול את הכמות תלמד קל להיכנס אין יציאה (ל"ת)אתה לדעתי פריר עליז 08/09/2016 16:57הגב לתגובה זו
- נור אשמס מאום אלפחם 08/09/2016 19:34לך חפש מי שינענע אותך.............

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').