זו הסיבה לעלייה של 36% במחירי המזון תוך 9 שנים

לפי האוצר קריסת רשת קלאב-מארקט לפני עשור הגדילה למעשה את הריכוזיות בענף 
גיא בן סימון | (8)

משרד האוצר התמקד היום בסקירתו השבועית בניתוח הריכוזיות בענף יצרני המזון סביב העשור האחרון, כאשר בשורה התחתונה עולה כי העלייה המשמעותית ברווחי החברות נרשמה על רקע העלייה בריכוזיות הענף - מה שגרר עלייה חדה במחירי המזון בהתאם.

לפי נתוני האוצר, בין השנים 2012-2004 נרשמה עלייה של 36% במדד מחירי המזון - מדובר בעלייה גבוהה משמעותית משיעור עליית מדד המחירים לצרכן. באוצר מנסים להסביר את העלייה החדה, בין היתר, כתוצאה משינוי מחירי חומרי הגלם, השכר ושער החליפין, אך מצביעים על הרכיב העיקרי שתרם לעלייה והוא - הריכוזיות בענף המזון. 

על מנת לבחון באיזו מידה עליית המחירים החדה, שהיוותה זרז מרכזי לפרוץ המחאה החברתית ב-2011, אכן שיקפה את העלייה בעלויות גורמי הייצור כפי שטענו בזמנו יצרני המזון, ניתח האוצר את התפתחות שיעור הרווחיות ורמת הרווחים המצרפית בענף לאורך השנים 2012-2003.

שיעור הרווחיות והרווח המצרפי של יצרני ויבואני המזון:

בין 2005 ועד לפרוץ המחאה החברתית ב-2010 בולט הזינוק החד ברווחיות וברווחי החברות בענף, משפל של 2.7% ב-2005 ל-8.9% ב-2010. שימו לב - למרות הירידה ברווחיות הענף בין 2012-2011, שיעור הרווחיות עדיין גבוה בצורה משמעותית בהשוואה למחצית הראשונה של העשור הקודם.

שיעורי הרווחיות חושבו כיחס בין הרווח לפני מס, לאחר "החזרת" משכורת המנהלים לחברה לבין מחזור המכירות. בהקשר זה האוצר מציין בשולי הדו"ח כי לפני החזרת משכורת המנהלים לחברה, נמצא כי בממוצע בעשור האחרון שיעור החברות המפסידות עמד על 60%. עם זאת, לאחר 'החזרת' משכורת המנהלים לחברה יורד שיעור זה ל-40%.

ניתוח הריכוזיות של מחזור המכירות בענף המזון מלמד כי בשנים 2008-2005, כשגדלה משמעותית הרווחיות בענף, נרשמה במקביל עלייה של 35% בריכוזיות, לפי מדד רפינדל (המחושב כסכום הריבועים של חלקה היחסי של כל חברה בסך מחזור הענף). בדומה לגידול ברמת הריכוזיות, גם הגידול ברווחיות הענף, חלק הארי של עליית מחירי המזון נרשם בשנת 2008 - ערב משבר הסאבפריים.

לפי האוצר, העלייה החדה ברווחיות חברות המזון הגדולות במחצית השנייה של העשור הקודם, שרשמה שיא ב-2010, לא הייתה מתואמת עם קצב צמיחת התוצר. בנוסף, הירידה החדה ברווחיות חברות המזון בשנים 2005-2002 נרשמה דווקא על רקע התאוששות המשק מהמיתון שלאחר האינתיפאדה השנייה והתיסוף בשער החליפין. ביחס לשינויים בשער החליפין, באוצר מציינים כי הגידול החד ברווחיות חברות המזון בין 2002-1997, חל דווקא על רקע פיחות חד בשקל באותן שנים. לפיכך, גם אם התיסוף החד בשקל בשנים 2008-2006 תרם לגידול בשיעור הרווחיות של חברות המזון - עדיין זה לא מסביר את השינוי בשיעור הרווחיות של חברות המזון ב-20 השנים האחרונות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האוצר מקשר בין קריסתה של קלאב-מארקט לפני כעשור לבין רווחיות החברות והריכוזיות בענף, וקשה שלא לקשר בין 'קלאב מארקט' של ימינו - רשת מגה של אלון רבוע כחול הנמצאת היום בהסדר מול הנושים. לפי האוצר, הירידה החדה בשיעור הרווחיות של חברות המזון במחצית הראשונה של העשור הקודם, עשויה להיות מוסברת במידה רבה בגלל קריסתה של רשת השיווק קלאב-מרקט כתוצאה משחיקת הרווחיות על רקע התגברות התחרות בענף. קריסתה של קלאב-מרקט, אשר חובותיה לספקים הסתכמו בכ-750 מיליון שקל, פגעה בעיקר בספקים הקטנים והבינוניים. מעבר לעובדה שחלק מחובות אלו נמחק במסגרת הסדר הנושים, רכישתה של קלאב-מארקט על ידי שופרסל הגדילה משמעותית את הריכוזיות במקטע הקמעונאי. מדיווחי חברות המזון לרשות המסים עולה כי שנתיים לאחר קריסתה של קלאב-מרקט -  13.9% מהחברות שהיו פעילות בענף יצרני המזון נעלמו.

שיעור אי ההישרדות של חברות בענף המזון (ערב קריסת קלאב-מרקט לעומת ערב פרוץ משבר הסאבפריים):

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מוטי 03/08/2015 08:25
    הגב לתגובה זו
    אם מחירי הדיור עלו ב 100% ומחירי המזון ב 36% איך המדד נמוך משמעותית?!!
  • 7.
    לעשות יבוא ולשבור אותם חזק (ל"ת)
    טוב 03/08/2015 08:06
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אדם 02/08/2015 18:32
    הגב לתגובה זו
    לאוצר נוח לא למדוד דבר ולחגוג עם כביכול "אין אינפלציה" . הכי נוח להאשים את קלאבמרקט - פשוט שטויות !
  • 5.
    כרגיל כולם מדברים...ושטראוס ואוסם חוגגים את החיים (ל"ת)
    בלה...בלה...בלה 02/08/2015 17:20
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יוסי 02/08/2015 16:34
    הגב לתגובה זו
    המאמר השטחי הזה עושה "סלט" מעורב בין יצרניות המזון לבין רשתות השיווק. העובדה היא שהרווחיות של הרשתות (מגה, שופרסל, רמי לוי ועוד..) נשחקה מאוד והן בקושי שורדות. לעומת זאת, יצרניות המזון הגדולות חוגגות עם רמת רווחיות גבוהה וחשיפה נמוכה לצרכן הסופי שמטיל את כל האשמה על רשתות השיווק. צריך לכוון את האש בעיקר אל יצרניות המזון הגדולות ולהגביר את קניית מותגי הבית של הרשתות.
  • 3.
    עם מטומטם בחר שוב ליכוד קיבל חרא יקר באוכל ובנדל"ן (ל"ת)
    רועי 02/08/2015 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בקיצור הסיבה היא חזירות של החברות (ל"ת)
    אזרח 02/08/2015 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פיני 02/08/2015 14:52
    הגב לתגובה זו
    כלום . חבורה של חדלי אישיים.
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר מזנקת 12%; קמטק נופלת 6% - עליות במדדים

העליות החזקות מעבר לים מרימות את המדדים; עונת הדוחות ממשיכה עם טאואר, קמטק ניו-מד ונקסט ויז'ן; הציפיות הגבוהות מחברות השבבים מובילות לתנודות גבוהות - טאואר מזנקת בעקבות תוצאות מצויינות ולעומתה קמטק נופלת עם תוצאות קצת מעל הצפי אבל תחזית פושרת לרבעון הבא
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.7%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.3%, מדד הביטוח עולה 0.6%, מדד הנדל"ן עולה 0.8% ומדד הנפט והגז יורד 0.3%.  


החשב הכללי במשרד האוצר פרסם כי הגירעון התקציבי המשיך לעלות גם באוקטובר, והגיע ל-4.9% מהתוצר כ-102.5 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים, לעומת 4.7% בספטמבר. מתחילת השנה נרשם גירעון של 71.5 מיליארד שקל, כאשר הכנסות המדינה עמדו על כ-457.5 מיליארד שקל עלייה של כ-14.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בעוד שההוצאות הסתכמו בכ-529 מיליארד שקל, עלייה של 5.1%. באוצר מזכירים כי יעד הגירעון לשנת 2025 עודכן כבר 3 פעמים, וכעת הממשלה צפויה להגדילו ל-5.2% בעקבות עלויות הביטחון והסיוע למפונים.

אבל מעבר לכותרות, נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה - הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי -2.57%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%