בבקוק צפויה ליהנות מהגידול בתקציב הביטחון האנליסטים אופטימיים
ב-1 בפברואר 2014 מניית חברת בבקוק (BAB) שנסחרת בבורסת לונדון, הגיעה לשיא של כל הזמנים שלה ולמחיר של כמעט 13 פאונד למניה. היום מחיר המניה הוא קרוב ל-3 פאונד (297 פני), או ירידה של 77% בקרוב ל-7 שנים. הסיבה המרכזית לנפילה הייתה דאגה מצד המשקיעים לגבי האסטרטגיה של החברה תחת ההנהלה הקודמת.
שינוי בהנהלה וגם בשל גידול בהוצאות הממשל הבריטי על הוצאות הביטחון, אמורים להניב לחברה אפסייד בשנים הקרובות. מה עושה בבקוק? מתחזקת צוללות גרעיניות ורכבים צבאיים עבור משרד ההגנה הבריטי וגם מטפלת בכורים גרעיניים, ציוד לכיבוי שריפות וחילוץ אווירי לחברות שמספקות חילוצים.
ב-2019, הצמיחה של החברה האטה עוד יותר, כשהנהלת בבקוק האשימה את הברקזיט והחשש מההשפעות של היציאה מהאיחוד על הסחר והורידה את שווי נכסיה, בעיקר בתחום התעופה בסקטור הנפט והגז, שציודה משמש להובלת עובדים לאסדות בים. השנה החברה כבר ירדה להפסד שנתי, לא חילקה דיבידנדים וראתה האטה בהזמנות לנוכח המגפה, כשבמקביל העלויות עלו, שוב בגלל המגפה. מתחילת השנה המניה ירדה בכ-53%.
אבל עכשיו משקיעים בעולם מתחילים להתעניין שוב בחברה, לאחר שהוחלפו יו"ר הדירקטוריון וגם מנכ"ל החברה, דיוויד לוקווד, שהצליח להחיות את המתחרה של בבקוק, חברת קובהאם. למה העניין המחודש בחברה שכזו? הסיבה אחת: ממשלת בריטניה.
- פלנטיר בעסקה של כמיליארד דולר עם הצבא הבריטי ומזנקת 4.5%
- גוגל תשקיע כ-7 מיליארד דולר בבריטניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודש שעבר הודיע הממשל הבריטי כי בכוונתו להעלות את תקציב הביטחון ב-10% בכל שנה ב-4 שנים הבאות. השנה, התקציב שאושר הגיע להיקף של 16.5 מיליארד פאונד (22 מיליארד דולר). אנליסטים באנגליה פירשו את זה רק כדבר אחד: חדשות טובות לבבקוק. "ההוצאות על הביטחון הן חדשות טובות לבקבוק, שהיא אחת מ-2 ספקיות השירותים הגדולות למשרד הביטחון הבריטי", כתב האנליסט רוברט פלאנט – כן, כמו הסולן של לד זפלין האגדית – העובד בחברת הברוקראז' פנמויר גורדון.
קין מארדן אנליסט בג'פריז, סבור שהמניה יכולה להגיע גם למחיר של 4.3 פאונד, או אפסייד של 45% על מחיר השוק נכון לכתיבת שורות אלה. בחברת הברוקראז' ליברום, שמו מחיר מטרה של 400 פני, או 4 פאונד.
שווי השוק של בבקוק מגיע ל-1.7 מיליון פאונד והחברה מעסיקה למעלה מ-34 אלף עובדים. 52% מהכנסותיה, שהסתכמו ב-4.4 מיליארד פאונד, הגיעו מתקציב הביטחון, 15% משירותי חירום ו-10% מגרעין אזרחי. יתר ה-23% מגיעים מסקטורים קטנים יותר, כמו חטיבת ספינות אזרחיות וגז ונפט. המניה כרגע מתומחרת על פי האנליסטים בדיסקאונט של 40%.
- אינטל מתממשת, פדקס מזנקת - המניות הבולטות היום בוול סטריט
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.