אחת הטענות המרכזיות שעלו באתר בשנה האחרונה היא כי בעולם בו הבנקים המרכזיים מהווים תפקיד מרכזי, כמעט לכל תנועה בשווקים יש הסבר פשוט מאוד – שינוי במאזנים של הבנקים המרכזיים. הקשר בין אירועים כלכליים/פוליטיים לתנודות בשווקים לעיתים קרובות הוא מקרי בלבד. דוגמא נוספת לסיטואציה הבעייתי אנו מקביל הערב עם פרסום הדו"ח החודשי של הבנק המרכזי באירופה, שוויסת בצורה די מרשימה את שוקי האג"ח בחודש ינואר.

בחודש האחרון היו 2 מדינות שריכזו עניין רב: המדינה הראשונה היא איטליה. הכלכלה  האיטלקית נכנסה רשמית למיתון לאחר התכווצות של 0.2% במהלך הרבעון האחרון של 2018. בנוסף, מדד מנהלי הרכש האחרון הצביע על המשך הצפי להתכווצות כלכלית בחודשים הקרובים. המדינה השנייה היא צרפת, כאשר מחאת "האפודים הצהובים" ממשיכה להתפשט. התפשטות המחאה האלימה כבר הביאה לירידה בנתונים הכלכליים, והצפי הוא שהכלכלה הצרפתית תכנס גם היא למיתון בחודשים הקרובים.

2 ההתפתחויות הנ"ל יצרו חשש של בריחת משקיעים מאגרות החוב האיטלקיות והצרפתיות אל "נכסים הבטוחים" כמו אגרות החוב הגרמניות (מהלך שהתרחש בפועל). מה עשה הבנק המרכזי בתגובה? במקום להשקיע מחדש את הפדיונות שקיבלו עבור אחזקותיו באגרות החוב של הולנד/גרמניה/ספרד, העביר אותם לאגרות החוב של איטליה וצרפת, ובכך סיפק ביקושים לחובות הממשלתיים.

ובמילים פשוטות: הבנק וויסת את השוק, ומנע מהאירועים הפוליטים והכלכליים באותן מדינות לבוא ליידי ביטוי.  

הדו"ח החודשי של הבנק: הפעולות החריגות מסומנות

חשוב לציין כי כמובן מדובר בסטייה מאוד גדולה של הבנק מהתוכנית המקורית של חלוקת הכסף ("מפתח הון"). כמו כן, חשוב לציין כי בחודש ינואר לא התרחשו הנפקות אג"ח איטלקיות, ולכן הכמות הצפה של החוב האיטלקי ירדה. בתגובה, התשואה ל-10 שנים ירדה מרמה של 3% לרמה של 2.6% בלבד.

• סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
• ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדוגמא הנ"ל ממחישה באופן ברור את השינוי של השווקים בשנים האחרונות: אם פעם העבודה של כלכלן הייתה לנתח את מצב המאקרו/מצב החברות, היום הכלכלנים בעולם מנסים לחזות כיצד ומתי בנק מרכזי יפעל בשווקים.