נזילות
צילום: FREEPIK

הקבלן התחמק מתיקון הליקויים - וישלם ביוקר

בני זוג שרכשו דירה מהקבלן נתקלו בליקויים רבים, בהם נזילות, קילופי צבע ורטיבות. הקבלן, שנדרש על ידם לתיקון הבעיות, התחמק ולא עשה דבר. המומחה שמונה על ידי בית המשפט קבע כי הליקויים נובעים מעבודות בנייה לקויות, אי עמידה בתקני האיטום, שימוש בחומרים לא מתאימים ואי הקפדה על גמרים תקינים. השופטת קבעה כי בני הזוג יקבלו פיצויים בהיקף כולל של כ-300 אלף שקל

עוזי גרסטמן | (2)

ביום שבו קיבלו בני זוג את המפתחות לדירתם החדשה, הם לא שיערו בנפשם שהחלום שלהם על קורת גג חדשה משלהם ייהפך במהרה למסכת של תסכול, עוגמת נפש וקרב משפטי מתיש. הדירה, שנרכשה מהקבלן י. חדד, נראתה על הנייר כמו הבטחה גדולה - בית מודרני, חדש, מאובזר, כזה שאפשר לגדל בו משפחה. בפועל, בתוך זמן קצר נחשפו בקירותיה סדקים עמוקים לא רק בבטון, אלא גם באמון שבין הרוכשים ליזם.


הבעיות הראשונות הופיעו במהרה. נזילות בתקרות ובקירות, קילופי צבע ורטיבות שחדרה לחדרים. כל אלה היו חלק בלתי נפרד מהמציאות החדשה של בני הזוג, חודשים בודדים לאחר המסירה של הנכס. כשניסו לפנות לקבלן בבקשה שיבצע תיקונים, הם נתקלו בהכחשות, דחיות ולעתים אף בהתעלמות. הדרך לבית המשפט היתה כמעט בלתי נמנעת. בפסק דין מעניין שניתן בבית משפט השלום בראשון לציון, ונמשך על פני 29 עמודים, קבעה השופטת מירית פורר כי הקבלן אחראי באופן מלא לליקויים החמורים שהתגלו בדירה, ופסקה לזכות הרוכשים פיצויים בסכום כולל של מאות אלפי שקלים.


המחלוקת החלה כשבני הזוג רכשו דירה מהקבלן, שהתחייב לסיים את הבנייה ולהעביר את החזקה עד ספטמבר 2015. בפועל, הדירה נמסרה רק במאי 2016 - איחור של שמונה חודשים. אלא שלא האיחור בלבד היה העילה של התביעה, אלא בעיקר מה שציפה להם בין הקירות. בבדיקות שנערכו זמן קצר לאחר קבלת המפתח, גילו הרוכשים רטיבות בתקרות, נזילות חמורות, קילופי צבע נרחבים, חדירת מים מתחת לריצוף ובעיות איטום חמורות בגג ובחלונות. אחד הממצאים החמורים ביותר היה התקלפות הטיח באזורים רבים בבית, כולל בתקרת חדר האמבטיה, באזורים רטובים וגם יבשים. לטענת הרוכשים, כל ניסיונותיהם לפנות לנתבע בדרישה שיתקן את הליקויים נענו בסירוב, טענה לבלאי טבעי או, לעתים, פשוט בהתעלמות.


הקבלן: הליקויים נובעים מבלאי או הזנחה של הדיירים


מנגד, הנתבע, הקבלן י. חדד, טען כי הדירה נבנתה בהתאם לתקנים, וכי הליקויים המדוברים נובעים מבלאי סביר או מהזנחה של הדיירים עצמם. לדבריו, הרטיבות נגרמה בעקבות “שימוש לא נכון באמבטיה” ו”תחזוקה לקויה של הדירה”. חדד גם הוסיף כי הציע להגיע ולבצע תיקונים בעצמו, אך הרוכשים לא שיתפו פעולה. במהלך הדיונים הציגו הצדדים חוות  דעת מומחים סותרות. בעוד שהמהנדס מטעם הרוכשים קבע כי מדובר בליקויי בנייה חמורים הנובעים מביצוע כושל וסטייה מהתקן, טען המומחה מטעם הנתבע כי מדובר בליקויים שוליים. לפיכך, מינתה השופטת מומחה מטעם בית המשפט, שהכריע באופן חד משמעי.


המומחה שמינה בית המשפט בדק את הדירה באופן יסודי, ומסקנותיו היו ברורות: הליקויים נובעים מעבודות בנייה לקויות, אי עמידה בתקני האיטום, שימוש בחומרים לא מתאימים ואי הקפדה על גמרים תקינים. “ניכר כי בוצעו עבודות ביד רשלנית תוך התעלמות מהוראות התקן", כתב המומחה בחוות הדעת שהגיש, וציין כי כדי להשיב את הדירה למצב ראוי למגורים, יש לבצע שיפוץ יסודי הכולל החלפת ריצוף, איטום מחדש של גגות ומרפסות, הסרת צבעים מתקלפים ותיקון מקומות רטובים. השופטת קיבלה את חוות הדעת הזו במלואה, תוך שהיא מדגישה בפסק הדין שפורסם כי, “אין מדובר בליקויים מינוריים הניתנים להסתרה או בתקלות שימוש. מדובר בבעיות שורשיות, שניכרו מייד עם האכלוס".


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בפסק דינה המפורט, כתבה השופטת פורר כי, “הנתבע לא עמד בחובותיו כלפי התובעים. הליקויים שהתגלו בדירה חורגים מהמקובל ומהצפוי בדירה חדשה, והם מלמדים על ליקויים שורשיים באיכות הביצוע ובפיקוח". לגבי האיחור במסירה, קבעה השופטת כי אין כל הצדקה לעיכוב של שמונה חודשים, וכי הנתבע לא הציג כל ראיה המצביעה על נסיבות חריגות או כוח עליון שמנעו את העמידה בלוחות הזמנים. באשר לטענת הנתבע שלפיה הרוכשים מנעו ממנו לבצע תיקונים, קבעה השופטת כי, “התנהלות הנתבע כלפי התובעים מלמדת על חוסר תום לב. הצעות התיקון הוצעו רק לאחר פתיחת ההליך המשפטי, ואף אז לא היו רציניות או ישימות".


בסופו של דבר, פסק בית המשפט לבני הזוג את הסכומים הבאים: עלות תיקון הליקויים לפי חוות דעת המומחה - כ-219 אלף שקל; פיצוי בגין איחור במסירה - 8,100 שקל; עוגמת נפש - 30 אלף שקל; שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט - כ-40 אלף שקל. השופטת הסבירה כי הפיצוי בגין עוגמת נפש מוצדק, משום ש“מדובר בדירה שהיתה אמורה להיות ביתם של התובעים - מקום בטוח ומוגן. תחת זאת, הפכה למקור של תסכול, עימותים והוצאות בלתי צפויות".

קיראו עוד ב"משפט"

מדוע לא הסתפקה השופטת בפיצוי כספי עבור תיקון הליקויים בלבד?

בית המשפט הכיר בכך שלליקויי בנייה, בייחוד בדירה חדשה שנרכשה ממיטב כספם של הרוכשים, יש גם השלכות נפשיות, תפקודיות ומשפחתיות. השופטת פורר פסקה בנוסף לפיצוי על התיקונים גם סכום משמעותי בגין עוגמת נפש. מדובר בהכרה משפטית בפן הרגשי של המקרה - הנזק שנגרם לא רק לקירות, אלא גם לאיכות החיים של הזוג.


האם ניתן היה להחיל על הקבלן פיצויים עונשיים (פיצויים לדוגמה)?

אף שמדובר בהתנהלות שפגעה באמון מול הרוכשים, בית המשפט לא פסק פיצויים עונשיים, ככל הנראה מכיוון שלא נמצאה כוונה זדונית או רשלנות פלילית. עם זאת, סכום עוגמת הנפש הגבוה יחסית והדגש על חוסר תום הלב של הנתבע משדרים מסר חד - בתי המשפט לא ימהרו לגלות סלחנות כלפי מי שלא עומד בהתחייבויותיו.


כיצד קבע המומחה את עלות התיקון, והאם השופטת שינתה משהו מהמלצותיו?

המומחה מטעם בית המשפט ביסס את הערכתו על סיור בדירה, בדיקות מדגמיות והשוואה לסטנדרטים מקצועיים. חוות דעתו התקבלה במלואה על ידי השופטת, ללא כל הפחתה. הדבר מעיד על האמון שניתן לחוות דעת ניטרלית ואובייקטיבית, בייחוד כשהיא עקבית ומנומקת היטב.


האם בני הזוג יוכלו לתבוע בעתיד נזקים נוספים, אם וכאשר יתגלו?

באופן עקרוני, אם יתגלו ליקויים חדשים או נזקים מתמשכים שנגרמו מהליקויים המקוריים, התובעים יוכלו לשוב ולפנות לבית המשפט. עם זאת, לרוב בתי המשפט נזהרים מפיצול דיונים ומעודדים את הצדדים להעלות את כל טענותיהם במסגרת תביעה אחת כוללת. לכן, כל תביעה נוספת תיבחן לפי נסיבות מיוחדות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חבל שלא כתוב באיזו עיר ומה הכתובת (ל"ת)
    אנונימי 11/05/2025 17:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אורי 11/05/2025 07:51
    הגב לתגובה זו
    הקבלנים חוסכים בחומר ועובדיםוהדיירים סובלים.תופעה ידועהרוב האנשים לא תובעים את הקבלניםוכאן הרווח הגדול.לכן הקבלנים ימשיכו לבנות פחות טוב.
האחים שפיראהאחים שפירא

מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"

פסק דין תקדימי מטלטל את אחת המשפחות החזקות במשק; האחים שפירא, בעלי השליטה בענקית התשתיות שפיר הנדסה, הפסידו לרשות המסים במאבק על פרשנות חיוב המס במכירת מניות ב-420 מיליון שקל; בית המשפט דחה את הטענה כי ניתן “לצבוע” את המניות שנמכרו והבהיר את גבולות השימוש בשינויי מבנה לצורכי מס ואת צורת חישוב מס רווחי ההון

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

"זהות כזאת חוטאת למצב הדברים לאשורו" - כך קבע השופט אבי גורמן בפסק דין תקדימי שניתן השבוע נגד בעלי השליטה בקבוצת שפיר הנדסה 1.98%   , מחברות התשתיות והבנייה הגדולות בישראל. האחים חן, הראל, ישראל וגיל שפירא ספגו מכה כלכלית כואבת כאשר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את הערעור שלהם נגד רשות המסים, בסכסוך מס שעשוי לעלות להם מיליוני שקלים רבים.

"המערערים מבקשים ליצור באופן טכני מצב בו מכירה של מניות תיחשב כאילו נמכר רק אחד מהנכסים", נכתב בפסק הדין התקדימי. "מה שהמערערים מבקשים ליצור הוא מצב שבו מכירה של מניות, אשר שינוי המבנה ביקש והביא לכך כי יכללו זכויות לשני הנכסים המועברים, תיחשב כאילו נמכר רק אחד מהנכסים". פסק הדין, שניתן בתחילת אוקטובר והותר אתמול לפרסום, מהווה תקדים משמעותי בתחום מיסוי רווחי הון ושינויי מבנה תאגידיים.

המחלוקת המשפטית, שהגיעה לכותרות נסבה סביב טענת האחים כי "ניתן לזהות" את המניות שמכרו וכי הן "המניות שהתקבלו בתמורה למניות שפיר מחצבות". רשות המסים דחתה את זה בתוקף וטענה כי "לא ניתן 'לצבוע' את המניות של שפיר הנדסה שהתקבלו בתמורה למניות של שתי החברות ולייחס אותן באופן ספציפי דווקא לשפיר מחצבות". המכירות נעשו בהיקף של כ-420 מיליון שקל בין השנים 2016-2018, כאשר כל אחד מהאחים מכר מניות בשווי של כ-140 מיליון שקל.

השורשים: מאימפריה משפחתית להנפקה ציבורית

הסיפור מתחיל בתחילת שנות ה-90, כאשר ארבעת האחים שפירא רכשו בחלקים שווים את הון המניות של חברת שפיר מבנים בשנים 1991-1993. ב-2005, הם הרחיבו את האימפריה העסקית שלהם ורכשו גם את הון המניות של שפיר מחצבות ותעשיות. שתי החברות עסקו בעיקר בייצור חומרי גלם לבנייה, תשתיות וייזום בענף הבנייה, והפכו לאבני היסוד של הקבוצה העסקית המשפחתית.

נקודת המפנה הגיעה ב-2014, כאשר המשפחה החליטה להנפיק את החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. לקראת ההנפקה, בוצע שינוי מבנה משמעותי: האחים העבירו את המניות בשתי החברות לחברה חדשה שהוקמה במיוחד למטרה זו - שפיר הנדסה. המניות החדשות שקיבלו בתמורה הופקדו בחשבונות נאמנות נפרדים - חשבון אחד עבור המניות שהתקבלו תמורת שפיר מבנים, וחשבון שני עבור אלה שהתקבלו תמורת שפיר מחצבות.

פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

לא פינוי ולא בינוי; עורכי הדין החתימו על חוזה, בחרו נציג בעצמם, ואיימו על הדיירים

לשכת עורכי הדין החליטה להעמיד לדין משמעתי את עו"ד רוית סיני ועו"ד אבי ביטאו. עורכי הדין חשודים כי החתימו לקוחות ללא הסבר מתאים. פעלו בתור מייצגי דיירים מבלי שנבחרו לכך, ואיימו על לקוחות בקנס של עשרות אלפי שקלים במסגרת ההסכם שהחתימו אותם עליו
נחמן שפירא |

וועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין קיבלה את תלונות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כנגד עורכי הדין רוית סיני ואבי ביטאו. השניים חשודים כי יצגו בפרויקט של פינו בינוי גם את היזם וגם את הדיירים, בנוסף החתימו על חוזה ללא הסבר לדיירים על מה הם חותמים, ואף איימו עליהם בקנסות במסגרת ההסכם עליו החתימו אותם.  בפרויקטים של התחדשות עירונית לעורכי הדין יש חשיבות מכרעת בקידום הפרויקט. לאור זאת הכללים בנושא מאוד ברורים. על עורכי הדין קיימת החובה לשמור על זכויות בעלי הדירות, ולפעול על מנת להשיג עבורם עסקה טובה. לעורכי הדין אסור לייצג הן את הדיירים והן את היזם במקביל, ובנוסף הדיירים בעצמם אמורים לבחור את עורך הדין שייצג אותם אל מול היזם בקידום הפרויקט. למרות זאת מפעם לפעם נתקלים ברשות להתחדשות עירונית במקרים בהם ישנם עורכי דין שמפירים את הכללים ופוגעים בזכויות בעלי הדירות. ועדת האתיקה של הלשכה החליטה להגיש כנגדם כתב קובלנה בגין פעולה בניגוד עניינים, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ופגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין.   כתב הקובלנה שהוגש כנגד עו"ד רוית סיני כולל שני אישומים. עו"ד סיני נאשמת כי פעלה לקידום פרויקט כמארגנת של היזם מצד אחד, ובה בעת - כמייצגת את דיירי הבניין מצד שני. במסגרת זאת בחרה בעצמה את נציגות הדיירים, החתימה את בעלי הדירות על הסכם המחייב אותם לחתום עם יזם אותו היא בחרה עבורם ולשלם לה באופן אישי קנס בגובה 20,000 שקל ככל שיפרו את ההסכם. על בסיס הסכם זה, עו"ד סיני אף תבעה את אחת מדיירות הבניין שסירבה לחתום על החוזה עם היזם, תביעה שנמחקה לאחר שהדיירת קיבלה על עצמה לחתום, בעל כורחה.   האישום השני נוגע לפנייה שביצעה עו"ד סיני ליזם בהצעה לשיתוף פעולה, לפני שהדיירים בחרו בה לייצגם. בשיחה עם היזם ציינה עו"ד סיני מפורשות כי שיטת הפעולה שלה היא להחתים את הדיירים מראש על כתב הסכמה, לפיו אם לא יחתמו על ההסכם עם היזם, היא רשאית לתבוע אותם. עו"ד סיני הדגישה בפני היזם כי תגרום לכך שבעלי הדירות יחתמו איתו באופן בלעדי, ללא קיום הליך תחרותי מול יזמים אחרים, וזאת בניגוד מובהק לטובת בעלי הדירות אותם היא אמורה לייצג.

הוחתמה בלי הסבר

כתב הקובלנה נגד עו"ד אבי ביטאו הוגש בעקבות תלונה שהוגשה לממונה על פניות הדיירים הפועלת ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ולפיה דיירת הוחתמה על חוזה פינוי בינוי, מבלי שהבינה מהי מהות המסמך עליו היא חותמת. במהלך הבירור עם הממונה על פניות הדיירים טען עו"ד ביטאו שהוא מייצג כדין את דיירי הבניין, כולל את אותה מתלוננת, אך נמנע מלהציג ייפוי כוח כלשהו מטעם הדיירים. חמור מכך, לאחר החלטת הממונה לפיה החוזה עם היזם עליו החתים עו"ד ביטאו את המתלוננת בטל, פנה עו"ד ביטאו ורשם הערת אזהרה על דירת המתלוננת לטובת היזם.   ברשות הזכירו כי פעולה זו היא חלק מפעולותיהם כנגד עורכי דין המנסים לנצל את הדיירים בפרויקטי בינוי פינוי ובמסגרת זו  תלונה קודמת של הרשות הובילה להגשת כתב קובלנה נגד עו"ד יוסי אומיד בגין הסתרת מידע, פעולה בחוסר נאמנות מול לקוח והטעייתו   ברשות מסרו כי התלונות הוגשו לאחר שבדקה ומצאה כי מקרים אלה מחייבים בירור על ידי ועדת האתיקה הארצית, וזאת במסגרת מעקב שוטף של הרשות אודות הפעילות בשוק ומידע שהיא מקבלת באמצעות המינהלות העירוניות המופעלות על ידה בכ-50 רשויות מקומיות, וכן באמצעות הממונה על פניות הדיירים ברשות הממשלתית, עו"ד תמר עדיאל זכאי.   לאחר בחינת התלונות שהוגשו, החליטה ועדת האתיקה הארצית להעמיד את עו"ד רוית סיני לדין משמעתי בגין ניגוד אינטרסים, פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, ואת עו"ד אבי ביטאו בגין הפרת חובת עורך דין כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט, ניגוד עניינים, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ופגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין.

גורם מפתח

   ברשות ציינו כי בשלב זה מדובר רק על הגשת קובלנות, אשר דיון בהן יערך בעתיד הקרוב. עד למועד מתן פסק הדין עומדת לעורכי הדין חזקת החפות.   אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מסר "עורכי דין הם גורמי מפתח לקידום עסקת התחדשות עירונית מוצלחת, ולא פעם הינם בעלי המקצוע הראשונים שפוגשים בעלי הדירות בתהליך. מוטלת עליהם האחריות לשמור על זכויות בעלי הדירות, לקוחותיהם, ולפעול על מנת להשיג עבורם עסקה כדאית ובטוחה. מהכרותינו את השוק, אנו יודעים כי רובו מסתייע בעורכי דין מקצועיים ובעלי מומחיות בתחום, שעושים עבודתם נאמנה לטובת בעלי הדירות". במברגר הוסיף "במקרים חריגים, אנו נתקלים בעורכי דין שמועלים בחובתם כלפי בעלי הדירות ופוגעים באמון שניתן בהם. מקרים חמורים אלה מזיקים לא רק לנפגעים הישירים מהם, אלא גם לשמם הטוב של עורכי הדין המניעים בשגרה תהליכים אלו באופן מקצועי ובנאמנות. ככל ונאתר מקרים כאלו, נמשיך לפעול כדי למגרם לטובת היציבות והביטחון בפעילות בשוק. אנו ממליצים לכל בעל דירה לפנות למינהלות העירוניות ממש בתחילת הדרך, עוד בטרם חתימה על כל מסמך או הסכם עם בעלי המקצוע השונים, לשם קבלת ליווי וייעוץ שיעזרו להם לקדם את הפרויקט בהצלחה ובביטחון".