הקבלן התחמק מתיקון הליקויים - וישלם ביוקר
בני זוג שרכשו דירה מהקבלן נתקלו בליקויים רבים, בהם נזילות, קילופי צבע ורטיבות. הקבלן, שנדרש על ידם לתיקון הבעיות, התחמק ולא עשה דבר. המומחה שמונה על ידי בית המשפט קבע כי הליקויים נובעים מעבודות בנייה לקויות, אי עמידה בתקני האיטום, שימוש בחומרים לא מתאימים ואי הקפדה על גמרים תקינים. השופטת קבעה כי בני הזוג יקבלו פיצויים בהיקף כולל של כ-300 אלף שקל
ביום שבו קיבלו בני זוג את המפתחות לדירתם החדשה, הם לא שיערו בנפשם שהחלום שלהם על קורת גג חדשה משלהם ייהפך במהרה למסכת של תסכול, עוגמת נפש וקרב משפטי מתיש. הדירה, שנרכשה מהקבלן י. חדד, נראתה על הנייר כמו הבטחה גדולה - בית מודרני, חדש, מאובזר, כזה שאפשר לגדל בו משפחה. בפועל, בתוך זמן קצר נחשפו בקירותיה סדקים עמוקים לא רק בבטון, אלא גם באמון שבין הרוכשים ליזם.
הבעיות הראשונות הופיעו במהרה. נזילות בתקרות ובקירות, קילופי צבע ורטיבות שחדרה לחדרים. כל אלה היו חלק בלתי נפרד מהמציאות החדשה של בני הזוג, חודשים בודדים לאחר המסירה של הנכס. כשניסו לפנות לקבלן בבקשה שיבצע תיקונים, הם נתקלו בהכחשות, דחיות ולעתים אף בהתעלמות. הדרך לבית המשפט היתה כמעט בלתי נמנעת. בפסק דין מעניין שניתן בבית משפט השלום בראשון לציון, ונמשך על פני 29 עמודים, קבעה השופטת מירית פורר כי הקבלן אחראי באופן מלא לליקויים החמורים שהתגלו בדירה, ופסקה לזכות הרוכשים פיצויים בסכום כולל של מאות אלפי שקלים.
המחלוקת החלה כשבני הזוג רכשו דירה מהקבלן, שהתחייב לסיים את הבנייה ולהעביר את החזקה עד ספטמבר 2015. בפועל, הדירה נמסרה רק במאי 2016 - איחור של שמונה חודשים. אלא שלא האיחור בלבד היה העילה של התביעה, אלא בעיקר מה שציפה להם בין הקירות. בבדיקות שנערכו זמן קצר לאחר קבלת המפתח, גילו הרוכשים רטיבות בתקרות, נזילות חמורות, קילופי צבע נרחבים, חדירת מים מתחת לריצוף ובעיות איטום חמורות בגג ובחלונות. אחד הממצאים החמורים ביותר היה התקלפות הטיח באזורים רבים בבית, כולל בתקרת חדר האמבטיה, באזורים רטובים וגם יבשים. לטענת הרוכשים, כל ניסיונותיהם לפנות לנתבע בדרישה שיתקן את הליקויים נענו בסירוב, טענה לבלאי טבעי או, לעתים, פשוט בהתעלמות.
הקבלן: הליקויים נובעים מבלאי או הזנחה של הדיירים
מנגד, הנתבע, הקבלן י. חדד, טען כי הדירה נבנתה בהתאם לתקנים, וכי הליקויים המדוברים נובעים מבלאי סביר או מהזנחה של הדיירים עצמם. לדבריו, הרטיבות נגרמה בעקבות “שימוש לא נכון באמבטיה” ו”תחזוקה לקויה של הדירה”. חדד גם הוסיף כי הציע להגיע ולבצע תיקונים בעצמו, אך הרוכשים לא שיתפו פעולה. במהלך הדיונים הציגו הצדדים חוות דעת מומחים סותרות. בעוד שהמהנדס מטעם הרוכשים קבע כי מדובר בליקויי בנייה חמורים הנובעים מביצוע כושל וסטייה מהתקן, טען המומחה מטעם הנתבע כי מדובר בליקויים שוליים. לפיכך, מינתה השופטת מומחה מטעם בית המשפט, שהכריע באופן חד משמעי.
- חיכו 14 שנה כדי שגינדי תתקן ליקויים - וזה הפיצוי
- הגשם הוביל להפסקות חשמל - הקבלן התנער מאחריות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המומחה שמינה בית המשפט בדק את הדירה באופן יסודי, ומסקנותיו היו ברורות: הליקויים נובעים מעבודות בנייה לקויות, אי עמידה בתקני האיטום, שימוש בחומרים לא מתאימים ואי הקפדה על גמרים תקינים. “ניכר כי בוצעו עבודות ביד רשלנית תוך התעלמות מהוראות התקן", כתב המומחה בחוות הדעת שהגיש, וציין כי כדי להשיב את הדירה למצב ראוי למגורים, יש לבצע שיפוץ יסודי הכולל החלפת ריצוף, איטום מחדש של גגות ומרפסות, הסרת צבעים מתקלפים ותיקון מקומות רטובים. השופטת קיבלה את חוות הדעת הזו במלואה, תוך שהיא מדגישה בפסק הדין שפורסם כי, “אין מדובר בליקויים מינוריים הניתנים להסתרה או בתקלות שימוש. מדובר בבעיות שורשיות, שניכרו מייד עם האכלוס".
בפסק דינה המפורט, כתבה השופטת פורר כי, “הנתבע לא עמד בחובותיו כלפי התובעים. הליקויים שהתגלו בדירה חורגים מהמקובל ומהצפוי בדירה חדשה, והם מלמדים על ליקויים שורשיים באיכות הביצוע ובפיקוח". לגבי האיחור במסירה, קבעה השופטת כי אין כל הצדקה לעיכוב של שמונה חודשים, וכי הנתבע לא הציג כל ראיה המצביעה על נסיבות חריגות או כוח עליון שמנעו את העמידה בלוחות הזמנים. באשר לטענת הנתבע שלפיה הרוכשים מנעו ממנו לבצע תיקונים, קבעה השופטת כי, “התנהלות הנתבע כלפי התובעים מלמדת על חוסר תום לב. הצעות התיקון הוצעו רק לאחר פתיחת ההליך המשפטי, ואף אז לא היו רציניות או ישימות".
בסופו של דבר, פסק בית המשפט לבני
הזוג את הסכומים הבאים: עלות תיקון הליקויים לפי חוות דעת המומחה - כ-219 אלף שקל; פיצוי בגין איחור במסירה - 8,100 שקל; עוגמת נפש - 30 אלף שקל; שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט - כ-40 אלף שקל. השופטת הסבירה כי הפיצוי בגין עוגמת נפש מוצדק, משום ש“מדובר בדירה שהיתה
אמורה להיות ביתם של התובעים - מקום בטוח ומוגן. תחת זאת, הפכה למקור של תסכול, עימותים והוצאות בלתי צפויות".
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- העתיד של גבעות עולם - בית המשפט קבע התמחרות על השליטה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מתנה או הלוואה? הסכנות בהעברת כספים בתוך המשפחה
מדוע לא הסתפקה השופטת בפיצוי כספי עבור תיקון הליקויים בלבד?
בית המשפט הכיר בכך שלליקויי בנייה, בייחוד בדירה חדשה שנרכשה ממיטב כספם של הרוכשים, יש גם השלכות נפשיות, תפקודיות ומשפחתיות. השופטת פורר פסקה בנוסף לפיצוי על התיקונים גם סכום משמעותי בגין עוגמת נפש. מדובר בהכרה משפטית בפן הרגשי של המקרה - הנזק שנגרם לא רק לקירות, אלא גם לאיכות החיים של הזוג.
האם ניתן היה להחיל על הקבלן פיצויים עונשיים (פיצויים לדוגמה)?
אף שמדובר בהתנהלות שפגעה באמון מול הרוכשים, בית המשפט לא פסק פיצויים עונשיים, ככל הנראה מכיוון שלא נמצאה כוונה זדונית או רשלנות פלילית. עם זאת, סכום עוגמת הנפש הגבוה יחסית והדגש על חוסר תום הלב של הנתבע משדרים מסר חד - בתי המשפט לא ימהרו לגלות סלחנות כלפי מי שלא עומד בהתחייבויותיו.
כיצד קבע המומחה את עלות התיקון, והאם השופטת שינתה משהו מהמלצותיו?
המומחה מטעם בית המשפט ביסס את הערכתו על סיור בדירה, בדיקות מדגמיות והשוואה לסטנדרטים מקצועיים. חוות דעתו התקבלה במלואה על ידי השופטת, ללא כל הפחתה. הדבר מעיד על האמון שניתן לחוות דעת ניטרלית ואובייקטיבית, בייחוד כשהיא עקבית ומנומקת היטב.
באופן עקרוני, אם יתגלו ליקויים חדשים או נזקים מתמשכים שנגרמו מהליקויים המקוריים, התובעים יוכלו לשוב ולפנות לבית המשפט. עם זאת, לרוב בתי המשפט נזהרים מפיצול דיונים ומעודדים את הצדדים להעלות את כל טענותיהם במסגרת תביעה אחת כוללת. לכן, כל תביעה נוספת תיבחן לפי נסיבות מיוחדות.
- 2.חבל שלא כתוב באיזו עיר ומה הכתובת (ל"ת)אנונימי 11/05/2025 17:29הגב לתגובה זו
- 1.אורי 11/05/2025 07:51הגב לתגובה זוהקבלנים חוסכים בחומר ועובדיםוהדיירים סובלים.תופעה ידועהרוב האנשים לא תובעים את הקבלניםוכאן הרווח הגדול.לכן הקבלנים ימשיכו לבנות פחות טוב.

העתיד של גבעות עולם - בית המשפט קבע התמחרות על השליטה
הכרעה דרמטית בסכסוך שפילג את השותפות הציבורית לחיפושי נפט. לוסקין שהחזיק 16.8% טען לפערי כוחות וחשש שמניותיו "יירכשו בנזיד עדשים". בית המשפט: "התנהלותו של לוסקין הייתה כוחנית וחסרת תום לב". המשמעות: כל צד יוכל לגייס משקיעים חיצוניים להתמחרות
בית המשפט העליון דחה פה אחד את ערעורו של טוביה לוסקין והורה סופית: ההיפרדות בין בעלי המניות בגבעות עולם נפט תתבצע באמצעות התמחרות במעטפות סגורות. ההחלטה מסיימת סאגה משפטית שנמשכה למעלה מעשור וכללה סדרה של הליכים בבתי המשפט המחוזי והעליון.
גבעות עולם נפט, שותפות ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ועוסקת בחיפושי נפט מאז 1993, מצאה עצמה בעין הסערה כאשר שתי קבוצות בעלי המניות בשותף הכללי - קבוצת בקר-בן דוד (הרוב) וקבוצת לוסקין (המיעוט) - נקלעו לסכסוך חריף בנושאי ניהול, ממשל תאגידי ואסטרטגיית הפקה. המחלוקת הגיעה לשיאה כאשר בית המשפט העליון קבע באוגוסט 2022 כי נדרשת היפרדות כפויה בין הצדדים מחשש לקיפוח עתידי.
הדילמה: פערי כוחות מול שיקולי צדק
לוסקין, שהחזיק ב-16.8% בלבד מהשותף הכללי נכון למועד פסק הדין הקודם, טען כי קיים פער כלכלי דרמטי בינו לבין קבוצת בקר-בן דוד. "בהינתן הפערים ביכולת הכלכלית ובשיעור ההחזקות, קיים חשש כי מניותיו של המערער יירכשו בהליך ההתמחרות 'בנזיד עדשים'", ציין הנשיא יצחק עמית בפסק הדין, תוך הכרה בבעייתיות הפוטנציאלית.
החשש לא היה חסר בסיס. כפי שהסביר בית המשפט, לוסקין יצטרך לגייס הון גדול פי כמה מזה שיידרשו המשיבים כדי לרכוש את חלקו, ועלויות המימון המשמעותיות עלולות למנוע ממנו אפשרות מעשית להיות הרוכש. "אם אברהם צופה את קשיי המימון של בנימין, הדבר ישפיע גם על המחיר אותו יציע", ציטט בית המשפט ממאמר אקדמי בנושא.
- גבעות עולם בצרות. המנכ"ל מודה: "בוחנים אפשרות מימון להמשך פעילות"
- גבעות הפסיקה את הקידוח במגד 6, המניה מתרסקת ב-58% ביומיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אולם בסופו של דבר, שיקולי הצדק והאשם הכריעו את הכף. בית המשפט קבע כי "בניגוד מובהק לטענות קבוצת לוסקין אין המדובר בצד מקופח במובן הקלאסי של ההליך, אלא במי שנמצא כי התנהלותו כוחנית, לעומתית, חסרת תום לב ומגיעה כדי הפרת חובות האמון שלו כלפי החברה".

המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
אף שהעלים מאות אלפי שקלים ממע"מ, שב במהרה לסורו לאחר מאסר קודם והשיב רק חלק קטן מהכסף - החליט בית משפט השלום בראשון לציון להמיר את עונש המאסר של נאשם בעבודות שירות. השופט רפי ארניה קבע כי השיהוי הממושך של המדינה בהגשת כתב האישום - יותר משש שנים מאז
פתיחת החקירה - הוא שיקול משמעותי שהטה את הכף לטובת הקלה בעונש, חרף עברו הפלילי המכביד של הנאשם
מעל ראשו ריחף עבר פלילי עשיר, שכלל הרשעה קודמת ומאסר בפועל שריצה בעבר על עבירות דומות. אלא שהפעם, בניגוד לכל הציפיות, לא נשלח אריק דעדוש שוב אל מאחורי סורג ובריח, אלא יצא מבית המשפט בידיעה כי ירצה את עונשו במסגרת עבודות שירות. מה הוביל את השופט רפי ארניה לקבל הכרעה שכזו בעניינו של דעדוש, אדם שלא בפעם הראשונה מתייצב על דוכן הנאשמים בעבירות מס?
דעדוש, ששימש מנהל פעיל בצ.ב.א חי יזמות והשקעות, הורשע ביחד עם החברה כי ניכו מס תשומות בהיקף אדיר - יותר מ-850 אלף שקל - מבלי שהיו בידיהם מסמכים כדין. על פי כתב האישום שבו הודה, התקופה הרלוונטית לעבירות נפרשה בין תחילת 2014 ועד פברואר 2015, אז הוגשו תשעה דו"חות מע"מ תקופתיים שכללו ניכויים פיקטיביים. "אין המדובר במעידה חד פעמית אלא בסדרה של פעולות שיטתיות ומתוכננות מראש", ציין השופט בפסק הדין שפורסם.
הסדר הטיעון שנחתם עם הפרקליטות חייב את הנאשמים להחזיר סכום חלקי בלבד - 200 אלף שקל - לפני שלב הטיעונים לעונש. בתמורה הגבילה המדינה את דרישתה למאסר בפועל שלא יעלה על שנה אחת. התביעה הדגישה כי מדובר בעבירות חמורות, שבוצעו על ידי אדם שהיה כבר אמור להבין היטב את משמעות מעשיו, נוכח הרשעתו הקודמת מ-2010 בעבירות מס דומות שבעטיין ריצה 15 חודשי מאסר. לצד זאת, ציינה הפרקליטות כי דעדוש לא הסיר את המחדל במלואו, ואף השיב רק 200 אלף שקל מתוך יותר מ-850 אלף שקל. "הנאשם הפגין זלזול בקופה הציבורית ובערך השוויון בנטל המס", טענה המאשימה, וביקשה לגזור עליו מאסר ברף העליון של ההסדר - 12 חודשים בפועל.
מנגד, ההגנה הדגישה את הזמן שחלף - כמעט עשור מאז שבוצעו המעשים - ואת העובדה כי הנאשם אינו בעל החברה אלא רק המנהל שלה. עוד נטען כי במהלך השנים האחרונות השתנה אורח חייו, וכיום הוא עובד כשכיר ומתקשה מבחינה כלכלית עד כדי כך שהוכרז שהוא בהליכי חדלות פירעון. בנוסף, הזכירו סנגוריו כי סכום הניכוי שיוחס לו בתחילת ההליך היה גבוה בהרבה - מעל 1.2 מיליון שקל - ובהמשך הופחת באופן ניכר הסכום בעקבות החלטות בית המשפט, עד שהועמד על 851 אלף שקל בלבד.
- עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדיון בענישה התרכז בשאלת משמעות השיהוי בהגשת כתב האישום. החקירה נפתחה עוד ב-2015, אך כתב האישום הוגש רק בנובמבר 2021, יותר משש שנים לאחר מכן. דעדוש נחקר לראשונה כבר ב-2016, אך מאז התיק הועבר הלוך ושוב בין יחידות שונות ברשות המסים ובפרקליטות, מבלי שניתן לכך הסבר מניח את הדעת. "זהו פרק זמן ארוך, ארוך מדי", הדגיש השופט בהכרעתו, "שתוצאתו היא שהנאשם נותן את הדין על מעשיו למעלה מעשור לאחר שבוצעו".