יום אחד מצא עצמו זוג שוב מול השגרה החדשה שלהם - בדירה שלהם שרר חושך מוחלט, המקרר כבה, והאוכל התקלקל ונזרק לפח. בשעה שהשכנים שלהם בבניין פתחו את הדלתות כדי לבחון את מקור הפסקת החשמל, היה ברור - משהו משמעותי השתבש בבניין החדש של פרויקט רמת הנשיא. לאחר מאבק ממושך ותחושת תסכול גוברת והולכת, לקחו בני הזוג את הסיפור שלהם לבית המשפט - וזכו לפסק דין שקבע: היתה רשלנות בבנייה, והיזמית תשלם.

הפרשה התחילה כמו כל סיפור נדל"ן ישראלי שגרתי - זוג רוכש דירה חדשה על הנייר, בעסקה עם רמת הנשיא גב-ים רסקו. אלא שההתרגשות של חתימת ההסכם ביוני 2015 התחלפה מהר מאוד באכזבה. הדירה היתה אמורה להימסר בסוף אוגוסט 2016, אך בפועל נמסרה רק בדצמבר, וגם אז, לטענת התובעים, היתה במצב שאינו ראוי למגורים. רק ביוני 2017, כחצי שנה לאחר מכן, נכנסו לבסוף להתגורר בה. לטענת בני הזוג, הליקויים החלו לצוץ בזה אחר זה: מחסן בשטח קטן מהמובטח, חלונות קבועים שלא ניתן לנקותם, רוחות שורקות, תעלת בטון שחשפה צנרת שאינה שייכת לדירה, ובעיקר הפסקות חשמל בכל פעם שירדו גשמים. לדברי האשה, "כתוצאה מתיקונים בלתי מקצועיים של הנתבעת, עם בוא הגשם היו נפילות חשמל שהשביתו את כל החשמל בדירה... ישבנו לאור נרות, האוכל שהיה במקפיא ובמקרר נזרק... הדבר בלתי סביר וגורם לעוגמת נפש רבה".

בכתב ההגנה, ניסתה החברה הנתבעת להרחיק מעצמה את האחריות. התובעים הם אלה, כך נטען על ידי נציגיה, שגרמו לעיכוב במסירה - הם ביקשו שינויים רבים בדירה, כולל ביטול מטבח, שינוי מערכות חשמל ואינסטלציה, והסתייעו במעצבת מטעמם. לטענת נציגי החברה, כל שינוי שכזה דחה את לוח הזמנים. כמו כן טענה החברה כי אין פגם מהותי בשטח המחסן, שכן "יש לחשב את מחצית שטח הקירות המקיפים אותו", כפי שמקובל. בנוסף, הנתבעת הגישה הודעה לצד שלישי נגד הקבלן המבצע, האחים אבו עיאש, בטענה לרשלנות בביצוע הבנייה.

השופט אורי גולדקורן נדרש לבחון שורה ארוכה של טענות וטענות-נגד. לאחר שמינה מומחה מטעמו לבדוק את הדירה, הוא הגיע למסקנה חד-משמעית: הדירה סבלה מליקויי בנייה חמורים. בין היתר, קבע המומחה כי, "נמצאו ליקויים בבידוד שגרמו לחדירת מים... תופעה זו, שגורמת להפסקות חשמל תכופות, מעידה על עבודות רשלניות". בית המשפט קבע כי על הנתבעת לפצות את התובעים בסכום כולל של 78,475 שקל בגין ליקויי הבנייה, בנוסף לפיצוי של 34 אלף שקל בגין ירידת ערך הדירה עקב תעלת בטון שהונחה במרפסת לצנרת שאינה שייכת לדירה, שהיוותה לטענת השופט מטרד "שפוגע בערך הדירה". לצד זאת, נפסקו גם 5,000 שקל פיצוי בגין הצורך לפנות את הדירה לשם ביצוע תיקונים, ו-10,000 שקל בגין עוגמת נפש. ביחס לטענה בדבר שטח המחסן, קבע השופט כי, "הפער בין 4.67 מ"ר ל-5.85 מ"ר... אינו משקף אי-התאמה, מאחר ולא הביא בחשבון את שטח מחצית הקירות החיצוניים... מדובר בפער שטח זניח, שאין בו כדי להפחית בערך הדירה". כמו כן, נדחתה הטענה לפיצוי בגין חלונות שאינם ניתנים לניקוי, לאחר שהתברר כי ניתן לנקות אותם באמצעות ציוד ייעודי.

• חיכו 14 שנה כדי שגינדי תתקן ליקויים - וזה הפיצוי
• הקבלן התחמק מתיקון הליקויים - וישלם ביוקר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לבסוף, חויבה הנתבעת לשלם לתובעים סכום כולל של 127,475 שקל (כולל הפרשי הצמדה, עוגמת נפש, ירידת ערך ועלות פינוי), וכן 12 אלף שקל שכר טרחת עורך דין. הקבלן המבצע, כצד שלישי, חויב לשפות את החברה במרבית הסכום. ואולם לצד המספרים, חשוב לקרוא בין השורות: השופט גולדקורן רמז לאורך פסק הדין על חוסר שביעות רצון מניסיונותיה של החברה להסיר אחריות מעצמה. "אין לקבל את הגרסה כי שינויים שבוצעו לבקשת התובעים מצדיקים ליקויי איטום ובידוד", הוא כתב בכתב הדין שפורסם.

פסק הדין מציב רף ברור לחברות יזמיות וקבלנים: האחריות שלכם לא אינה מסתיימת במכירת הדירה. עליכם להבטיח שהיא תעמוד בסטנדרטים ההנדסיים, גם לאחר מסירתה. כשבכל חורף כבה החשמל, אי אפשר לטעון שזו בעיה של הדייר. גם אם לא כל טענה התקבלה, החשמל, בסופו של דבר, הוא שסיפר את הסיפור כולו. 

האם בית המשפט התייחס ליחסי הגומלין בין היזמית לבין הקבלן המבצע (צד שלישי)?

כן. היזמית טענה כי האחריות לליקויים מוטלת על הקבלן המבצע, שהוזמן כצד שלישי. השופט קיבל את הטענה זו באופן חלקי, וחייב את הקבלן לשפות את היזמית על מרבית הסכום ששולמו לתובעים, תוך הבחנה בין ליקויי ביצוע לליקויי תכנון.

• הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
• ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים

מה היתה עמדת המומחה שמונה מטעם בית המשפט בנוגע לליקויים?

המומחה קבע כי קיימים ליקויים רבים בדירה, והעריך את עלות תיקונם בכ-81 אלף שקל. הוא הבהיר כי חלקם נובעים מתכנון לקוי וחלקם מביצוע רשלני. הוא אף חזר בו מנקודות מסוימות בחוות הדעת, והפחית חלק קטן מההערכה הראשונית.

האם נפסק שהעיכוב במסירת הדירה היה באחריות הנתבעת?

לא. בית המשפט קבע שהעיכוב נגרם בעיקר בשל שינויים ותוספות שביקשו התובעים במהלך הבנייה, ולכן היזמית לא חויבה על האיחור. השופט אף קיבל את גרסת נציג הצד השלישי, שתיאר שינויים תכופים של הדיירים.

האם נפסקו לתובעים פיצויים בגין ירידת ערך נוספת מעבר לתעלת הבטון?

לא. הדרישה לפיצוי על שטח המחסן או על החלונות הקבועים נדחתה. השופט קבע שהפערים שנמצאו לא היו מהותיים, ושהתובעים יכלו לנקות את החלונות באמצעים קיימים.

מדוע לא ניתן צו עשה לתיקון הגג, אף שהוזכר בכתב התביעה?

מכיוון שהתובעים זנחו את הסעד במסגרת הסיכומים, ואף טענו כי איבדו אמון ביכולתה המקצועית של הנתבעת לבצע את התיקון. לכן קבע השופט שאין להיעתר לבקשה הזו.

האם נפסק לתובעים פיצוי על עוגמת נפש מעבר לנזקים ממוניים?

כן. סכום של 10,000 שקל נפסק להם בשל ההשפעה המתמשכת של הפגמים בדירה על חיי היומיום, ובפרט בשל החשמל שנפל שוב ושוב בגשם, הרוחות החודרות וההתמודדות היומיומית עם ליקויים.

במקרה אחר, תבעו בני זוג את הקבלן י. חדד, לאחר שבבית שרכשו ממנו נחשפו נזילות בתקרות ובקירות, קילופי צבע ורטיבות שחדרה לחדרים. כשניסו לפנות לקבלן בבקשה שיבצע תיקונים, הם נתקלו בהכחשות, דחיות ולעתים אף בהתעלמות. הדרך לבית המשפט היתה כמעט בלתי נמנעת. בית משפט השלום בראשון לציון הכריע בתביעה באחרונה. המחלוקת החלה כשבני הזוג רכשו דירה מהקבלן, שהתחייב לסיים את הבנייה ולהעביר את החזקה עד ספטמבר 2015. בפועל, הדירה נמסרה רק במאי 2016 - איחור של שמונה חודשים. אלא שלא האיחור בלבד היה העילה של התביעה, אלא בעיקר מה שציפה להם בין הקירות. בבדיקות שנערכו זמן קצר לאחר קבלת המפתח, גילו הרוכשים רטיבות בתקרות, נזילות חמורות, קילופי צבע נרחבים, חדירת מים מתחת לריצוף ובעיות איטום חמורות בגג ובחלונות. אחד הממצאים החמורים ביותר היה התקלפות הטיח באזורים רבים בבית, כולל בתקרת חדר האמבטיה, באזורים רטובים וגם יבשים. לטענת הרוכשים, כל ניסיונותיהם לפנות לנתבע בדרישה שיתקן את הליקויים נענו בסירוב, טענה לבלאי טבעי או, לעתים, פשוט בהתעלמות. מנגד, הנתבע, הקבלן י. חדד, טען כי הדירה נבנתה בהתאם לתקנים, וכי הליקויים המדוברים נובעים מבלאי סביר או מהזנחה של הדיירים עצמם. לדבריו, הרטיבות נגרמה בעקבות “שימוש לא נכון באמבטיה” ו”תחזוקה לקויה של הדירה”. חדד גם הוסיף כי הציע להגיע ולבצע תיקונים בעצמו, אך הרוכשים לא שיתפו פעולה.