ביצע עבירות מס ב-12 מיליון שקל - ונשלח למאסר
האיש, חליל חלבי, הורשע בכך שיצר מסלול פעולה עקבי בכל אחת מהחברות שבשליטתו, שבמסגרתו הופקו חשבוניות כוזבות, ובכך נגרע בפועל כסף מהמדינה. לטענת סניגוריו של האיש, הוא פעל בתום לב מתוך רצון להפעיל חברות קיימות, ולא היתה לו כל כוונה פלילית. השופטת קבעה בהכרעתה כי לא הובעה כל נטילת אחריות אמיתית מצד חלבי - דבר שהשפיע על חומרת הענישה
בתוך אולם בבית משפט השלום בתל אביב נגזר באחרונה דינו של איש העסקים חליל חלבי. מה שנשמע במבט ראשון כמו תיק פלילי רגיל של עבירות מס, התברר עד מהרה כסיפור עמוק יותר - כזה שנוגע לא רק בחשבוניות מזויפות, אלא גם בשיטות מתוחכמות להונאת רשויות, במאבקי שליטה על חברות קיימות, ובשאלות עקרוניות של אחריות אישית ומערכתית. במרכז הפרשה עומד חלבי, אדם שפעל בעולמות העסקים והמיזמים, אך לפי קביעת בית המשפט - הוא עשה זאת תוך בניית מנגנון משומן להונאה מאורגנת, שמטרתו להוציא כספים מקופת המדינה בדרכים עקיפות ובלתי חוקיות. ארבעה כתבי אישום חמורים, סכום כולל של יותר מ-12 מיליון שקל שנגרע מקופת המדינה ומאסר בפועל שנמשך 50 חודשים - הפכו את התיק לאחד המשמעותיים בתחום עבירות המס בישראל בשנים האחרונות.
המקרה החל להיחקר על ידי רשות המסים כבר ב-2019, לאחר שעלה חשד לפעילות חריגה בכמה חברות שבשליטת חלבי. עם הזמן התברר שמדובר ברשת סבוכה של עבירות. החל מחברות שרשומות פורמלית, דרך חשבוניות שהופקו על שם שירותים שלא ניתנו מעולם, ועד למקרים שבהם חלבי השתלט על חברות מבלי שבוצע כל הליך משפטי תקין. בתיק הראשון למשל, שלט חלבי בשתי חברות: ח.ו.ש.ן מיתוג וצ'יק צ'אק מיזוג אוויר. על פי כתב האישום, במשך תקופה מסוימת הוא הפעיל את ח.ו.ש.ן מבלי שהיה לו כל אישור לכך מהבעלים הרשומים שלה. רק לאחר חודש של פעילות, שנכללה כבר בפרקטיקות ההונאה, נחתם הסכם להעברת מניות. במהלך אותה תקופה, נטען כי הונפקו חשבוניות בסכום כולל של 3 מיליון שקל, שלא שיקפו עסקה אמיתית. בית המשפט קבע כי מדובר ב"ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך, מתוך מטרה להתחמק מתשלום מס" - עבירה חמורה במיוחד.
בכתבי האישום שהגישה המדינה, שיוצגה על ידי עורכי הדין לירז דבוש, מיכאל פינקלשטיין ומשה יחזקאל, נטען באופן חד וברור: לא מדובר בטעות, רשלנות או אפילו תעוזה עסקית - אלא בשיטה שיטתית לניכוי מסים בצורה כוזבת. התובעים ציינו כי חלבי יצר מסלול פעולה עקבי בכל אחת מהחברות שבשליטתו, שבמסגרתו הופקו חשבוניות כוזבות, ובכך נגרע בפועל כסף מהמדינה. לדברי התביעה, "חלבי השתמש בכסות של עסקים פעילים ותקינים על מנת להסתיר את העובדה שלא סופק כל שירות בפועל. החשבוניות שנמסרו לא שיקפו פעילות מסחרית אמיתית, אלא נועדו לשמש כלי לניכוי מסים על בסיס שקרי". במקרה נוסף, בתיק השלישי, תואר איך הופקו שש חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של יותר מ-10 מיליון שקל בין מתן שליחויות שבבעלותו, לבין ראלי שרה. בפועל, לא התקיים כל שירות בין החברות. על בסיס החשבוניות האלה, "נמנע תשלום מע"מ בסך של מעל מיליון שקלים".
מנגד, סנגוריו של חלבי ניסו להציג תמונה שונה בתכלית. לטענתם, מרשם פעל בתום לב מתוך רצון להפעיל חברות קיימות, ולא היתה לו כל כוונה פלילית. לטענת ההגנה, השליטה שנלקחה על ח.ו.ש.ן מיתוג לפני שנחתם הסכם העברת המניות, היתה עניין מנהלי שנבע מהבנה שגויה של הסיטואציה, ולא פעולה מתוכננת של הונאה. בנוסף, טענו עורכי דינו כי "מדובר בעסקאות שבוצעו מתוך תקווה שהתמורה תגיע או תושלם בעתיד הקרוב". הם הוסיפו כי הנאשם אינו עבריין סדרתי, כי אין לו הרשעות קודמות בעבירות מס, וכי מדובר באדם שתרם לקהילה ופעל רבות לקידום תעסוקה באזורים מוחלשים.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין המפורט שכתבה השופטת ציפורה גילני גז, נדחו הטענות של ההגנה. השופטת קבעה כי, "הנאשם לא הסיר את המחדלים המשמעותיים נשוא כתבי האישום ולמעשה לא שילם דבר בגינם". עוד כתבה השופטת בפסק הדין שלה כי הנאשם, "הפעיל שיטה מתמשכת ומתוחכמת לניכוי מסים תוך שימוש בחברות שונות אשר שימשו לו ככיסוי לפעילותו הפלילית". השופטת התייחסה גם לתסקיר שירות המבחן, וציינה כי גם שם לא הובעה כל נטילת אחריות אמיתית מצד חלבי - דבר שהשפיע על חומרת הענישה. כמו כן, הודגש כי העבירות לא היו חד פעמיות, אלא בוצעו במשך תקופה ממושכת ובחברות שונות. בכך, הובהר שהנאשם נקט דפוס פעולה עקבי, ולא מעשה חד פעמי שנבע מאירוע חריג.
לאור כל הדברים הנ"ל, גזר בית המשפט על חלבי עונש
כבד: 50 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי (במידה שיבצע עבירת מע"מ מסוג פשע בשלוש השנים הקרובות), קנס בסכום כולל של 450 אלף שקל או שמונה חודשי מאסר תחתיו והתחייבות כספית בסכום כולל של 200 אלף שקל. לגבי החברות שהיו חלק מההליך אך אינן פעילות עוד, נגזר קנס
סמלי בלבד של 50 שקל לכל אחת - החלטה שמשקפת את העובדה שהאחריות הפלילית מוטלת בראש ובראשונה על מי שעמד בראשן.
מדוע גזר הדין הזה נחשב חריג בחומרתו לעבירות מס?
גזרי דין של יותר מארבע שנות
מאסר בעבירות מס נדירים יחסית, בייחוד כשמדובר בנאשמים ללא עבר פלילי. מה שמייחד את המקרה של חלבי הוא השילוב בין סכום ההונאה הגבוה (יותר מ-12 מיליון שקל), התחכום השיטתי של ביצוע העבירות, ההיקף הרחב של החברות המעורבות והעובדה שהנאשם לא נטל אחריות גם במהלך המשפט.
השופטת ציינה כי החומרה של העונש נובעת גם מהפגיעה באמון הציבור במערכת המס.
- הצוואה תקפה גם לאחר 50 שנה - אף שהעדים מתו
- השתלטו על 110 מ"ר מהשטח המשותף - וכעת יישאו במחיר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הרכב "הגנוב" חנה בחוץ - והתובע הגיע איתו לבית המשפט: פסק...
האם היו נסיבות מקלות שיכלו להשפיע על גזר הדין אך נדחו?
כן. הסנגורים ניסו לטעון לנסיבות מקלות כמו היעדר
עבר פלילי, תרומתו של חלבי לקהילה ומצבו המשפחתי. עם זאת, בית המשפט דחה את הטענות בעיקר בשל העובדה שלא הובעה חרטה אמיתית, לא הוסרו המחדלים (כלומר – לא הוחזרו הכספים שנגרעו), ונמצא שמדובר בהתנהלות מכוונת ושיטתית. לכן הנסיבות האלה לא שימשו משקל נגד משמעותי בענישה.
האם חלבי פעל לבד, או שהיו שותפים נוספים לעבירות?
אף שבפסק הדין עצמו אין פירוט מלא על שותפים נוספים, עולה ממנו כי חלבי שלט בפועל בכמה חברות, ולעתים עשה שימוש בגורמים נוספים שהיו רשומים
פורמלית, אך לא ניהלו את החברה בפועל. ייתכן שהיו מעורבים אחרים, אך במקרה הנדון רק הוא הועמד לדין ונשא באחריות הפלילית הישירה.
מדוע לא הוטל עונש מאסר על תנאי ממושך יותר?
השופטת
הטילה מאסר על תנאי בן 18 חודשים, אך קבעה שהוא יופעל רק במקרה של ביצוע עבירת מע"מ מסוג פשע בתוך שלוש שנים. ההחלטה מבטאת, לדבריה, איזון: מצד אחד יצירת הרתעה מפני הישנות; ומצד שני הימנעות מענישה כפולה תוך השארת "חרב מעל הראש" לתקופת מבחן מוגבלת.
האם העונש הכספי שנגזר תואם את היקף העבירות?
הקנס שהוטל - 450 אלף שקל - נמוך משמעותית מסכום העבירה (יותר מ-12 מיליון שקל). הסיבה לכך היא שמערכת הענישה בישראל מתחשבת ביכולתו הכלכלית הנוכחית של הנאשם,
ולא רק בנזק שגרם. עם זאת, גובה הקנס לא מבטל את העובדה שמדובר גם בקלון פלילי חמור ומאסר בפועל ממושך.
כיצד התייחס בית המשפט לפער בין השליטה הפורמלית לשליטה בפועל?
פסק הדין קובע כי הנאשם "פעל בחברות שונות תוך שליטה בפועל גם מבלי שהייתה לו שליטה פורמלית". המשמעות המשפטית היא כי האחריות הפלילית לא תלויה רק בבעלות על מניות או תפקיד רשמי, אלא גם בהתנהגות בפועל - מה שמהווה מסר חשוב למי שמנסה לפעול דרך אנשי קש או בעלי תפקידים רשומים מטעמו.
- 2.אפי 06/05/2025 08:32הגב לתגובה זואין הגיון לשלם מסים כאשר כל הכסף שנגבה זורם למימון אברכים חרדים פרזיטים והתנחלויות מיותרות
- 1.אנונימי 06/05/2025 06:08הגב לתגובה זועונשים מגוחכים ואז שואלים למה ממשיכים לבצע אותם עבירות כמו בכבישים ככה גם בענייני מס חייבים להחמר

כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים
בפסק דין שהתקבל באחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, הובהר כי חוב מס בן 20 שנה אינו נעלם מעצמו ואינו מתיישן, אם רשות המסים נקטה מהלך כלשהו לאורך השנים. אף שהנישום טען שלא ידע דבר על החוב, השופט קבע כי פעולות כמו עיקול או שליחת מכתב השאירו את החוב רלוונטי
- ויצרו איפוס למועד ההתיישנות שלו
במאי האחרון פורסם פסק דין יוצא דופן במחוזי חיפה, שבו נדחתה העתירה של בעל עסק בתעשיית הבשר שטען כי חוב מס בסכום כולל של כ-10 מיליון שקל מ-2002-2001 התיישן. שופט המחוזי, אינאס סלאמה, קבע כי חוב מס - גם כזה שנשאר “בשקט” עשרות שנים - יכול להישאר לגבייה במידה שבמהלך השנים נעשו פעולות מצד רשות המסים.
רעיון המקרה פשוט אך מורכב: בעל עסק הוטלו עליו שומות מס משמעותיות ב-2001 (יותר מ-8 מיליון שקל) ו-2002 (כ-800 אלף שקל), בנוסף לקנסות גירעון ועיצומים שנוספו עם הזמן. סך כל החוב הגיע כאמור לכ-10 מיליון שקל. במשך השנים טען בעל העסק כי לא קיבל מכתבים או הודעות על החוב, שהליכי הגבייה הושבתו, ואף שבשלהי 2021, כשניסה לפתוח תיק עוסק מורשה, לא נמסר לו על החוב הקיים. ואולם במאי־יוני 2022, כך נטען, פתאום החל להיתקל במכתבי דרישה ובעיקול בנקאי על חשבונו בסכום של יותר מ-10 מיליון שקל. לטענתו, המחאות ששלח לא כובדו, והוא הופתע לשמוע על קיומו של התחייבות כספית עצומה שלא ידע עליה במשך שנים.
הנישום טען כי מעולם לא נודע לו על החוב לאורך שנים, ומאז 2011 - אז העביר את העניין לעורך דין - לא נקטה רשות המסים יוזמה כלשהי לגבייה. על כן, לטענתו, החוב אמור היה להתיישן. מנגד, פקיד שומה טען כי נעשו פעולות לאורך השנים: הודעות, עיקולים, תביעות חוב בהליך פשיטת רגל - הקו המתמשך של פעולות אלה מונע את קיומה של התיישנות של המקרה. כמו כן, הובעה ביקורת קשה על התנהלות התובע, בטענה שהוא נמנע באופן מתמשך מלקיים את חובותיו.
הנישום קיבל פטור מריבית, הצמדה, עיצומים ופיגורים
השופט סלאמה קיבל את הטענות של רשות המסים וקבע בפסק הדין כי, “אין שבע שנים רצופות שבהן הנישום ישב בחיבוק־ידיים” בלי שננקטו פעולות כלשהן. הוא קבע כי במסגרת הזמן לאורך השנים נוצרה “חזקת איפוס” של מרוץ ההתיישנות - מושג משפטי שבעקבותיו פעולות מצד הנושה ממחזרות את מניין הזמן מחדש. גם נטען כי התובע ידע על השומות לאורך השנים - בעת קביעתן, בעת בקשת הארכת מועד ערעור ב-2011, וגם כשנפתחו הליכי פשיטת רגל ב-2016. אף שמצא השופט כי נגרם עיכוב של שנים בגביית החוב בשל תקלה טכנית במערכת המחשוב של רשות המסים, שמנעה העברת עדכונים לגורמים אנושיים במשך כארבע שנים - הוא פטר את הנישום מתשלום ריבית, הצמדה, עיצומים ותוספות פיגורים שנבעו מאותה תקופה. כלומר החוב נשאר קיים, אך לא ייתוספו עליו עמלות נוספות.
- הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
- איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המקרה החשוב כאן הוא לא רק גובה החוב או שנותיו, אלא ההבנה שתקופת הזמן לבדה אינה מבטלת חוב מס. מרוץ ההתיישנות, כלומר הזמן שבו הנושה יכול לדרוש את החוב - ניתן לאפס (לחדש) אם לאורך השנים נעשות פעולות מנהליות או משפטיות שמביעות רצון לגבייה. ובמלים אחרות, אם פקיד השומה שולח מכתב דרישה, מטיל עיקול או מבקש צו כינוס נכסים - גם אם מבצע זאת בצורה אטית או חלקית - הפעולה הזו יכולה ללמנוע את התיישנות החוב. זהו עיקרון חשוב במיוחד בנושאי מסים, שכן לפי מקורות משפטיים, תקופת ההתיישנות הכללית לפי חוק ההתיישנות היא שבע שנים לתביעות רגילות. ואולם כשמדובר בחובות מס, המערכת המשפטית נוטה לאפשר מרחב פעולה רחב יותר לנושה, מתוך ראייה שפקיד השומה חייב להיות “סופר אקטיבי” בגבייה.

צוואת האם תקפה גם לאחר שחלפו 50 שנה - אף שהעדים מתו
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הכריע במאבק ירושה ממושך בין אחים על רקע צוואת אמם מ-1972. שני העדים שחתמו על הצוואה נפטרו זה מכבר, אך השופט טל פפרני קבע כי אין בכך כדי לפגוע בתוקפה של הצוואה, שנערכה לצד צוואת האב המנוח ונחשבת צוואה הדדית. אחד מילדיהם
של המנוחים, שהתנגד לקיום הצוואה בטענה שאמו לא הבינה עברית, חויב בהוצאות של 45 אלף שקל לאחיו
כשחלפו יותר מחמישה עשורים מאז שנחתמה הצוואה, נדמה היה כי מסמך ישן, דהוי בקצוות, לא יוכל עוד לעמוד במבחן משפטי. ואולם בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בפני סגן הנשיאה השופט טל פפרני, נקבע באחרונה כי גם צוואה שנערכה לפני 50 שנה, ואף ששני העדים שחתמו עליה הלכו לעולמם - יכולה להמשיך ולחייב את היורשים, אם ניכר כי היא משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה.
הסיפור מתחיל במשפחה ותיקה מהצפון. האם, ילידת 1932, הלכה לעולמה ב-2018 כשהיא מותירה אחריה חמישה ילדים ורכוש שכלל גם מניות בחברה משפחתית שנוסדה עוד בשנות ה-30 על ידי האב. זמן קצר לאחר פטירתה הגיש אחד הבנים, המתגורר כיום בארה"ב, בקשה למתן צו ירושה. שלושת אחיו ואחותו התנגדו לכך והציגו מסמך צוואה שנחתם לדבריהם ב-1972 בפני עורך הדין נחום סגל ומזכירתו, אביבה עפרון. לטענתם, זהו המסמך האחרון והמחייב של האם, שיש לקיים אותו לפי הוראותיו.
הבן, שהתנגד לקיום הצוואה, טען מנגד כי מדובר במסמך ישן שאין לו תוקף. לדבריו, אמו לא שלטה בשפה העברית, לא ידעה לקרוא ולכתוב, ולכן לא הבינה כלל על מה היא חותמת. הוא הוסיף כי הצוואה נמצאה רק לאחר מותו של האב ולמעשה נשלפה "מהעבר" ברגע שנולדה המחלוקת. לטענתו, עצם העובדה ששני העדים נפטרו ולא ניתן היה לזמנם לעדות, יוצרת פגם מהותי שמונע את קיום הצוואה.
צוואת האם נערכה באותו היום של צוואת האב
האחים האחרים, שביקשו לקיים את הצוואה, טענו מנגד כי אין ספק שהאם ידעה היטב מה היא עושה. לדבריהם, אמם היתה אשה דעתנית ונחרצת, שהקפידה תמיד להבין כל מסמך שעליו חתמה. הצוואה, לדבריהם, נערכה באותו יום ביחד עם צוואת האב המנוח - מסמך כמעט זהה שקיים כבר עשרות שנים ללא התנגדות כלשהי. הם הסבירו כי שני ההורים בחרו לערוך צוואות הדדיות, שבהן כל אחד מהם ציווה את רכושו לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר מכן לילדים בחלוקה ברורה.
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ביהמ"ש אישר: ביטול הצוואה תקף למרות הפגמים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט פפרני קיבל את עמדת האחים וקבע כי אכן מדובר בצוואות הדדיות, שנערכו על בסיס הסתמכות הדדית של בני הזוג זה על זה. לדבריו, "מעיון בצוואות ניתן לראות בבירור כי אלו אינן כוללות מגבלה על יכולתו של בן הזוג לעשות בנכסיו כרצונו, אולם ברור כי הן כן כוללות מנגנון הסתמכות, ולפיו כל אחד מהם קבע את חלקו היחסי בעיזבון של כל אחד מארבעת ילדיהם, וברור כי כל אחד מהם הסתמך על צוואתו של האחר". על כן נקבע כי מדובר בצוואות הדדיות שיש להן תוקף מחייב.