שכונת ורדיה בחיפה - פעם קנו כאן בזול ושילמו ביוקר. היום - 22 אלף שקל למטר
הנוף הנשקף משכונת ורדיה נהדר: בתים נמוכים עם הרבה ירוק מסביב. השכונה הצעירה ביותר על רכס הכרמל, שנבנתה בתחילת שנות התשעים, הייתה האלטרנטיבה הכי טובה למי שחיפש אז לגור ב"שכונה סגורה".
ורדיה בנויה בעיקר עבור משפחות צעירות, יש בה דירות עם מרפסות נאות וגינות ולרוב גם מחסן צמוד. רוב התושבים כאן מחזיקים בבעלות נכס. הם לא שוכרים. אלה משפחות צעירות שבאו להשתקע - כרבע מהאוכלוסייה בשכונה קטינים, כ-5% בלבד פנסיונרים.
לשכונה הזאת יש גם כמה חסרונות, בשל העובדה שהיא "כלואה" בין שכונות בסביבה ונחשבת לקטנה יחסית אין בה בית ספר. המיקום שלה הוא בין רוממה הישנה לרמת ויזניץ. כן, גם מצוקת החניה ניכרת לעין. הריבוי הטבעי של התושבים וכן הגידול במספר הרכבים גם עקב התחדשות עירונית, מביא איתו, בעיקר בשעות הערב, לצפיפות.
מה מחירי הדירות בשכונה?
הפרויקט האחרון שנבנה בשכונה הוא בנורית 24 - דירות גן 6 חדרים על רבע דונם, ופנטהאוז. הוא מזכיר מאוד את האופי התכנוני בשכונה הזאת - 10 דירות של 4-6 חדרים. את הפנטהאוז הציעה החברה בדצמבר האחרון במחיר פריסייל של כ-3 מיליון שקל. 135 מ"ר בסך הכל, לא גדול יחסית, אבל כשמסתכלים על המחיר למטר מבינים שהוא לא רחוק מהמחיר הממוצע למטר בשכונה (כ-20-21 אלף שקל) - קצת יותר מ-22 אלף שקל למטר.
בפרויקט אחר, "ורדיה מול הים", מצאנו בעיה: השכנים "מנותקים" משכונת ורדיה. הם טוענים כי כשחתמו על חוזה הם הבינו שהפרויקט יהיה חלק מהשכונה, אולם בפועל, הם לא יכולים להיכנס לשכונה בשעות מסוימות ונאלצים לעשות "עיקוף" עקב מיקומו בשוליים.
בינתיים, העירייה מצאה להם פתרון זמני - שביל מעבר להולכי רגל שרוצים להגיע ממנו לשכונה, עד שהכביש ייסלל בעוד כשנה. המחירים בפרוייקט הם דומים, אבל תושב שידע מה יהיה המחיר הנפשי שהוא ישלם בעת השיווק - לא בטוח שהיה שש לסגור את העסקה. הם קנו דירות בשני מיליון שקל.
בתים אופייניים לשכונת ורדיה (גוגל מאפ)
בדקנו גם את מחירי השכירות, שעומדים על כ-6,500 שקל לדירת גן או לפנטהאוז, אבל אפשר להשיג גם דירות 3 חדרים בפחות מ-4,000 שקל. לפי חישוב פשוט, התשואה למשקיע אמורה לנוע סביב 2.6%, אבל בדירות קטנות היא יכולה לעבור את ה-3%.
עסקאות אחרונות בורדיה והסביבה:
נורית 13, 100 מ"ר, 4 חדרים, קומה 1 - 2.05 מיליון שקל.
ורדיה 8, 88 מ"ר, 4 חדרים, קומה 3 - 1.65 מיליון שקל.
ורדיה 74, 47 מ"ר, 3 חדרים, קומה 1 - 900 אלף שקל.
נורית 24, 134 מ"ר, 5 חדרים, קומה 2 - 2.93 מיליון שקל.
ורדיה 23, 132 מ"ר, 6 חדרים, קומה 3 - 2.2 מיליון שקל.
ורדיה 39, 117 מ"ר, 4 חדרים, קומה 1 - 2.33 מיליון שקל.
- 5.השכנים אינם נאים בעיניי(חנזירי הבר).. (ל"ת)אליהו 11/09/2023 19:49הגב לתגובה זו
- 4.מנה 06/09/2023 08:10הגב לתגובה זומי שרוצה לגורבחור שישלם
- 3.מנשה 06/09/2023 05:19הגב לתגובה זוסוף סוף: פרויקט התחדשות ענק בשדרות דגניה בקרית חיים מערבית חברת אלמוגים ו -W GROUP זכו במכרז התחדשות עירונית בקרית חיים חיפה הכולל בניית 630 יחידות דיור בשבעה בניינים. קרית חיים עומדת בפני שינוי
- 2.תום 06/09/2023 00:54הגב לתגובה זומסתבר שזה לא ורדיה אלא מעונות גאולה. לא ידעת? תבדוק זאת בעיריית חיפה.
- 1.תושה 05/09/2023 22:11הגב לתגובה זוהמקום מוזנח מלא בעלי חיים הר מלא חזירים תנים שועלים אין לאן לצאת בערב זה פשוט זוועה

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.