הסבת משרדים למגורים: איך עושים זאת נכון?

מחירי הדיור עלו ביותר מ-100% בעשור האחרון אבל מנגד - מחירי המשרדים כמעט לא עלו באותה תקופה. הרעיון להסב משרדים לדירות הוא טוב - צריך לחשוב גם על דירות קטנות ולא רק גדולות, וגם כיצד יראה הפיתוח הסביבתי, ומה יהיה חלקן של הרשויות המקומיות?
דליה עסיס | (5)

בשורה חשובה לרוכשי הדירות – וועדת הפנים של הכנסת החליטה, בקריאה ראשונה, לאשר הסבת 30 אחוזים משטחי המשרדים המתוכננים לטובת דירות מגורים. מזה שנים שרשויות התכנון מאשרות שטחי משרדים ותעסוקה ללא יחס תואם לביקוש. וזאת בזמן שקיים מחסור גדל והולך של שטחי מגורים. מעבר לכך שמהלך כזה יביא להגדלת היצע הדיור בזמן קצר יחסית, הוא גם יענה על הצורך בעירוב שימושים בסביבה העירונית, צורך חשוב שהתעורר ביתר שאת בתקופת הקורונה.

 

יחד עם זאת, ובמיוחד מניסיון העבר, חשוב שמקבלי ההחלטות יידעו לבצע את המהלך באופן הנכון וסוף מעשה במחשבה תחילה. מדובר בפוטנציאל אדיר של מיליוני מ"ר שמפוזרים במקומות שונים בארץ. כדאי שמוסדות התכנון טרם יחליטו היכן וכמה מ"ר להסב לשטחי מגורים יבצעו בדיקה מעמיקה של השוק. למשל, באזור המע"ר של תל אביב, מצד אחד יש מחסור משמעותי במגורים בסביבה הזו וההגיון הוא שיסבו שם שטחים גדולים של משרדים, אבל מן הצד השני באזור הזה גם הדרישה למשרדים היא גבוהה וצריך למצוא את נקודת האיזון הנכונה.

 

לא פחות חשוב, הניסיון בארץ של בניינים מעורבי שימושים הוא מועט. איך יראה תמהיל הדירות העתידי באותם מתחמי משרדים שיהפכו לבעלי שימושים מעורבים? האם, למשל, יהיה פיקוח מלמעלה על גודל הדירות שיקודמו, ואיזה אחוז מתוכן יהיה מיועד לדיור בר השגה, או שמא ההחלטה תהיה בידי כל יזם וכל קבלן, על פי ראות עיניו?

בנוסף, ניתן לראות את ההבדל הגדול בין הזינוק במחירי הדיור, יותר מ-100% בעשור האחרון, לבין מחירי המשרדים, שלא עלו כמעט באותה תקופה. המשמעות היא ברורה: ראשי הערים מעדיפים הרבה יותר את המשרדים מאשר את התושבים. עדיף להם שתושבים יגורו בעיר אחרת ויבואו לעבוד בעיר שלהם. למה? כי על כל תושב העירייה מפסידה כסף (תשלומי הארנונה לא מכסים את עלויות התושבים) ואילו משרדים משלמים לעירייה פי 5 והעירייה כמעט לא צריכה להוציא עליהם כסף.

 

לכן שאלה חשובה נוספת היא מה יהיה חלקן של העיריות והרשויות המקומיות שבהן ממוקמים אותם מתחמים. האם יהיה מנדט לרשויות להחליט כראות עיניהן היכן ייבנו אותן דירות, או שמא תהיה זו הנחייה של ועדות התכנון המחוזיות והארציות? מה יקרה, אם באותה סיטואציה עיריות שיחפצו בארנונה לעסקים יותר גבוהה, יתנגדו מסיבה זו או אחרת להחלטה?

נקודה חשובה נוספת היא הפיתוח הסביבתי באותם מתחמים. מדובר במבנים שתוכננו להיות משרדים בלבד ובהתאם לכך תוכנן הפיתוח. קיים צורך לשנות את הפיתוח שיהיה מותאם לצורכי מגורים, לרבות הקמת שירותים עירוניים כגון מוסדות חינוך, תרבות ובילוי, מסחר שכונתי, פארקים וגני שעשועים.

 

יש כמובן לנצל את ההזדמנות ולשנות את המגמה בשנים האחרונות של עודף בדירות גדולות לעומת מחסור גדל והולך בדירות קטנות, במיוחד באזורי הביקוש בהם ממוקמים מירב מתחמי העסקים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

תכנון נכון שיביא בחשבון את כל הפרמטרים יכול להגדיל את היצע המגורים משמעותית, ואולי יעזור במשהו לעצירת המגמה של עליית מחירי הדיור.

 

צילום: אלן צ'פלסקי

*דליה עסיס היא שמאית מקרקעין, מתכננת ערים ומרצה באוניברסיטת בר-אילן

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    איך נותנים לכם לכתוב שטויות (ל"ת)
    יעקב 24/10/2021 13:21
    הגב לתגובה זו
  • היצע לביקוש=מצליח! 25/10/2021 09:07
    הגב לתגובה זו
    להוריד מייד ל50% חתימות דיירים לפינוי בינוי בתמא38/3. על המדינה להתערב במשבר ולממן תשתיות בהתאם. זו התוכנית היחידה שעובדת עם קבלות, במיוחד באזורי הביקוש!. שאר תוכניות הממשלה ומשרד השיכון הן ללא התכנות תפעולית וכלכלית, יגרמו לביזבוז,לסחבת ביורוקרטית לעוד המון שנים והתגברות אסון הדיור עם תוצאות קשות
  • 3.
    Sb210837 24/10/2021 13:02
    הגב לתגובה זו
    יש לבנות רק דירות גדולות ואז לתת את ההנחה בתשלומים השונים לארנונה /מיסי למיניהם לבעלי זכאות. לוקחים משאב יקר ובמקום לבנות משהו נורמלי פשוט הולכים הפוך ומתאימים את גודל הנכס למיסים . למה!?@! צרות עין
  • 2.
    Sb210837 24/10/2021 12:51
    הגב לתגובה זו
    אפשר לתת הקלה במיסים/תשלומי עירייה ארנונה וכו' לזכאים שונים ומגוונים
  • 1.
    כרמי 24/10/2021 12:28
    הגב לתגובה זו
    כלהתרגיל של יקור השירות זה מהלך ממשלתי גם של ביבי וגם של הממשלה הזו ויש לזה הרבה סיבות ואין טעם לפרט אותם ולכל זה רק סיפור ריק ולא יותר
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם

על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים? 

צלי אהרון |

משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.

רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה. 

וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.

במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא  צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.

וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.

רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?

מתי משלמים על השכרת דירה אפס מס, מתי 10% ומתי 50%, ומתי הפעילות נחשבת עסקית ומה המשמעות?

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה שכר דירה

שוק השכירות בישראל נהנה מהקלות מיסוי פוליטיות - משה גפני יו"ר וועדת הכספים נלחם במס על משכירים בכל כוחו, הוא זרק את נציגי האוצר שהגיעו לוועדה בטענה ש"אל תבואו אלי כל כמה חודשים, לא קרה שום דבר, זה בזבוז זמן שלנו". כשהאוצר ורשות המסים רצו שיהיה דיווח כולל כדי שיוכלו לעלות על כאלו שלא מדווחים, גפני לא העלה את הדיון לישיבה. הוא זה ששולט בסדר יום הכלכלי והוא זה שבעצם מונע מס הוגן והגון על שכר הדירה. שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים אומר מעל כל במה אפשרית שחייבים להעלות את המס על שכר דירה כדי שיהיה כמו מס על רווחים מבורסה, אבל גפני לא מוכן להקשיב. הוא מוכן להעלות את המע"מ ב-1%, הוא מוכן להטיל גזרות כלכליות על כולם, גם על מי שאין לו, אבל במשכירים שיש להם דירות להשקעה ולרוב הם משכבות מבוססות ועשירות הוא לא מוכן לגעת. 

אוי זאת באמת התפיסה שלו, אולי הוא מגן על אינטרסנטים עם הרבה דירות, צריך גם להזכיר שיש הרבה מאוד חברי כנסת שיש להם כמה  דירות. זה עוול גדול למסות את הציבור כולו ובתוכו גם ציבור חלש ב-1% נוסף במע"מ ולא לגעת במס על שכר הדירה שהוא כיום מס מגוחך. 


יש שלוש אפשרויות למיסוי שכר דירה: מס מופחת של 10% על ההכנסה נטו ללא ניכויים (מסלול פופולרי וקל), תשלום מס שולי לפי מדרגות המס הרגילות (עד 50%) עם אפשרות לניכוי הוצאות כמו פחת וריבית, או פטור ממס עד תקרה של כ-5,500 שקל לחודש לדירה. לעומת מדינות אחרות בעולם המערבי, שבהן שכר דירה ממוסה לעיתים כהכנסה רגילה בשיעורים של 30%-50%, המיסוי בישראל נחשב נמוך – מה שמושך משקיעים אבל מעורר ביקורת רבה בטענה שישראל ממשיכה "להגן" על משקיעי נדל"ן בזמן ששכירים נושאים בנטל כבד יותר - למה שמיסוי על שכר דירה יהיה אפס או נמוך בעוד שמיסוי על עבודה הוא עד 50% ומיסוי על רווחים בשוק ההון הם 25%? אין באמת סיבה טובה.

על הרקע הזה, משכיר של 6 דירות שחולקו ל-8 דירות העז לטעון שההכנסות משכר דירה הם לא מעסק. הוא ציפה לשלם 10% וטען שזה לא עסק כי בעסק משלמים לפי שיעור מס שולי שיכול להגיע ל-50% וזאת למרות שלפי כל הגיון בריא מדובר בעסק לכל דבר ועניין. זה כסף גדול, זה דורש התעסקות, וזה מנגנון של כמה דירות. 


קריאה רלבנטית לכתבה:

ככה רשות המסים תלכוד משכירי דירות שהעלימו מס