דירות מרכז
צילום: אלי שמעוני

לקראת הרבעון הרביעי: סיכום ביניים בשוק הנדל"ן

בניגוד לנתוני האוצר שהראו על שפל היסטורי במכירת דירות, משרד השיכון מציג נתונים המידעים על חזרת הקונים לשוק אחרי הסגר הראשון; תמונת מצב עד כה, ומה עושים מכאן?
צחי אפרתי | (16)

מאז חודש יוני הרוכשים חזרו לשוק הדיור, כך עולה מנתונים שמפרסם משרד השיכון. על פי נתוני המשרד, במהלך חודש יוני נרשם זינוק חריג בהיקף המכירות, אך המגמה נמשכה גם אל יתר חודשי הקיץ (יולי-אוגוסט) אם כי בהיקפים נמוכים יותר. למרות שני הסגרים, במהלך 2020 נמכרו 23,370 דירות החדשות, ירידה של 9% בלבד בהשוואה לכ-25,600 בתקופה המקבילה אשתקד.

משבר הקורונה הביא עמו הרבה נתונים סותרים ולעתים מפתיעים, אך נדמה שהביקוש הקשיח לדירות נותר איתן על אף שישראלים רבים נותרו מחוץ למעגל העבודה והיקף המובטלים נושק למיליון. כשמצד אחד במהלך המשבר דיווחנו על גידול משמעותי בנתוני מכירות הקבלנים, והחברות הציבוריות, שהציגו תמונה חיובית ולעתים מנותקת מהנתונים הכלכליים. ומנגד, פרסמנו בתחילת השבוע נתונים קשים של האוצר המסכמים את הרבעון השני שכלל ירידה של 27% במכירת הדירות.

מכירת דירות חדשות לפי נתוני משרד השיכון

מקור: דיווחי חוק מכר

מה היה לנו?

בחינה של שנת 2020 בפתחו של הרבעון האחרון מעלה תמונה מרוכבת אך מעניינת. הרבעון הראשון בשוק הנדל"ן נפתח בצורה חזקה מאוד שנבלמה בחודש מרץ, בעקבות הסגר. הרבעון השני כבר התנהל בצל הסגר אך השתחרר כמו קפיץ במהלך חודש יוני (ניתן לראות זאת בנתוני משרדי השיכון וכן לאורך כל השדרה - נתוני האוצר, בנק ישראל, קבלנים בנקים וכו'). 

אחריהם, הרבעון השלישי נפתח בגידול בהיקף נוטלי המשכנתאות -  בחודש יולי טיפס לשיא של 4 חודשים לסך של כ-6.5 מיליארד שקל; נתון שנחצה פעמיים בלבד במהלך 2019. נתון נוסף שהצטרף במהלך הרבעון היה הפחתת מס הרכישה למשקיעים ומנתונים שמגיעים אלינו מסתמן כי ההפחתה החזירה משקיעים רבים לשוק הישראלי - נתון שנתמך גם בעקבות השמיים הסגורים. 

לאן מכאן? 

הרבעון הרביעי נפתח במהלך הסגר השני, אך בשונה מהראשון בו חווינו קריסה בעסקאות לאור חששות הציבור. הפעם הציבור פחות חושש ומסוגר בבתים ועדיין מקיים אורח חיים יחסית סדיר בתוך המגבלות הקיימות. על כן השפעת הסגר השני צפויה להיות קטנה יותר ביחס לסגר הראשון. 

במבט קדימה הנעלם המרכזי ביציאה מהסגר השני - הוא באילו כלים ינקטו בממשלה ובבנק ישראל?. אחרי הסגר הראשון ראינו מספר צעדים שכללו בין היתר, טיפול מהיר בריבית שזינקה, הקפאת החזרי משכנתא, החרגת ענף הבניה כעסק חיוני, דחיות במיסוי, הקלות על הבנקים ועוד.

בטווח הקצר, הממשלה ובנק ישראל יצטרכו לוודא שהמגמה החיובית בחודשים האחרונים בקרב רוכשי הדירות נשמרת - על ידי הגדלת שיעור המימון לדירה ראשונה ושנייה, הלוואות גישור בתנאים מקלים למשפרי דיור - לאור התארכות משך הזמן למכירת הדירה הראשונה, הקלות נוספות על נוטלי משכנתאות, הקלות במס ועוד. 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בטווח הבינוני - הממשלה צריכה לתת מענה מהיר ויעיל לירידה בהתחלות הבניה שהולכת וצוברת תאוצה. נתוני הלמ"ס מלמדים כי היקף התחלות הבנייה ירד בחדות ברבעון השני של 2020, כשעמד על כ-9.45 אלף דירות  – הנתון הנמוך ביותר מאז הרבעון השלישי של 2012". 

בטווח הארוך הממשלה צריכה בהקדם לתת מענה למגוון רחב של נקודות כשל בשוק הדיור - טיפול וקיצור תהליכים ביורוקרטים - למשל קיצור משך הזמן לקבלת היתר בניה או זירוז הליכים בוועדות השונות.  

 

ומעל כל אלה מרחפת העובדה שבישראל אין שר שיכון או תוכנית ממשלתית לשוק הדיור שמהווה תחליף למחיר למשתכן או לתמ"א 38 שבוטלה. 

 

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    חי 10/10/2020 19:30
    הגב לתגובה זו
    לדעתי, הקבלנים בלחץ מאחר שנותרו עם מלאי גדול של דירות לא מכורות, ויעשו הכל עמ להיפטר ממלאי הדירות. כתבות ,אולי ממומנות, מסוג זה, בהחלט יכולות לעשות את העבודה.
  • 12.
    כמה פמפומים שקריים. שיהיה בהצלחה לכל האינטרסנטים המחירים בדרך למטה (ל"ת)
    10/10/2020 18:49
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    קובלנץ 08/10/2020 16:04
    הגב לתגובה זו
    הכתב ימשיך לכתוב על לחץ ועלית.כמה מקבל על כל בתבה כזת
  • 10.
    מנחם סנסן 08/10/2020 15:57
    הגב לתגובה זו
    יום נפלא
  • 9.
    תמשיכו לפמפם זה רק מראה על לחץ של הקבלנים (ל"ת)
    א 08/10/2020 10:01
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    סמי 07/10/2020 17:28
    הגב לתגובה זו
    במכירות של רבעון 2 לעומת זה של 2019 הכלכלנית הראשית באוצר התייחסה לירידה החדה, זו כמות המכירות של השפל ב-2003. מאז פרסום הסקירה, כל העיתונות הכלכלית מפציצה בכתבות מטעות באופן מכוון, כדי להטעות את הציבור ולבלבל אותו. המקור לכל הכתבות זו התאחדות הקבלנים. הכתבות קנויות, תמורת סכומי כסף גדולים.
  • 7.
    רק שכחתם לציין שחצי מהמכירות זה מחיר למשתכן (ל"ת)
    שמיר 07/10/2020 17:21
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יוסי 07/10/2020 16:59
    הגב לתגובה זו
    העליה ברבעון השלישי זה עסקאות שלא הצליחו להתממש בגלל כל מיני סיבות סגר, עומס בבנקים, עיכוב לבחינת אשראי. כמחצית מהעסקאות בדירות החדשות הן מחיר למשתכן כך שהן גם ככה מתחת למחיר שוק ומתממשות לפי לוח זמנים אחר ונתון מראש... אי אפשר לבוא לקבלן ולהגיד אחתום בעוד חודש חודשיים או להקפיא את העסקה... אבל ככל שהזמן יעבור כמות העסקאות תקטן ואת זה גם הקבלנים יודעים לכן מורידים את כמות התחלות הבניה
  • 5.
    בחלום שלכם 07/10/2020 16:11
    הגב לתגובה זו
    תגידו אתם אמיתיים? האתר הזה הוא בדיחה. שליש מכח העבודה בישראל באבטלה מי יקנה דירות? 2 מיליון קטינים וקשישים? מי יעלה את המחירים? אתם אתר לא רציני בדיחהההה המחירים הולכים להתרסק וכל אדם עם עיניים שיודע לקרוא מבין את זה. לא להקשיב לכתבות ממומנות כמו זאת.
  • גם אזרח 08/10/2020 09:23
    הגב לתגובה זו
    למה אתה סתם מקשקש? מה שמדוד מדוד.
  • ל 5 . נסה להרגע. אתה בפניקה (ל"ת)
    ירון 07/10/2020 17:20
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אלי 07/10/2020 15:53
    הגב לתגובה זו
    למה אתה סופר רק דירות חדשות? מאיפה הבאת שהביקוש לדירות קשיח ? למה להתעלם מנתוני רשות המיסים ומנתוני רשם המקרקעין? הרי כל העיסקאות מגיעות אליהם. יש 25% אבטלה כרגע בארץ. לריבית אין עוד לאן לרדת. אנחנו בתחילתו של מיתון קשה. עוברים לעבודה מהבית וזה אומר שהביקוש לאיזור מסוים ייחלש ולאחר יתחזק, דווקא לאיזורים היקרים זה ייחלש. ועוד.. ועוד ..
  • 3.
    אדם 07/10/2020 15:47
    הגב לתגובה זו
    כי הקבלנים לא רוצים להרויח.... בתחום הנדל"ן אין חדש: המכירות בקנטים, המלאי בשמים, האשראי לוחץ והפימפום לא עוזר....
  • אמיניאן 10/10/2020 17:02
    הגב לתגובה זו
    יש ירידות במספר הקרקעות ששווקו על ידי רמי, יש ירידה במספר ההיתרים מפני שהפקידים בועדות ובעיריה עובדים השליש משרה, אבל אל תדאגו, על הבירוקרטיה הזו כולנו נשלם
  • 2.
    יורגן 07/10/2020 15:44
    הגב לתגובה זו
    הרבה זמן לא ראיתי כתבה כל כך לא מקצועית, מה עם : 1.להסביר את הנתונים הסתורים של משרד השיכון והאוצר 2. לתת נתונים שיתמכו בטענות השקריות שלך. העיקר לכתוב דברים לא הגיוניים מבחינה כלכלית ( הנדלן עולה)
  • 1.
    חמי נחמיאס 07/10/2020 15:42
    הגב לתגובה זו
    אתם יודעים מה זה רוח גבית נכון?
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי
שכר הדירה - לאן?

שמאי המקרקעין שמדגיש: "שכר הדירה קפץ בכ-10% - על כל דירה פנויה יש 6-7 שוכרים פוטנציאליים"

ניב כרמי מסביר כי צניחת התחלות הבנייה לצד גל פרויקטי התחדשות עירונית שמוציא מאות אם לא אלפי משפחות לשוק השכירות, יוצרים לחץ גדול. וכתוצאה מכך בעלי דירות מעלים מחירים; "על כל דירה פנויה מתחרים כיום פי שניים שוכרים מאשר בעבר"

צלי אהרון |
נושאים בכתבה שכר דירה

שוק השכירות במרכז הארץ נמצא בתקופה גועשת. בשנה האחרונה נרשמה עלייה חדה במחירי השכירות, ובשטח מספרים מתווכים ובעלי דירות על מציאות שבה הרבה יותר קשה למצוא דירה להשכרה שתהיה מתאימה - בטח שלא באותו אזור בו הם גרו. בעקבות ההיצע המצומצם לעומת הביקוש שגדל עם הפינוי של דיירים ותיקים לקראת הבנייה שבדרך כלל תיארך כ- 3-4 שנים ובמקרים מסוימים אף יותר מכך. התוצאה, קרב על כל נכס, ותמחור מחדש כמעט בכל עסקה. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ בשוק היא ההתחדשות העירונית. 

מדובר על דיירים בבניינים ישנים שנכנסים להליך פינוי-בינוי, נדרשים לפנות את דירתם ולעבור לשכירות לתקופה די ארוכה - עד לסיום הבנייה. הגל הזה, של המשפחות שמחפשות דירות חלופיות מצטרף לשוק שכבר מתמודד עם מחסור בהיצע, ומעצים את הלחץ על שוכרים קיימים. במקביל, התחלות הבנייה החדשות נמצאות בירידה חדה. הריבית הגבוהה ועלויות המימון לצורך הבנייה מקשות על יזמים לצאת לפרויקטים חדשים, וכתוצאה מכך מלאי הדירות קטן. במציאות כזו, גם שוק היד השנייה וגם הדירות החדשות הקיימות הופכים יקרים יותר, והשוכרים מוצאים עצמם מתמודדים עם עליות מחירים כמעט בכל אספקט.

התוצאה מהמצב הזה ברורה: שוק השכירות הפך לזירת תחרות גדולה. ובה משפחות שמפונות מבת ים או חולון מחפשות קודם כל דירה במעגל הקרוב. כלומר באותו אזור. אבל מה שקורה אז זה מצב שבו הם לרוב מגלים כי אין כמעט דירות פנויות ובמקרה שיש כאלה - בעלי הדירות ראו שהביקוש עלה עבורם והם מעלים דה פקטו את המחיר. מספר דיירים באותם פרויקטים מדווחים כי הם נאלצו לעבור לערים שכנות. בין אם לתל אביב או גבעתיים ורמת גן - תוך שהן מוסיפות כסף כי המחירים בערים אלו גבוהים בהרבה. בהערכה גסה - דירה בחולון שעליה תשלמו כ-6 אלף שקל בחודש. תעלה כ-8.5 אלף שקל בתל אביב (כמובן שלאור מיקום וסוג הדירה המחיר ישתנה - אבל אלו הן גבולות הגזרה באופן כללי). כמובן שאם אותן משפחות יעברו דרומה ויעברו לראשון לציון - המצב אמנם יהיה אולי מחירי שכירות נמוכים במעט - אבל עדיין יקרים ממה שהתרגלו לשלם עד עתה. 

 עבור בעלי הדירות, מדובר בהזדמנות פז להעלות מחירים. תוך שהם מגדילים את התשואה שהיא גם ככה נמוכה ברמה השוטפת ועומדת באותם אזורים כמו חולון ובת ים על כ- 2.3%-2.7%. מצד שני, עבור השוכרים. ובעיקר זוגות צעירים ומשפחות - מדובר על עלויות לדיור בסיסי שמהוות נטל כלכלי הולך ומכביד. לצורך כך, שוחחנו עם שמאי המקרקעין - ניב כרמי שניסה לשפוך אור על הסוגייה המדוברת.

ניב, מה בעצם דוחף את מחירי השכירות כלפי מעלה?

"יש כאן שילוב של שני כוחות שפועלים במקביל. מצד אחד, התחלות הבנייה החדשות צנחו בצורה דרמטית - הריבית הגבוהה ועלויות המימון והבנייה מקשות על יזמים להתחיל פרויקטים, ולכן ההיצע של דירות חדשות הולך ומצטמצם. מצד שני, ההתחדשות העירונית מתקדמת בקצב מהיר: אלפי משפחות מתפנות מבניינים ישנים ונכנסות לשוק השכירות לתקופה ארוכה יחסית של 3-4 שנים. זה יוצר גל עצום של ביקוש נוסף בשוק שגם ככה לוקה במחסור. התוצאה היא תחרות חריפה על כל דירה פנויה, והמחירים מטפסים בהתאם."

עד כמה באמת התייקרו מחירי השכירות ב-12 החודשים האחרונים?

שחר אושרי נאוי
צילום: יחצ
ראיון

תחרות בתחום המשכנתאות - שחר אושרי יו"ר Now-On בראיון על השוק, הלקוחות, והפוטנציאל

שיחה עם שחר אושרי, יו"ר נאוי ו-Now-On, של נאוי וטריא מקבוצת לוזון, "שוק המשכנתאות ענק, אנחנו מכוונים לנישה של 10-15 מיליארד שקל. נישה של משפרי דיור, משקיעים ותושבי חוץ שלא מקבלים מענה מלא מהבנקים"; על המודל העסקי, התכניות של החברה ואיך היא מתכוונת להגיע לנתח שוק של 20% ומעלה בשוק שלה?

צלי אהרון |

בשנה שעברה ענף המשכנתאות בישראל העמיד אשראי של כ-94 מיליארד שקל. הבנקים הגדולים מחזיקים בנתח שוק של כ-95%. שאר השחקנים הם מימון ישיר, חברת קרדיטו וגמא (שנשלטת בידי הפניקס) ונוספים. מצטרפת אליהם Now-On הנשלטת בידי לוזון קבוצה לוזון קבוצה , ודורי נאוי נאוי 1.14%   כשלשחר אושרי  היו"ר של האחים נאוי יש 10% מהחברה. אושרי יכהן גם כיו"ר החברה החדשה. 

החברה החדשה קיבלה אישור מרשות שוק ההון והיא תתבסס על חברת טריא שמזנקת היום בבורסה על רקע הפוטנציאל שהשוק מעריך לפעילות. טריא היא פלטפורמה של P2P שבגדול מאפשרת למשקיעים להשקיע בהלוואות. במקום שיהיה בנק באמצע שייקח קופון גדול, הפלטפורמות האלו נועדו לספק למשקיעים תשואה סבירה, וללווים ריבית סבירה. זה עבד עד שהריבית עלתה ואז המשקיעים מצאו את ההשקעה שלהם מניבה תשואה נמוכה מאוד ביחס לאפשרויות. כעת, הכספים האלו ישמשו למשכנתאות והמשמעות שהתשואה עליהן תעלה. 

מעבר לכך, החברה החדשה משתמשת בתשתיות של טריא,  כך שהיא בעצם לא ממש מתחילה מאפס. כמו כן היא משתמשת ונעזרת בפעילות של נאוי. נאוי היא שחקנית מרכזית בשוק המימון ליזמים-קבלנים. ניתן יהיה לחבר בין התחומים - קבלן שצריך הלוואה ובמקביל הרוכשים הפוטנציאלים מקבלים משכנתא. זה טוב לשני הצדדים וזה מצוין לספקי האשראי. 


בחברה החדשה מתכוונים למקד את הפעילות בפלחי שוק שבהם המערכת הבנקאית אינה מספקת מענה מלא. כמו למשל - משפרי דיור, משקיעים בדירה שנייה ושלישית, תושבי חוץ ובעלי עסקים קטנים ועצמאיים. 

אלה הם קהלים לרוב מבוססים, שלעיתים נתקלים בחסם רגולטורי בבנק - למשל מימון מוגבל של עד 50% בדירה שנייה, ודה פקטו הם נדרשים לפתרונות גמישים יותר. דוגמא נוספת: עצמאי שמכניס סכומים שונים לאורך השנים האחרונות וכעת יש לו את הכסף - אבל הבנק ירצה לראות סכומים יציבים שנכנסים באופן קבוע והוא לא יכול כעת להציג זאת.  אלה דוגמאות קלאסיות שאליהם Now-On מכוונת. בנוסף, החברה מתכננת להציע גם מסלולים של איחוד הלוואות כנגד בטוחה נדל"נית. לצד ההעמדה הישירה של משכנתאות, המודל העסקי נשען גם על מכירת תיקי הלוואות לגופים מוסדיים ועל איגוח עתידי בשוק ההון.