זהירות: עוקץ דירות בבת-ים - מכרו דירה שלא הייתה בבעלותם

לאה וניסים ציון ניסו למכור דירה ברחוב הנרייטה סולד 18 שלא הייתה בבעלותם. השופט נחום שטרנליכט קבע פיצויים לתובעים
אבי שאולי | (3)
נושאים בכתבה מחירי הדירות

בית משפט שלום בפתח-תקווה חושף שוב כמה חשוב להיזהר ברכישת דירה בבת-ים. צחי יורם ורובין שמעוני, המיוצגים על ידי עורך דין רון אופיר, ביקשו לרכוש דירת מגורים מידי לאה וניסים ציון, אלא שבדיעבד התברר, שהם אינם בעלי הזכויות בדירה הנמכרת וכי מדובר במעשה "עוקץ".

הדירה ברחוב הנרייטה סולד 18 בבת-ים. הנתבעים הציגו את עצמם כבעלי הזכויות בדירה, ואף הציגו בפני התובעים מסמך הנחזה כאישור זכויות מחברת "עמידר". במסמך נאמר, כי לאה ציון היא בעלת הזכויות בדירה.

עורכי הדין, טוביה בן לירון וחיים בן משה, שייצגו את הנתבעים בהליך המכירה הפכו בעצמם לנתבעים. השופט נחום שטרנליכט חייב את עו"ד טוביה לירון בתשלום בגין הנזקים שנגרמו לתובעים מחמת רשלנותם באי ביצוע הבדיקות הנדרשות בטרם נחתמה העסקה.

 

בית משפט השלום בפתח תקווה חייב את עו"ד טוביה לירון בתשלום פיצוי בגובה מלוא התשלומים ששילמו התובעים עפ"י הסכם המכר - 162,000 שקל. כמו כן נפסק כי יישא בהוצאות התובעים בסך 4,500 שקל וכן בשכר טרחת בא כוחם בסך 18,000 שקל. התביעה נגד עו"ד חיים בן משה נדחתה!

לגבי הנתבע ניסים ציון נציין שספטמבר 2009 הורשע בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבל דבר בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר ושימוש במסמך מזויף, וכל זאת מחמת העיסקה נשוא תיק זה. בגין עבירות אלו נגזר על הנתבע 2 עונש מאסר של 26 חודשי מאסר בפועל. 

הטעות הגדולה של עורך הדין שייצג את הרוכשים - פנה לחברת עמידר רק לאחר שנחתם הסכם מכר ולאחר שהועברו לנתבעים מאות אלפי שקלים. חברת עמידר הודיעה כי הזכויות בדירה אינן רשומות על שם הנתבעים בלבד, אלא קיימים בעלי זכויות נוספים בדירה. לאחר שנודע לתובעים מעשה המרמה, פנו התובעים למשטרה וזו עצרה את ניסים ציון.

השופט נחום שטרנליכט: "עו"ד טוביה לירון לא ערך בדיקה ביחס לבעלי הזכויות בדירה וביחס למצבה התכנוני/משפטי של הדירה בטרם נחתם הסכם המכר במשרדו. עורך דין המייצג לקוח בעסקת רכישת  מקרקעין, חב כלפיו בחובת זהירות שבמסגרתה עליו לבצע את הבדיקות המשפטיות ביחס לנכס הנרכש. די היה בבדיקה פשוטה במשרדי עמידר כדי לגלות את הזיוף והמרמה. לו היה דואג לקבל מעמידר אישור זכויות עדכני עובר לחתימה על הסכם המכר, פעולה פשוטה לביצוע, הייתה נמנעת החתימה על הסכם המכר, והתובעים לא היו נופלים ברשת המרמה, שנפרשה לפניהם".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

כללי זהירות ברכישת דירה

1 - נסח טאבו עדכני - כמובן לא להסתמך על נסח טאבו של המוכרים אלא להוציא לבד.

2 - בדיקה ברשם המשכונות שאין כל משכון על הדירה.

3 - פסק הדין הנ"ל מוכיח שוב שאסור לחסוך כמה אלפי שקלים, אלא חייבים להסתייע בעורך דין מקצועי ומנוסה. גם אם יתרשל בתפקידו - ניתן לתבוע אותו ולקבל ממנו פיצוי.

4 - בדיקה בעירייה של המצב ההנדסי של המבנה: א - האם כל הבנייה חוקית? ב - האם יש צורך בתשלום של היטל השבחה שהמוכר אמור לשלם ולא הרוכש

5 - כדאי לדבר עם השכנים האם הם מכירים את בעלי הדירה ובכלל לנסות לדלות מהמוכרים דירה: היכן הם עובדים? משפחה? חברים? צבא? כדי להצליב מידע ולראות שלא מדובר במתחזים.

6 - Google - לפני כל עסקה גדולה ובטח שעסקת נדל"ן כדאי להקליד במנוע החיפוש הפופולארי את השם של המוכרים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    26 חודשי מאסר? בארה"ב היו חוטפים 10 שנים (ל"ת)
    גורי 25/03/2015 12:43
    הגב לתגובה זו
  • בארהב חצי גרים בקרוונים ,וקונים נשק בסופר . (ל"ת)
    בא 25/03/2015 12:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דירות"א 25/03/2015 11:28
    הגב לתגובה זו
    בנדלן ומיסים ולא עורך דין משפחתי המתמחה בדיני תעבורה ובדומה לכך שלא לוקחים טייס לנווט אונייה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה

כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים? 

אדיר בן עמי |

משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור -  5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים. 


העלמות מס במיליארדים

רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות  יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין  רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.    

 ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים  מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות. 

שוק השכירות מגלגל  מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים  רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.  

שלושה מסלולי מיסוי

מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס.  במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה

כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים? 

אדיר בן עמי |

משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור -  5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים. 


העלמות מס במיליארדים

רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות  יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין  רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.    

 ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים  מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות. 

שוק השכירות מגלגל  מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים  רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.  

שלושה מסלולי מיסוי

מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס.  במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"