זהירות: עוקץ דירות בבת-ים - מכרו דירה שלא הייתה בבעלותם

לאה וניסים ציון ניסו למכור דירה ברחוב הנרייטה סולד 18 שלא הייתה בבעלותם. השופט נחום שטרנליכט קבע פיצויים לתובעים
אבי שאולי | (3)
נושאים בכתבה מחירי הדירות

בית משפט שלום בפתח-תקווה חושף שוב כמה חשוב להיזהר ברכישת דירה בבת-ים. צחי יורם ורובין שמעוני, המיוצגים על ידי עורך דין רון אופיר, ביקשו לרכוש דירת מגורים מידי לאה וניסים ציון, אלא שבדיעבד התברר, שהם אינם בעלי הזכויות בדירה הנמכרת וכי מדובר במעשה "עוקץ".

הדירה ברחוב הנרייטה סולד 18 בבת-ים. הנתבעים הציגו את עצמם כבעלי הזכויות בדירה, ואף הציגו בפני התובעים מסמך הנחזה כאישור זכויות מחברת "עמידר". במסמך נאמר, כי לאה ציון היא בעלת הזכויות בדירה.

עורכי הדין, טוביה בן לירון וחיים בן משה, שייצגו את הנתבעים בהליך המכירה הפכו בעצמם לנתבעים. השופט נחום שטרנליכט חייב את עו"ד טוביה לירון בתשלום בגין הנזקים שנגרמו לתובעים מחמת רשלנותם באי ביצוע הבדיקות הנדרשות בטרם נחתמה העסקה.

 

בית משפט השלום בפתח תקווה חייב את עו"ד טוביה לירון בתשלום פיצוי בגובה מלוא התשלומים ששילמו התובעים עפ"י הסכם המכר - 162,000 שקל. כמו כן נפסק כי יישא בהוצאות התובעים בסך 4,500 שקל וכן בשכר טרחת בא כוחם בסך 18,000 שקל. התביעה נגד עו"ד חיים בן משה נדחתה!

לגבי הנתבע ניסים ציון נציין שספטמבר 2009 הורשע בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבל דבר בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר ושימוש במסמך מזויף, וכל זאת מחמת העיסקה נשוא תיק זה. בגין עבירות אלו נגזר על הנתבע 2 עונש מאסר של 26 חודשי מאסר בפועל. 

הטעות הגדולה של עורך הדין שייצג את הרוכשים - פנה לחברת עמידר רק לאחר שנחתם הסכם מכר ולאחר שהועברו לנתבעים מאות אלפי שקלים. חברת עמידר הודיעה כי הזכויות בדירה אינן רשומות על שם הנתבעים בלבד, אלא קיימים בעלי זכויות נוספים בדירה. לאחר שנודע לתובעים מעשה המרמה, פנו התובעים למשטרה וזו עצרה את ניסים ציון.

השופט נחום שטרנליכט: "עו"ד טוביה לירון לא ערך בדיקה ביחס לבעלי הזכויות בדירה וביחס למצבה התכנוני/משפטי של הדירה בטרם נחתם הסכם המכר במשרדו. עורך דין המייצג לקוח בעסקת רכישת  מקרקעין, חב כלפיו בחובת זהירות שבמסגרתה עליו לבצע את הבדיקות המשפטיות ביחס לנכס הנרכש. די היה בבדיקה פשוטה במשרדי עמידר כדי לגלות את הזיוף והמרמה. לו היה דואג לקבל מעמידר אישור זכויות עדכני עובר לחתימה על הסכם המכר, פעולה פשוטה לביצוע, הייתה נמנעת החתימה על הסכם המכר, והתובעים לא היו נופלים ברשת המרמה, שנפרשה לפניהם".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

כללי זהירות ברכישת דירה

1 - נסח טאבו עדכני - כמובן לא להסתמך על נסח טאבו של המוכרים אלא להוציא לבד.

2 - בדיקה ברשם המשכונות שאין כל משכון על הדירה.

3 - פסק הדין הנ"ל מוכיח שוב שאסור לחסוך כמה אלפי שקלים, אלא חייבים להסתייע בעורך דין מקצועי ומנוסה. גם אם יתרשל בתפקידו - ניתן לתבוע אותו ולקבל ממנו פיצוי.

4 - בדיקה בעירייה של המצב ההנדסי של המבנה: א - האם כל הבנייה חוקית? ב - האם יש צורך בתשלום של היטל השבחה שהמוכר אמור לשלם ולא הרוכש

5 - כדאי לדבר עם השכנים האם הם מכירים את בעלי הדירה ובכלל לנסות לדלות מהמוכרים דירה: היכן הם עובדים? משפחה? חברים? צבא? כדי להצליב מידע ולראות שלא מדובר במתחזים.

6 - Google - לפני כל עסקה גדולה ובטח שעסקת נדל"ן כדאי להקליד במנוע החיפוש הפופולארי את השם של המוכרים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    26 חודשי מאסר? בארה"ב היו חוטפים 10 שנים (ל"ת)
    גורי 25/03/2015 12:43
    הגב לתגובה זו
  • בארהב חצי גרים בקרוונים ,וקונים נשק בסופר . (ל"ת)
    בא 25/03/2015 12:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דירות"א 25/03/2015 11:28
    הגב לתגובה זו
    בנדלן ומיסים ולא עורך דין משפחתי המתמחה בדיני תעבורה ובדומה לכך שלא לוקחים טייס לנווט אונייה
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?

על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?

צלי אהרון |

חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?

בנייה נדלן דירה
צילום: שלומי יוסף

מנכלית הפניקס ליווי ובניה: "הסיכונים בשוק המגורים גדלו, לא בטוח שמחירי הדירות יעלו״

לדבריה של גלית וינדר טפל, תנאי המימון השתפרו על אף שהסיכונים גדלו, עלויות הביצוע מסוכנות יותר, אך ריבוי הגופים המממנים: בנקים, ביטוח וחוץ-בנקאי - יצרו תנאים מקלים שאינם משקפים את רמת הסיכון

צלי אהרון |

מנכ"לית הפניקס ליווי ובנייה, גלית וינדר טפר, התייחסה למצבו של שוק הנדל"ן למגורים והציגה תמונת מצב מורכבת: מצד אחד, סיכוני היזמות עלו משמעותית בשנתיים האחרונות; מצד שני, דווקא תנאי המימון בפרויקטים הפכו מקלים יותר. לדבריה, מדובר ב"אנומליה" שמאפיינת את התקופה הנוכחית, שבה המציאות התפעולית הופכת מאתגרת יותר, אך שוק המימון משדר מסר הפוך, ומעניק ליזמים תנאים שלא היו זמינים בעבר.

וינדר טפר ציינה בכנס לשכת שמאי המקרקעין כי חברות הביטוח פועלות תחת רגולציה שונה מזו של הבנקים, ולכן יכולות להציע פתרונות מימון שלא עומדים בהכרח במגבלות הבנקאיות. "אנחנו לא מחויבים לרגולציה שלא לממן 80% מהקרקע", אמרה. משמעות הדבר היא שחברות ביטוח מסוגלות במקרים מסוימים לאפשר מימון גבוה יותר לשווי הקרקע – תחום שבו הבנקים מוגבלים באופן ברור. מגבלת המכירות של 20-80, שכפופה לרגולציה בנקאית, אינה מחייבת את חברות הביטוח, וכך נוצר מצב שבו מימון פרויקט מגורים יכול להתבצע במבנים גמישים יותר, בהתאם לצורכי היזם ולמבנה הפרויקט. עם זאת, היא מדגישה כי גם בחברות הביטוח יש ועדות רגולטוריות, פיקוח מלא ותהליכי בקרה, אך בסופו של דבר - זוהי מערכת חוקים אחרת לגמרי.

״סיכון גדול לאן זה הולך״

ביחס למצב השוק, וינדר טפר הצביעה על תופעה רחבה ומשמעותית: למרות העלייה בסיכון, עלויות המימון לא עלו באותה מידה – ולעיתים אף ירדו. היא הסבירה כי "בשנתיים האחרונות כל סעיף בפרויקט בדו"ח אפס מראה סימני סיכון גבוהים יותר מאשר לפני". הסיכונים הללו אינם מתורגמים לעלייה במרווח הריבית או במחירי חוק מכר, אלא אף לירידה מסוימת בתנאים מסוימים. הסיבה, לדבריה, טמונה בעובדה שיש כיום מספר רב מאוד של גופים שמממנים פרויקטים, מה שמייצר תחרות חזקה, ולעיתים חזקה מדי - על כל עסקת ליווי.

וינדר טפר מדברת מניסיון מצטבר של מאות פרויקטים שמלווים על ידי הפניקס ליווי ובנייה: "אני רואה את המכירות במאות פרויקטים שאנחנו מלווים, איפה זה נמצא כרגע - ברור שיש סיכון גדול לאן זה הולך", אמרה. לדבריה, קצב המכירות הנוכחי אינו אחיד: יש אזורים שבהם המכירות נחלשות, יש מתחמים שבהם הקיפאון עמוק יותר, ויש פרויקטים שמצליחים יותר בזכות מיקום או תמחור. אך המגמה הכוללת ברורה, השוק אינו מציג יציבות, וודאות המחירים אינה גבוהה כפי שהייתה בשנים הקודמות.

היא הוסיפה כי גם בצד הביצוע ישנו סיכון מוגבר. מחירי חומרי הגלם, עלויות כוח האדם, זמני האספקה וקשיי הביצוע בשטח, כולם מרכיבים שעלו במורכבותם ובפגיעותם. במילים אחרות, פרויקט מגורים ממוצע כיום חשוף ליותר גורמי אי-ודאות מאשר לפני שנתיים או שלוש. לוחות הזמנים התארכו, מרווחי הטעות הצטמצמו, והכדאיות הכלכלית דורשת בחינה עמוקה יותר.