הדולר ממשיך לחפש כיוון: התחזק היום בכ-0.5%, "הדולר ייחלש לעומת שאר המטבעות"

מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל פיננסים, מעריך כי בראייה לטווח ארוך הדולר והאירו ייחלשו לעומת שאר המטבעות
איתי זהוראי |

יום המסחר בגזרת המט"ח התאפיין היום בהתחזקות של השקל מול האירו והדולר כאשר הדולר רשם כבר ירידות של כ-0.25% והאירו נחלש בקרוב ל-0.2%. אולם בסביבות השעה 15:00 ביצע בנק ישראל רכישה מאסיבית של דולרים והקפיץ חזרה את המטבעות אל מול השקל.

מטבע הדולר סגר את יום המסחר בהתחזקות של 0.13% מול השקל והשער היציג נקבע על 3.78. זמן קצר לאחר מכן רכש כאמור בנק ישראל למעלה מ-100 מיליון דולר והקפיץ את שער הדולר הרציף בכ-0.5% לרמה של 3.8 בקירוב.

להרחבה בעניין רכישת הדולרים של בנק ישראל

סה"כ בשבוע האחרון נחלש הדולר ב-0.16% כאשר בחודש האחרון רשם הדולר ירידות של כ-0.5% מול השקל. האירו נחלש היום מול השקל ורשם ירידה של כ-0.6% כאשר שערו היציג נקבע על 5.531. כאמור עקב התערבותו של פישר במסחר זינק גם שער האירו ועבר לעלייה של 0.4% ברמה של 5.553.

בראייה לטווח הארוך העריך מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל פיננסים, כי הדולר והאירו דווקא ייחלשו לעומת שאר המטבעות ובעיקר אל מול מטבעות השווקים המתעוררים. "אין ספק כי בעוד שנה גם הדולר וגם האירו ייחלשו באופן משמעותי", כך אמר הראל בשיחה עם Bizportal.

בזירת המט"ח הבינ"ל נחלש היום הדולר האמריקני היום מול היין ונסחר ללא שינוי מול האירו, בהמשך להודעת אבו דאבי על הזרמת 10 מיליארד דולר לדובאי. בכך נסוג הדולר משיא של חודשים אליו טיפס בשבוע שעבר.

האירו התחזק היום מול רוב המטבעות כאשר הזרמת המיליארדים לדובאי הרגיעה את חששות המשקיעים בדבר האפשרות כי הבנק הגדול באירופה יכתוב הלוואות ענק לחילוץ נסיכות הנפט.

"החדשות בנוגע לדובאי הם גורם חיובי לאירו ולפאונד", אמר מאשאסי הישמוטו, אנליסט בכיר בבנק מיצובישי בטוקיו. "הסלידה מסיכון חוזרת להתפוגג".

בעקבות ההתפתחויות השליליות שחלו בדובאי בחודש האחרון מדינות בעלות שיעור חוב גבוה באירופה היו תחת לחץ. סוכנות הדירוג S&P חתכה את דירוג החוב של ספרד ל-"שלילי" מ"יציב" (נותר על +AA). דירוגה של יין הופחת ברמה אחת ל-+BBB ע"י פיץ'. גם התחזית של פורטוגל ירדה ל"שלילי" מ"יציב" ע"י S&P.

עם זאת, האירוע העיקרי לו מחכים השבוע סוחרי המט"ח הוא ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב האמריקני לקביעת המדיניות המוניטרית. ביום רביעי, אחרי יומיים של דיונים, תפורסם הצהרת ה'פד' ובשוק יבחנו לעומק את לשון ההצהרה והשלכותיה על שינוי עתידי בריבית.

הדולר נחלש מול היין לרמה של 88.54 יין, ירידה של כ-0.5%. האירו נסחר כמעט ללא שינוי מהותי מול הדולר ורושם עלייה של 0.03%. לרמה של 1.463 אירו/דולר.

נציין כי למרות הירידות החדות במחיר הנפט והתחזקותו של הדולר מתחילת החודש, הציפיות האינפלציוניות בארה"ב לא יורדות, ולהיפך, הציפיות האינפלציוניות לשנה ב-10 השנים הקרובות עומדות על 2.19%, ועולות מעט גם היום. מחר (ג') יפורסם בארה"ב מדד המחירים ליצרן לחודש נובמבר, שצפוי להצביע על זינוק חודשי של 0.8%, שיתכן יתגלגל בחודשים הקרובים גם לצרכנים.

מדד המחירים לצרכן מתחיל גם הוא לעלות וביום רביעי צפוי להצביע על עלייה חודשית של 0.4%. החוזים העתידיים מגלמים כי זאת תועלה לא לפני אוגוסט 2010, אף שבמקביל גדלים הסיכויים להקדמתה ליוני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות בת"א בצניחה - על ההמשך ועל הפיל שבחדר

מה הקשר בין מחירי הדירות לראש הממשלה, בנימין נתניהו; על המחירים בת"א ובשאר הארץ, על ההשפעה של ת"א על מקומות אחרים, על הסיבות לירידה במחירים ומתי תדעו שמתקרבת עצירה בירידת המחירים?

רן קידר |

מחירי הדירות בת"א חזרו 3 שנים אחורה. מדד מחירי הדירות בעיר הגדולה צנח כמעט 6% מהשיא, קצב שנתי של כ-9%. כך עולה מנתוני הלמ"ס. בפועל, הירידה חדה יותר משתי סיבות עיקריות - הראשונה היא שהלמ"ס לא מודדת מחיר כלכלי, אלא מחיר שהקבלן מספק למדגם. אלא שהמחיר הכלכלי, הכולל הנחות מימוניות ומבצעים נמוך דרמטית מ"מחיר המחירון". השנייה - הנתונים של הלמ"ס מתפרסמים בעיכוב של חודשיים וחצי. אתמול עם פרסום המדד קיבלנו נתונים לחודשים ספטמבר-אוקטובר, "ממוצע" של 1 באוקטובר (לפני חודשיים וחצי). אין שום סיבה בעולם שהגוף הכי חשוב במדינה בניתוח ואספקת נתונים כלכליים לקובעי מדיניות לצורך קבלת החלטות, יהיה כל כך לא מעודכן ועם תהליכים ארכאיים. היכולת לדעת בכל רגע נתון, אולי בעיכוב קטן, את מחירי הדירות היא קלה ופשוטה ואתם רואים אותה כאן ובאתרים אחרים - עסקאות שוטפות עדכניות, לוחות מודעות, שיחות עם מוכרים וקונים ועוד. אם עיתונאים יכולים, בטוח שבלמ"ס יכולים.

צניחה במחירי הדירות בת"א

בכל מקרה, שתי הסיבות האלו גורמות לכך שהמידע חלקי. מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו בספטמבר-אוקטובר ב-0.5% ובת"א ב-1.1%, ובמצטבר ירדו כבר 8 חודשים רצופים בשיעור של מעל 3% בכל הארץ ו-5.8% בתל אביב. הערכה מעודכנת יותר היא שהמחירים בכל הארץ ירדו בכ-7%, ובתל אביב מעל 10%. זו לא ירידה , זו כבר צניחה חופשית. 

צריך להזכיר שת"א היא העוגן של המחירים. כולם מתיישרים אליה. אם בתל אביב עולה דירה ב-4 מיליון, אז דירה דומה תעלה בגבעתיים 80% ממנה ברמת גן 70% ובפתח תקווה 60%. לא מדע מדויק, אבל הכוונה שהיא השוק שאליו מתיישרים. ולכן, הטענה של קבלנים ואינטרסנטים שונים שהירידות יהיו רק בת"א ולא יגלשו למקומות אחרים אינה נכונה. ברגע שנקודת הייחוס משתנה, הכל משתנה, מי פחות מי יותר וכמובן שיש גם גורמים ספציפיים שמשפיעים על כל אזור. האזורים החרדיים לא קשורים לשאר המקומות. הביקושים שם גדולים וחזקים והמחירים עולים. 

בירושלים יש תופעה הפוכה לתל אביב - עלייה עשירה שמעלה את המחירים. בת"א, הפיל שבחדר הוא הירידה. בוועידת ביזפורטל, דיברו על ההגירה נטו, ועל פי הדוברים מדובר על 40 אלף איש מאזור המרכז שעזבו השנה את הארץ. מדובר על 10-15 אלף דירות שלא צריכים אותם, היצע הדירות בעצם גדל. זה אחד ההסברים החשובים לירידה במחירי הדירות.  אבל זה גם מעלה שאלות לגבי ההמשך.

אם אנשים יעזבו - המחירים ירדו. צריך להסתכל לאמת בעיניים, בלי קשר לדעה הפוליטית שלכם. אנחנו בשנת בחירות, בחירות בפתח והגירה יכולה להתעצם על רקע השסע החברתי. מעבר לכך, אנשים לא מעטים נותנים כעת "צ'אנס" לבחירות. אם המצב יישאר ובנימין נתניהו יישאר בשלטון, הם עלולים לעזוב. קשה לכתוב על הנושא הזה בלי פוליטיקה, אבל באמת במבחן הקר - בחירת נתניהו, תוביל כנראה להגירה נוסת מת"א. זה הפיל הגדול שבחדר, וזה גורם לאנשים כבר עכשיו לשקול את צעדיהם.


נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות; בתגובה, סקטור הנדל"ן מזנק 

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית.

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

הגדלת המינוף עבור דירות בשווי נמוך 

צעד נוסף ומשמעותי עליו הודיע הפיקוח הוא קיבוע הקלה שניתנה כהוראת שעה בשנתיים האחרונות, ואשר נועדה במקור לסייע לציבור על רקע מלחמת “חרבות ברזל”. ההקלה מאפשרת לתאגידים בנקאיים לאשר הלוואה לדיור שלא לצורך רכישת זכות במקרקעין, כלומר “הלוואה לכל מטרה” במשכון דירה, גם כאשר שיעור המימון עולה על 50% ועד לתקרה של 70%. עם זאת, נקבע כי סכום ההלוואה שמעל שיעור מימון של 50% לא יעלה על 200 אלף שקל, כך שהשינוי רלבנטי בעיקר לדירות זולות של כמיליון שקל. בבנק ישראל מדגישים כי קיבוע ההקלה משקף הכרה בצורך של משקי הבית בנזילות ובאשראי זול יחסית, גם מעבר למשכנתא עצמה.