הדולר ממשיך לחפש כיוון: התחזק היום בכ-0.5%, "הדולר ייחלש לעומת שאר המטבעות"

מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל פיננסים, מעריך כי בראייה לטווח ארוך הדולר והאירו ייחלשו לעומת שאר המטבעות
איתי זהוראי |

יום המסחר בגזרת המט"ח התאפיין היום בהתחזקות של השקל מול האירו והדולר כאשר הדולר רשם כבר ירידות של כ-0.25% והאירו נחלש בקרוב ל-0.2%. אולם בסביבות השעה 15:00 ביצע בנק ישראל רכישה מאסיבית של דולרים והקפיץ חזרה את המטבעות אל מול השקל.

מטבע הדולר סגר את יום המסחר בהתחזקות של 0.13% מול השקל והשער היציג נקבע על 3.78. זמן קצר לאחר מכן רכש כאמור בנק ישראל למעלה מ-100 מיליון דולר והקפיץ את שער הדולר הרציף בכ-0.5% לרמה של 3.8 בקירוב.

להרחבה בעניין רכישת הדולרים של בנק ישראל

סה"כ בשבוע האחרון נחלש הדולר ב-0.16% כאשר בחודש האחרון רשם הדולר ירידות של כ-0.5% מול השקל. האירו נחלש היום מול השקל ורשם ירידה של כ-0.6% כאשר שערו היציג נקבע על 5.531. כאמור עקב התערבותו של פישר במסחר זינק גם שער האירו ועבר לעלייה של 0.4% ברמה של 5.553.

בראייה לטווח הארוך העריך מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל פיננסים, כי הדולר והאירו דווקא ייחלשו לעומת שאר המטבעות ובעיקר אל מול מטבעות השווקים המתעוררים. "אין ספק כי בעוד שנה גם הדולר וגם האירו ייחלשו באופן משמעותי", כך אמר הראל בשיחה עם Bizportal.

בזירת המט"ח הבינ"ל נחלש היום הדולר האמריקני היום מול היין ונסחר ללא שינוי מול האירו, בהמשך להודעת אבו דאבי על הזרמת 10 מיליארד דולר לדובאי. בכך נסוג הדולר משיא של חודשים אליו טיפס בשבוע שעבר.

האירו התחזק היום מול רוב המטבעות כאשר הזרמת המיליארדים לדובאי הרגיעה את חששות המשקיעים בדבר האפשרות כי הבנק הגדול באירופה יכתוב הלוואות ענק לחילוץ נסיכות הנפט.

"החדשות בנוגע לדובאי הם גורם חיובי לאירו ולפאונד", אמר מאשאסי הישמוטו, אנליסט בכיר בבנק מיצובישי בטוקיו. "הסלידה מסיכון חוזרת להתפוגג".

בעקבות ההתפתחויות השליליות שחלו בדובאי בחודש האחרון מדינות בעלות שיעור חוב גבוה באירופה היו תחת לחץ. סוכנות הדירוג S&P חתכה את דירוג החוב של ספרד ל-"שלילי" מ"יציב" (נותר על +AA). דירוגה של יין הופחת ברמה אחת ל-+BBB ע"י פיץ'. גם התחזית של פורטוגל ירדה ל"שלילי" מ"יציב" ע"י S&P.

עם זאת, האירוע העיקרי לו מחכים השבוע סוחרי המט"ח הוא ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב האמריקני לקביעת המדיניות המוניטרית. ביום רביעי, אחרי יומיים של דיונים, תפורסם הצהרת ה'פד' ובשוק יבחנו לעומק את לשון ההצהרה והשלכותיה על שינוי עתידי בריבית.

הדולר נחלש מול היין לרמה של 88.54 יין, ירידה של כ-0.5%. האירו נסחר כמעט ללא שינוי מהותי מול הדולר ורושם עלייה של 0.03%. לרמה של 1.463 אירו/דולר.

נציין כי למרות הירידות החדות במחיר הנפט והתחזקותו של הדולר מתחילת החודש, הציפיות האינפלציוניות בארה"ב לא יורדות, ולהיפך, הציפיות האינפלציוניות לשנה ב-10 השנים הקרובות עומדות על 2.19%, ועולות מעט גם היום. מחר (ג') יפורסם בארה"ב מדד המחירים ליצרן לחודש נובמבר, שצפוי להצביע על זינוק חודשי של 0.8%, שיתכן יתגלגל בחודשים הקרובים גם לצרכנים.

מדד המחירים לצרכן מתחיל גם הוא לעלות וביום רביעי צפוי להצביע על עלייה חודשית של 0.4%. החוזים העתידיים מגלמים כי זאת תועלה לא לפני אוגוסט 2010, אף שבמקביל גדלים הסיכויים להקדמתה ליוני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.