הדולר צנח עוד 0.8% למרות שינוי המגמה בעולם: "מדובר באיבוד אמון והכיוון הוא 3.60"
הדולר המשיך היום להיחלש מול רוב המטבעות בעולם ונסחר בשפל של שבעה חודשים מול השקל - מתחת לשער של 3.8 שקלים, זאת בזמן שהמשקיעים ממשיכים להסית כספים לנכסים מניבים יותר ואחרי שבנק ישראל הותיר את הריבית על רמתה הנמוכה ביותר מאז קום המדינה.
מדד הדולר (העוקב אחר השינויים בשטר הירוק מול המטבעות העיקריים בעולם) נסחר סביב רמתו הנמוכה ביותר השנה, טרם פרסומו של דו"ח היום שכלכלנים מעריכים שיצביע על כך שמחירי הבתים בארה"ב נפלו בקצב איטי יותר בחודש מאי, ויהווה סימן נוסף לכך שארה"ב מתחילה לצאת מהמיתון הקשה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, דבר שיפגע עוד יותר בביקוש למטבעות בטוחים. במקביל, גם היין היפני הממוצב "כחוף מבטחים" נחלש היום מול רוב יריביו אחרי שאנליסטים העלו את תחזיות הרווח לחברות האמריקניות בפעם הראשונה מאז 2007.
הדולר סגר בירידה של 0.79% מול השקל ונפל לשער של 3.78 שקלים, רמתו הנמוכה ביותר מאז ה-5 בינואר 2009. הדולר איבד 11.3% מאז נגע בשיא של יותר משנה וחצי ב-27 באפריל. בדומה לדולר, האירו נחלש היום מול השקל בשיעור של 0.85% ויורד לרמה של 5.39 שקלים.
במסחר הבינלאומי המגמה דווקא התהפכה וכעת מתחזק הדולר בשיעור של 0.08% לשער של 1.422 דולרים והלירה שטרלינג נחלשת מול הדולר בשיעור של 0.04% לשער של 1.648 דולרים.
טל עבדה מכלל פורקס מסר כי "הבוקר חצה הדולר את רמת ה 3.80 כלפי מטה קובע שפל חדש לשנת 2009, לאחר שלא נסחר ברמה זו מאז דצמבר 2008. הסיבה לכך שרמה זו לא נפרצה במשך זמן ארוך כך כך היא ביקושים גדולים לדולר שהיו ברמה של 3.85 . פריצה של רמה זו כלפי מטה מעידה על התגברות חוסר האמון של המשקיעים בכלכלה האמריקאית וביכולת שלה להתאוששות מהירה מהמשבר."
עוד מסר עבדה, כי "החוב האדיר שצוברת ארה"ב על מנת לממן את תוכניות החילוץ של ממשל אובמה מעלים את הסיכון לפגיעה ביכולת החזר החוב של ארה"ב. גופים פיננסיים גדולים וכמה מדינות כבר הודיעו שיצמצמו את חשיפתן לדולר ולכלכלת ארה"ב. כתוצאה מכך משקיעים מכל העולם מוכרים את הדולר ומורידים את ערכו, והמגמה באה לידי ביטוי גם בשוק הישראלי."
הריבית נותרה ללא שינוי - בנק ישראל מפסיק לקנות אג"ח
נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, הותיר את הריבית לחודש אוגוסט ללא שינוי על רמה של 0.5%, בהחלטה שהייתה צפויה בקרב הכלכלנים. עם זאת, בבנק ישראל ציינו כי יפסיקו את תוכנית רכישות האג"ח הממשלתיות, אך ימשיכו ברכישות המט"ח בקצב של 100 מיליון דולר ביום.
כבר למעלה מחודש שבבתי ההשקעות הגדולים העוקבים אחרי שוק המט"ח טוענים כי פישר לא יוכל להמשיך לקנות דולרים לעד וכי הוא יאלץ להפחית בהדרגה את רכישות המט"ח. כאמור, אתמול הודיע בנק ישראל כי הרכישות ימשכו כרגיל.
בבנק ישראל לא נכנעו להתרוממות האינפלציה והחליטו להמשיך להתמקד בחיזוק הדולר, כחלק מהמאמץ להגדלת הייצוא הישראלי ולהוצאת המשק הישראלי מהמיתון.
האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים האחרונים הגיעה ל-3.6% והציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים התקרבו לגבול העליון של היעד. כמו כן, בבנק ישראל צופים כי גם בחודשיים הקרובים צפויות העליות במדדי המחירים להיות גבוהות, בעיקר בגלל העלאת המע"מ ושינוי במחירים המפוקחים. יחד עם זאת, רואים בבנק בפער התוצר והאבטלה ככוחות למיתון עליות המחירים בתקופה שלאחר מכן.
התיאבון לסיכון גדל
מדד הדולר, העוקב אחר השינויים בשטר הירוק מול מטבעות אחרים הכוללים את היין, פאונד והקורונה השוודית, נגע בשפל של 78.396 אמש, קרוב לרמה הנמוכה ביותר השנה בה נגע לאחרונה ב-2 ביוני.
בתי ההשקעות בוול סטריט העלו את תחזיות הרווח לחברות הנכללות במדד ה-S&P 500 כ-896 פעמים ביוני והפחיתו אותן 886 פעמים, ע"פ נתוני ג'יי.פי מורגן. הפעם האחרונה שמספר העלאות התחזיות היה גבוה מהורדות היה באפריל 2007.
אספת דיירים (X)כמה באמת צריך לשלם ועד בית והאם אתם משלמים יותר מדי?
כשמדברים על דמי ועד בית, אין תמחור אחיד - המחיר משתנה מאוד בין בניין לבניין. הכל תלוי בגורמים כמו גודל הבניין, סוג הדירות, המערכות והשירותים המשותפים ומידת התחזוקה הדרושה, אבל הנה הממוצעים
ועד בית דמי ועד בית מתייקרים. כמו כמעט כל מוצר ושירות גם העלויות שלתחזוקת הבית עולות - הניקיון, הגינון, התיקונים של המעליות. הסכומים גדלים מדי שנה. כמה בעצם עולה ועד הבית והאם אנחנו משלמים סכום סביר? אין אין תמחור אחיד - התשלום עבור ועד הבית משתנה מאוד בין בניין לבניין, בין אזור לאזור ותלוי בגורמים כמו גודל הבניין, סוג הדירות, המערכות והשירותים המשותפים ומידת התחזוקה הדרושה.
טווחים טיפוסיים - תלוי מה יש בבניין
במבנים בסיסיים וישנים, ללא מעלית או מתקנים משותפים - דמי ועד יכולים להיות נמוכים יחסית. יש בניינים שבהם התשלום לדירה נע סביב 80-140 שקל בחודש. אם מדובר בבניין שמתוחזק בינוני עם מעלית, שירות ניקיון, חשמל משותף ותחזוקה כללית - דמי הוועד יהיו גבוהים יותר, באזור של 150 עד 350 שקלים בחודש.
בבניינים חדשים יחסית עם שירותים יותר נרחבים לרבות: מעלית, חניה תת-קרקעית, גינה, מערכות שירות, תחזוקת גג וחימום - העלויות עולות משמעותית. דמי ועד בבניינים כאלה מגיעים ל-500 עד 900 שקלים ולעיתים אף יותר.
בבניינים יוקרתיים יותר שבהם יש גם שמירה ולובי מטופח זה יהיה מעל 1,000 שקל בחודש. זה גם תלוי כמובן באזור. בתל אביב הכי יקר, ככל שמתרחקים זול יותר. אם במגדל בתל אביב התשלום לוועד מגיע ל-2,000 שקלים ומעלה, הרי שברמת גן ופתח תקווה זה יהיה כ-1,000-1,400 שקלים ווב קשה להשוות כי זה גם תלוי בשאלה אם יש בריכה, חדר כושר ושירותים נוספים.
בשורה התחתונה ועד הבית מתחיל ב-50 שקלים בבניינים ישנים ומגיע במקומות מסוימים גם ל-3,000 שקלים ומעלה.
מה מייקר את דמי הוועד
הגורמים העיקריים שמקפיצים את העלות: שירותים משותפים כמו ניקיון, גינון, חשמל ותאורה משותפת, תחזוקת מעלית, גג, חניון, מערכות מיזוג, חצר וגינות. במקרים רבים הוועד במיקור חוץ. שימוש בחברת ניהול מקצועית במקום ועד מתנדב מהדיירים מוסיף עלות לניהול, גבייה, טיפול בסרבנים, תיאום שירותים ותחזוקה שוטפת. עלות שירות ניהול בסיסי לדירה נעה סביב 80-120 שקל בחודש, לפני עלויות התחזוקה והשירותים הנוספים.
הבנייה המואצת ביהודה ושומרון - קטליזטור נוסף לצינון המחירים בשוק
הבנייה המואצת ביהודה ושומרון, מהווה קטליזטור מרכזי בצינון מחירי הדיור במרכז ובערי השפלה, ובעיקר מאפשרת לזוגות צעירים להגשים חלום דירה מבלי לקחת על עצמם משכנתאות חונקות
יהודה ושומרון הריבונות ביהודה ושומרון הפכה בשנים האחרונות למעבר לדיון מדיני מופשט, אלא למנוף שמכוון את המציאות הנדל"נית בישראל. הריבונות איננה יעד שעומד בפני עצמו, אלא כוח שמניע בנייה מואצת, מייצר רצף טריטוריאלי ותפיסת עומק ביטחונית ועל פי גורמים רבים בשוק הנדל"ן הבוער, צפוי להוביל לדיפוזיית של ירידת מחירים רוחבית גם באזורי הביקוש במרכז ובגוש דן.
מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון עובר תהליך בנייה וצמיחה חסר תקדים; מתחילת הקדנציה של הממשלה הנוכחית, בשלוש השנים האחרונות הנוכחית אושרו למעלה מ־32 אלף יחידות דיור חדשות.
מדובר באיזון עדין הדורש אורך רוח: מחד, קידום בנייה ויצירת רצף ישראלי בשטח; מאידך, הבנת מגבלות הריאל־פוליטיק והצורך להימנע מצעדים שיגררו משבר עם בעלת הברית המרכזית של ישראל. כפי שהדגיש הנשיא טראמפ, החלת ריבונות כעת תתפרש אצל הממשל כהחלטה חפוזה שאינה לוקחת בחשבון את מכלול האתגרים במרחב, ותייצר מתיחות חריגה מול ממשל שנושא בעצמו לחצים מדיניים ופנים־מפלגתיים מהזרם הרפובליקני הבדלני על תמיכתו הבלתי מסויגת בישראל. בעוד שממשלים קודמים הגבילו באופן משמעותי בנייה ישראלית במרחב, הרי שבפועל הממשל הנוכחי העניק לישראל "קארט בלנש" מדיני נדיר שמאִפשר בנייה כמעט חופשית בכל רחבי יהודה ושומרון, ובהיקפים שלא נראו מאז 1967.
דוגמה אקטואלית מובהקת היא קידום בנייתן של כ-3,400 יחידות דיור בשכונת E1 לאחר למעלה משני עשורים של עיכובים, הקפאות ולחצים בינלאומיים. זוהי רצועה אסטרטגית שמשתרעת על פני כ־12 אלף דונם בין מעלה אדומים לירושלים שיוצרת רצף התיישבות ישראלי תקדימי ממזרח לבירה. אך המשמעות רחבה בהרבה מהיבט תכנוני :E1 הפיתוח המאסיבי באזור מסכל את המשך הניסיונות של הרשות הפלסטינית לייצר רצף טריטוריאלי פלסטיני בין רמאללה לבית לחם, שמהווה סיכון ביטחונית ממשי עבור היישובים בעוטף ירושלים, ומקדם בפועל חלוקה דה־פקטו של העיר.
- תשתיות חדשות ביהודה ושומרון: אושרו הזוכים להקמת 22 אתרי סלולר חדשים
- מחסום לפניך: בעיות באפליקציית המפות של גוגל באיו"ש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האפשרות לשינוי אמיתי בשוק הדיור הישראלי אינו תיאורטי עוד; מאות אלפי ישראלים שבעבר הדירו רגליהם מאזור יהודה ושומרון מוצאים עצמם בעקבות אירועי השביעי באוקטובר את חשיבותה של הריבונות הישראלית בכל מרחבי הארץ: ביישובי העוטף, בצפון השומרון, ביהודה ושומרון, בגליל ובנגב. רבים מהם שלא ראו באזורים אלה בעבר אפשרויות דיור או אף השקעה מחפשים כיום פתרונות דיור במחירים סבירים, אך אינם מוכנים להתפשר על איכות החיים או על ביטחון ילדיהם. אזורי פיתוח כמעלה אדומים והמרחב המתפתח סביבה מספקים בדיוק את השילוב הזה: חיזוק ריבונות דה־פקטו שמעלה את רמת הביטחון האישי, קרבה לבירת ישראל ומאפשרת איכות חיים ברמה גבוהה ובמחירים שפויים ביחס לאזורי המרכז והשפלה. מבחינת נגישות למקומות עבודה מדובר בלוקיישן מרכזי. כך, היציאות מהעיר, בעיקר דרך מנהרות הגבעה הצרפתית, המנהרה החדשה בכביש 9 וציר עיסאוויה מהירות ויציבות גם בשעות הבוקר, ומצויות במרחק של 10- 20, (תלוי בזמני הנסיעה במהלך היום) דקות בלבד נמצאים מוקדי התעסוקה המרכזיים של ירושלים: אזור התעשייה עטרות, הקריה הממשלתית, קריית הלאום, הר חוצבים והקמפוסים הרפואיים בהר הצופים ובהדסה.
